ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 38: סוד השערה של עגל שבתפלין - סוד החלק הניתן לסטרא אחרא שלא תקטרג בקדשה › פיסקה 8 (רלח ע"א)

הלבנה המתחדשת נקראת נער והאחר התמידי בטמאה נקרא מלך זקן וכסיל וישראל ניצלים בעצה

פקודי · סוד השערה של עגל שבתפלין - סוד החלק הניתן לסטרא אחרא שלא תקטרג בקדשה · מאמר 38 · פיסקה 8 · דף רלח ע"א

לשון הזוהר

וְכַד מִתְחַדְּשָׁא בְּכָל יַרְחָא וְיַרְחָא, בְּגִין (בראשית קמ"ט ע"ב) ׳כַּךְ אִקְרֵי נַעַר, וְהָא׳ אוֹקִימְנָא. וְהַאי אַחֲרָא דָּא, דְּאִיהוּ תָּדִיר בִּמְסָאֲבוּ, וְלָא נָפִיק מִנֵּיה, אִקְרֵי מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. וּבְגִין כָּךְ, יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין דְּאִינּוּן עַמָּא חַד, בְּיִחוּדָא קַדִּישָׁא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לוֹן עֵיטָא, לְאִשְׁתְּזָבָא מִכֹּלָּא. זַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דִּכְתִּיב, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ (ישעיהו ס, כא).

תרגום

וּכְשֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ, מִשּׁוּם כָּךְ נִקְרֵאת נַעַר, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וְהָאַחֵר הַזֶּה, שֶׁהוּא תָּמִיד בְּטֻמְאָה וְלֹא יוֹצֵא מִמֶּנָּה, נִקְרָא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. וּמִשּׁוּם כָּךְ, יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם עַם אֶחָד בְּיִחוּד קָדוֹשׁ, הקב"ה נָתַן לָהֶם עֵצָה לְהִנָּצֵל מִן הַכֹּל. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ (ישעיה ס, כא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד מתחדשא בכל ירחא וירחא, בגין (בראשית קמ"ט ע"ב) ׳כך אקרי נער, והא׳ אוקימנא. והאי אחרא דא, דאיהו תדיר במסאבו, ולא נפיק מניה, אקרי מלך זקן וכסיל. ובגין כך, ישראל קדישין דאינון עמא חד, ביחודא קדישא, קודשא בריך הוא יהיב לון עיטא, לאשתזבא מכלא. זכאין אינון בעלמא דין, ובעלמא דאתי, דכתיב, ׳ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר׳ (ישעיהו ס, כא).

התרגום: וכשמתחדשת בכל חדש וחדש, משום כך נקראת נער, והרי בארנו. והאחר הזה, שהוא תמיד בטמאה ולא יוצא ממנה, נקרא מלך זקן וכסיל. ומשום כך, ישראל הקדושים, שהם עם אחד ביחוד קדוש, הקב"ה נתן להם עצה להנצל מן הכל. אשריהם בעולם הזה ובעולם הבא, שכתוב ׳ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר׳ (ישעיה ס, כא).

מן המפרשים

מקדש מלך: ה"ג והאי אחרא דאיהו תדיר במסאבו דא איהו רקיעא דקיימא עלייהו פי' הוא הרקיע שבין אצילות לבי"ע. א"נ רקיע שבין בריאה ליצירה כי החיות הם ביצירה והרקיע על ראשם:

הסולם: וכד מתחדשא בכל וכו': וכשמתחדשת בכל חדש וחדש, נקראת משום זה, נער, וכבר העמדנו. והאחר הזה, דהיינו הס"א, שהוא תמיד בטומאה ואינו יוצא ממנו, נקרא מלך זקן וכסיל. ומשום זה ישראל הקדושים שהם עם אחד ביחוד קדוש, הקב"ה נותן להם עצה להנצל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: