כשרצה הקב"ה לברא העולם השגיח בתורה ובשם הקדוש וקימו בחכמה תבונה ודעת שבהן נבנה המשכן
פקודי · בראשית ברא אלהים - סוד המשכן שנברא כדגמת העולם העליון בחכמה תבונה ודעת · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף רכא ע"א
לשון הזוהר
וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, אַשְׁגַּח בְּאוֹרַיְיתָא וּבָרָא לֵיהּ. וְאִסְתָּכַּל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, (ויקרא י"ט ע"א כ"א ע"א) ׳כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְקִיֵּים עָלְמָא׳. בִּתְלַת סִטְרִין אִתְקָיָּים עָלְמָא, וְאִינּוּן חָכְמָה וּתְבוּנָה וָדַעַת. בְּחָכְמָה, דִּכְתִּיב, ׳יהו"ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ׳ (משלי ג, יט). בִּתְבוּנָה, דִּכְתִּיב ׳כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳. בְּדַעַת, דִּכְתִּיב ׳בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ׳. הָא כֻּלְּהוּ בְּקִיּוּמָא דְּעָלְמָא. וּבְאִלֵּין תְּלָתָא אִתְבְּנֵי מַשְׁכְּנָא, דִּכְתִּיב ׳וָאֲמַלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת׳.
תרגום
וּכְשֶׁרָצָה הקב"ה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הִשְׁגִּיחַ בַּתּוֹרָה וּבָרָא אוֹתוֹ. וְהִסְתַּכֵּל בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, הַכְּלָל שֶׁל הַתּוֹרָה, וְקִיֵּם אֶת הָעוֹלָם. בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְהֵם חָכְמָה וּתְבוּנָה וָדַעַת. בְּחָכְמָה - שֶׁכָּתוּב ׳ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ׳ (משלי ג, יט) - בִּתְבוּנָה - שֶׁכָּתוּב ׳כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳ - בְּדַעַת - שֶׁכָּתוּב ׳בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ׳. הֲרֵי כֻּלָּם בְּקִיּוּם הָעוֹלָם. וּבִשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה נִבְנָה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁכָּתוּב ׳וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת׳ (שמות לא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד בעא קודשא בריך הוא למברי עלמא, אשגח באורייתא וברא ליה. ואסתכל בשמא קדישא, (ויקרא י"ט ע"א כ"א ע"א) ׳כללא דאורייתא, וקיים עלמא׳. בתלת סטרין אתקיים עלמא, ואינון חכמה ותבונה ודעת. בחכמה, דכתיב, ׳יהו"ה בחכמה יסד ארץ׳ (משלי ג, יט). בתבונה, דכתיב ׳כונן שמים בתבונה׳. בדעת, דכתיב ׳בדעתו תהומות נבקעו׳. הא כלהו בקיומא דעלמא. ובאלין תלתא אתבני משכנא, דכתיב ׳ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת׳.
התרגום: וכשרצה הקב"ה לברא את העולם, השגיח בתורה וברא אותו. והסתכל בשם הקדוש, הכלל של התורה, וקים את העולם. בשלשה צדדים התקים העולם, והם חכמה ותבונה ודעת. בחכמה - שכתוב ׳ה' בחכמה יסד ארץ׳ (משלי ג, יט) - בתבונה - שכתוב ׳כונן שמים בתבונה׳ - בדעת - שכתוב ׳בדעתו תהומות נבקעו׳. הרי כלם בקיום העולם. ובשלשת אלה נבנה המשכן, שכתוב ׳ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת׳ (שמות לא).
מן המפרשים
מקדש מלך: בשמא קדישא כללא דאורייתא פי' הוי"ה שבבינה. א"נ י"ל באורייתא הוא אבא הנק' תורה שבכתב ששם מ"ה הוא שקיו דאילנא ובא מאבא לזעיר ולפ"ז מ"ש וכד בעא קב"ה פי' א"ס ב"ה. וקיים עלמ' פי' זעיר. בתלת סטרין וכו' פי' חב"ד שמצד אבא שהם מוחין…
אור יקר: חכמה ותבונה ודעת והם קיום העולם, כנודע שקיומו בשם מ״ב שכן עולים שלשה שמות הנזכרים. תא כולהו כקיומא דעלמא, ממה שלא.
הסולם: וכד בעא קב"ה וכו': וכשרצה הקב"ה לברוא העולם הסתכל בתורה וברא אותו. והסתכל בשם הקדוש, הוי"ה, שהוא כלל התורה, וקיים העולם. בג' צדדים נברא העולם, והם חכמה ותבונה ודעת. בחכמה, שכתוב, ה' בחכמה יסד ארץ. בתבונה, שכתוב, כונן שמים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: