ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 25: צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי - סוד ההשפלה של דוד המלך והלבנה בפני השמש › פיסקה 3 (רלב ע"ב)

בזמן שעלה בדרגת השלום ושלט על שונאיו שבח עצמו ובזמן צרה הנמיך והיה קורא עני

פקודי · צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי - סוד ההשפלה של דוד המלך והלבנה בפני השמש · מאמר 25 · פיסקה 3 · דף רלב ע"ב

לשון הזוהר

אֶלָּא, בְּזִמְנָא דְּהֲוָה סָלִיק בְּדַרְגָּא דִּשְׁלָמָא, וְאִסְתַּלָּק בְּדִינָא דִּקְשׁוֹט, וַהֲוָה שַׁלִּיט עַל שָׂנְאוֹי, הֲוָה קָא מְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ. וּבְזִמְנָא דְּחָמָא גַּרְמֵיהּ בְּעָקוּ, וְשָׁנְאוֹי קָא דַּחֲקִין לֵיהּ, כְּדֵין מָאִיךְ גַּרְמֵיהּ, וַהֲוָה קָרֵי גַּרְמֵיהּ מִסְכְּנָא, זְעִירָא לְכֹלָּא. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין, דְּהָא לְזִמְנִין הֲוָה שַׁלִּיט, וּלְזִמְנִין הֲוָה בְּעָקוּ דְּשָׂנְאוֹי.

תרגום

אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּדַרְגַּת הַשָּׁלוֹם וְהִתְעַלָּה בְּדִין שֶׁל אֱמֶת וְהָיָה שׁוֹלֵט עַל שׂוֹנְאָיו, הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ. וּבִזְמַן שֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ בְּצָרָה וְשׂוֹנְאָיו דּוֹחֲקִים אוֹתוֹ, אָז הִנְמִיךְ אֶת עַצְמוֹ, וְהָיָה קוֹרֵא לְעַצְמוֹ עָנִי, קָטָן לְכֻלָּם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלִּפְעָמִים הָיָה שׁוֹלֵט, וְלִפְעָמִים הָיָה בַּצָּרָה שֶׁל שׂוֹנְאָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא, בזמנא דהוה סליק בדרגא דשלמא, ואסתלק בדינא דקשוט, והוה שליט על שנאוי, הוה קא משבח גרמיה. ובזמנא דחמא גרמיה בעקו, ושנאוי קא דחקין ליה, כדין מאיך גרמיה, והוה קרי גרמיה מסכנא, זעירא לכלא. מאי טעמא. בגין, דהא לזמנין הוה שליט, ולזמנין הוה בעקו דשנאוי.

התרגום: אלא, בזמן שהיה עולה בדרגת השלום והתעלה בדין של אמת והיה שולט על שונאיו, היה משבח את עצמו. ובזמן שראה את עצמו בצרה ושונאיו דוחקים אותו, אז הנמיך את עצמו, והיה קורא לעצמו עני, קטן לכלם. מה הטעם? משום שלפעמים היה שולט, ולפעמים היה בצרה של שונאיו.

מן המפרשים

אור החמה: דהוה סליק בדרגא דשלמא היינו יסוד הנק' שלום ועלייתו במדרגה השלום הוא יחוד השכינה ביסוד. ואסתלק בדינא קשוט היינו אמת ת"ת ודין אמת היינו השכינה נקשרת לסמא"ל הת"ת והיינו במקומה: הוה קא משבח גרמיה שהיה מורה על טוב מדרגת המ' העולה…

אור יקר: דהוה סליק בדרגא דשלמא במאי דמסיק לקמיה דהיינו דומיא דשכינתא ניחא דסליק בדרגא דשלמא היינו יסוד הנקרא שלום, ועלייתו במדרגת השלום הוא ייחוד השכינה ביסוד, ואסתלק כדינא קשוט היינו אמת תפארת, ודין אמת היינו השכינה נקשרת לשמאל…

הסולם: אלא בזמנא דהוה וכו': ומשיב, אלא בזמן שהיה עולה במדרגת השלום ונתעלה בדין אמת, והיה שולט על שונאיו, היה משבח את עצמו. ובשעה שראה את עצמו בצרה ושונאיו היו מצירים לו, אז השפיל עצמו והיה קורא את עצמו עני, צעיר מכל. מהו הטעם. הוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר