ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 35: קום עשה לנו אלהים - סוד מקור העגל בפסלת הזהב וברוח הטמאה הנקראת אלה › פיסקה 2 (רלו ע"ב)

מצד הזהב יוצאת פסלת שמראה כעגל ונקרא קטב ישוד צהרים היוצא מהתוך של הזהב

פקודי · קום עשה לנו אלהים - סוד מקור העגל בפסלת הזהב וברוח הטמאה הנקראת אלה · מאמר 35 · פיסקה 2 · דף רלו ע"ב

לשון הזוהר

אֶלָּא וַדַּאי עֲבִידְתָּא אִתְעָבִיד כַּדְקָא חֲזֵי, דְּהָא מִסִּטְרָא דְּדַהֲבָא, נָפְקָא סוּסְפִיתָא, כַּד אִתְבְּרִיר דַּהֲבָא, וּמִתַּמָּן מִתְפַּשְּׁטֵי כָּל אִינּוּן סִטְרֵי שְׂמָאלָא, דְּאִינּוּן הִתּוּכָא דְּהַהוּא (כ"ד:) סוּסְפִיתָא דְּדַהֲבָא, וּמִתְפָּרְשָׁאן לְכַמָּה סִטְרִין. וְכָל אִינּוּן דְּאִית לוֹן חֵיזוּ סוּמָקָא, גּוָון דְּדַהֲבָא קַיְימָא בְּטוּרֵי, כַּד שִׁמְשָׁא בְּתוּקְפֵּיהּ, בְּגִין דְּתּוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא אַחְזֵי דַּהֲבָא, וְאוֹלִיד לֵיהּ בְּאַרְעָא. וְהַהוּא דִּמְמָנָא בְּהַהוּא תּוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא, חֵיזוּ דִּילֵיהּ כְּעֶגְלָא, וְאִקְרִי ׳קֶטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם, וְדָא נָפְקָא מִגּוֹ עֶגְלָא הִתּוּכָא סוּמָקָא דְּדַהֲבָא, וְכָל הָנֵי אַתְיָין מֵהַהוּא סִטְרָא סוּמָקָא, רוּחַ מְסַאֲבָא, דְּכָל אִינּוּן דְּמִתְפָּרְשֵׁי מֵרוּחַ מִסְאֲבָא מִתְפַּשְּׁטֵי בְּעָלְמָא׳ (תהילים צא, ו).

תרגום

אֶלָּא וַדַּאי הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַזָּהָב יוֹצֵאת פְּסֹלֶת כְּשֶׁנִּבְרָר הַזָּהָב, וּמִשָּׁם מִתְפַּשְּׁטִים כָּל אוֹתָם צִדְדֵי הַשְּׂמֹאל, שֶׁהֵם הִתּוּכוֹ שֶׁל אוֹתָהּ פְּסֹלֶת שֶׁל הַזָּהָב, וְנִפְרָדִים לְכַמָּה צְדָדִים. וְכָל אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַרְאֶה אָדם, גָּוֶן שֶׁל זָהָב עוֹמֵד בֶּהָרִים, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁתֹּקֶף הַשֶּׁמֶשׁ מַרְאֶה זָהָב, וּמוֹלִיד אוֹתוֹ בָּאָרֶץ. וְאוֹתוֹ שֶׁמְּמֻנֶּה בְּאוֹתוֹ הַתֹּקֶף שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, הַמַּרְאֶה שֶׁלּוֹ כְּעֵגֶל, וְנִקְרָא ׳קֶטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם, וְזֶה יוֹצֵא מִתּוֹךְ עֵגֶל הִתּוּךְ הָאָדם שֶׁל הַזָּהָב, וְכָל אֵלֶּה בָּאִים מֵאוֹתוֹ הַצַּד הָאָדם, רוּחַ הַטֻּמְאָה, שֶׁכָּל אוֹתָם שֶׁנִּפְרָדִים מֵרוּחַ הַטֻּמְאָה מִתְפַּשְּׁטִים בָּעוֹלָם׳ (תהלים צא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא ודאי עבידתא אתעביד כדקא חזי, דהא מסטרא דדהבא, נפקא סוספיתא, כד אתבריר דהבא, ומתמן מתפשטי כל אינון סטרי שמאלא, דאינון התוכא דההוא (כ"ד:) סוספיתא דדהבא, ומתפרשאן לכמה סטרין. וכל אינון דאית לון חיזו סומקא, גוון דדהבא קיימא בטורי, כד שמשא בתוקפיה, בגין דתוקפא דשמשא אחזי דהבא, ואוליד ליה בארעא. וההוא דממנא בההוא תוקפא דשמשא, חיזו דיליה כעגלא, ואקרי ׳קטב ישוד צהרים, ודא נפקא מגו עגלא התוכא סומקא דדהבא, וכל הני אתיין מההוא סטרא סומקא, רוח מסאבא, דכל אינון דמתפרשי מרוח מסאבא מתפשטי בעלמא׳ (תהילים צא, ו).

התרגום: אלא ודאי המעשה נעשה כראוי, שהרי מצד הזהב יוצאת פסלת כשנברר הזהב, ומשם מתפשטים כל אותם צדדי השמאל, שהם התוכו של אותה פסלת של הזהב, ונפרדים לכמה צדדים. וכל אותם שיש להם מראה אדם, גון של זהב עומד בהרים, כשהשמש בתקפו, משום שתקף השמש מראה זהב, ומוליד אותו בארץ. ואותו שממנה באותו התקף של השמש, המראה שלו כעגל, ונקרא ׳קטב ישוד צהרים, וזה יוצא מתוך עגל התוך האדם של הזהב, וכל אלה באים מאותו הצד האדם, רוח הטמאה, שכל אותם שנפרדים מרוח הטמאה מתפשטים בעולם׳ (תהלים צא).

מן המפרשים

מקדש מלך: מסטרא דדהבא נפקא סוספיתא פירוש מסיגי הגבורות יצאו הקליפות דאיהו רזא דברית רשימא קדישא נ"ב עטרה עכ"ל ור"ל שהמ' בחינת עטרת יסוד דזעיר.

אור החמה: וכל אינון דאית לון חיזו סומקא הם צד השמאלי והם כחות השולטים בשרב השמס להזיק ולכך קיימי בטורי והם שדין הנמצאים בהרים ומזיקים בחצי היום מתגשמים בתוקף השמש וטבע החמה אז להשליטם בהנהגת עליונה שכך הוא מוליד הזהב וגו':

הסולם: אלא ודאי עבידתא וכו': ומשיב, אלא ודאי העבודה נעשתה כראוי. כי מצד הזהב, שהוא קו שמאל, יוצאת פסולת בעת שנברר הזהב. (כמ"ש באות ע"ה) ומשם, מפסולת הזהב, מתפשטות כל אלו בחינות השמאל שהם התוך של פסולת הזהב ההיא, ונבדלות לכמה בחינות,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר