ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 38: סוד השערה של עגל שבתפלין - סוד החלק הניתן לסטרא אחרא שלא תקטרג בקדשה › פיסקה 7 (רלח ע"א)

כל ישראל צריכים להשמר ממנו ולתת לו בכל חדש שעיר אחד שלא יקטרג על התחדשות הלבנה

פקודי · סוד השערה של עגל שבתפלין - סוד החלק הניתן לסטרא אחרא שלא תקטרג בקדשה · מאמר 38 · פיסקה 7 · דף רלח ע"א

לשון הזוהר

וְיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ, בַּעְיָין לְאִסְתַּמְּרָא מִנֵּיהּ, כָּל שֶׁכֵּן בַּר נָשׁ בִּלְחוֹדוֹי. (וכל שכן וכל שכן) דְּהָא בְּרָזָא עִלָּאָה דִּלְעֵילָּא, בָּעֵינָן לְאִסְתַּמְּרָא, וּלְמֵיהַב לֵיהּ בְּכָל יַרְחָא וְיַרְחָא, כַּד סִיהֲרָא בָּעֵי לְאִתְחַדְּתָּא, חַד שָׂעִיר, בְּגִין דְּלָא יְקַטְרֵג חַדְּתּוּתָא (נ"א חדוותא) וְיִטּוֹל חוּלָקֵיהּ כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ. וְסִיהֲרָא קַדִּישָׁא לְיָנְקָא בִּקְדוּשָּׁה לְחַדְּתּוּתֵי כְּדְקָא יֵאוֹת.

תרגום

וְכָל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, כָּל שֶׁכֵּן אָדָם לְבַדּוֹ. (וְכָל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן) שֶׁהֲרֵי בְּסוֹד עֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר וְלָתֵת לוֹ בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ, כְּשֶׁהַלְּבָנָה רוֹצָה לְהִתְחַדֵּשׁ, שָׂעִיר אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַטְרֵג עַל הַהִתְחַדְּשׁוּת (הַשִּׂמְחָה) וְיִטֹּל אֶת חֶלְקוֹ כָּרָאוּי, וְהַלְּבָנָה הַקְּדוֹשָׁה תִּינַק בִּקְדֻשָּׁה לְהִתְחַדֵּשׁ כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וישראל כלהו, בעיין לאסתמרא מניה, כל שכן בר נש בלחודוי. (וכל שכן וכל שכן) דהא ברזא עלאה דלעילא, בעינן לאסתמרא, ולמיהב ליה בכל ירחא וירחא, כד סיהרא בעי לאתחדתא, חד שעיר, בגין דלא יקטרג חדתותא (נ"א חדוותא) ויטול חולקיה כדקא חזי ליה. וסיהרא קדישא לינקא בקדושה לחדתותי כדקא יאות.

התרגום: וכל ישראל צריכים להשמר ממנו, כל שכן אדם לבדו. (וכל שכן וכל שכן) שהרי בסוד עליון שלמעלה צריכים להשמר ולתת לו בכל חדש וחדש, כשהלבנה רוצה להתחדש, שעיר אחד, כדי שלא יקטרג על ההתחדשות (השמחה) ויטל את חלקו כראוי, והלבנה הקדושה תינק בקדשה להתחדש כראוי.

מן המפרשים

אור החמה: דהא ברזא עילאה דלעילא דהיינו חדוש הלבנה העליונה בעינן לאסתמרא שלא יקטרג וכיצד למיהב ליה בכל ירחא וירחא דורון כעין המשכה שאנו מושכים לו חלק כדי שיתעסק בחלק השופע לו ויתפרד מן הקדש ולא יערבב. וסיהרא קדישא שהיא מלכות שהית עד עתה…

אור יקר: כל שכן וכל שכן מקדש העתיד ואם כן היאך יהיה במדה תחתונה, ובו ראוי שיהיה כללות הספירות העליונות ובלי שיעור ומדה אלא במדה עליונה, לזה אמר.

הסולם: וישראל כלהו בעיין וכו': וישראל כולם צריכים להשמר ממנו, מן המקטרג, כל שכן אדם לבדו, כי בסוד העליון של מעלה צריכים להשמר, משום שיש לו שורש בקדושה, (כנ"ל אות ש"ל) , ולתת לו בכל חדש וחדש, כשהלבנה, שהיא המלכות, צריכה להתחדש, שעיר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר