ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 21: ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ › פיסקה 15 (רל ע"ב)

השם הגנוז יהו"ה והשם בהתגלות אדנ"י נכתב באותיות טמירות ונקרא באותיות אחרות

פקודי · ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ · מאמר 21 · פיסקה 15 · דף רל ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ, שְׁמָא עִלָּאָה אִיהוּ רָזָא בִּטְמִירוּ וּגְנִיזוּ, וְלָא אַדְכַּר אֶלָּא בִּשְׁמָא דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָיא. דָּא אַדְכַּר, וְדָא אַגְנִיז. דָּא בְּאִתְגַּלְיָיא, וְדָא בִּסְתִּירוּ, וְכָל מַה דְּאִתְגַּלְיָיא אִיהוּ אַדְכַּר לְעָלְמִין. שְׁמָא דְּגָנִיז אִיהוּ יְדוָֹ"ד, שְׁמָא דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָיא אִיהוּ אֲדֹנָ"י, וְעַל דָּא אִכְתּוּב בְּאַתְוָון טְמִירִין, וְאִקְרֵי בְּאַתְוָון אִלֵּין, וְאִתְכַּסֵּי דָּא בְּדָא, לְמֶהוֵי יְקָרָא עִלָּאָה טָמִיר וְגָנִיז לְעָלְמִין. דְּכָל (צ"ט.) אוֹרְחֵי דְּאוֹרַיְיתָא הָכִי הוּא, אִתְגַּלְיָיא וּסְתִימָא. וְכָל מִלִּין דְּעָלְמָא בֵּין דְּעָלְמָא דֵּין, וּבֵין דְּעָלְמָא דִּלְעֵילָּא, כֻּלְּהוּ אִיהוּ טָמִיר וְגַלְיָא.

תרגום

וּמִשּׁוּם כָּךְ הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן הוּא סוֹד בִּטְמִירוּת וּגְנִיזוּת, וְלֹא נִזְכָּר אֶלָּא בַּשֵּׁם שֶׁהוּא בְּהִתְגַּלּוּת. זֶה נִזְכָּר, וְזֶה נִגְנָז. זֶה בְּגִלּוּי וְזֶה בְּנִסְתָּר. וְכָל מַה שֶּׁהִתְגַּלָּה, הוּא נִזְכָּר לְעוֹלָמִים. הַשֵּׁם הַגָּנוּז הוּא יְהֹוָ"ה. הַשֵּׁם שֶׁהוּא בְּהִתְגַּלּוּת הוּא אֲדנָ"י, וְעַל זֶה נִכְתָּב בְּאוֹתִיּוֹת טְמִירוֹת וְנִקְרָא בָּאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ וְנִתְכַּסָּה זֶה בָּזֶה, לִהְיוֹת הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן טָמִיר וְגָנוּז לְעוֹלָמִים. שֶׁכָּל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה כָּךְ הֵם - גָּלוּי וְנִסְתָּר. וְכָל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, בֵּין שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה וּבֵין שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה, כֻּלָּם טְמִירִים וּגְלוּיִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין כך, שמא עלאה איהו רזא בטמירו וגניזו, ולא אדכר אלא בשמא דאיהו באתגלייא. דא אדכר, ודא אגניז. דא באתגלייא, ודא בסתירו, וכל מה דאתגלייא איהו אדכר לעלמין. שמא דגניז איהו ידו"ד, שמא דאיהו באתגלייא איהו אדנ"י, ועל דא אכתוב באתוון טמירין, ואקרי באתוון אלין, ואתכסי דא בדא, למהוי יקרא עלאה טמיר וגניז לעלמין. דכל (צ"ט.) אורחי דאורייתא הכי הוא, אתגלייא וסתימא. וכל מלין דעלמא בין דעלמא דין, ובין דעלמא דלעילא, כלהו איהו טמיר וגליא.

התרגום: ומשום כך השם העליון הוא סוד בטמירות וגניזות, ולא נזכר אלא בשם שהוא בהתגלות. זה נזכר, וזה נגנז. זה בגלוי וזה בנסתר. וכל מה שהתגלה, הוא נזכר לעולמים. השם הגנוז הוא יהו"ה. השם שהוא בהתגלות הוא אדנ"י, ועל זה נכתב באותיות טמירות ונקרא באותיות הללו ונתכסה זה בזה, להיות הכבוד העליון טמיר וגנוז לעולמים. שכל דרכי התורה כך הם - גלוי ונסתר. וכל דברי העולם, בין של העולם הזה ובין של העולם שלמעלה, כלם טמירים וגלויים.

מן המפרשים

אור החמה: ובג"כ שמא עילאה וגומר הענין שמציאות החשן אותיות יהו"ד ורוחניותו רוחניות שם יהו"ד שהם היכלות לצורות הדקות העליונות וכמו ששם יהו"ד אינו נק' אלא בשם אדנ"י כך שם אדנ"י שהוא אפוד הוא ראוי ליזכר ויתעלם בתוכו החשן וא"ת למה נמצאו…

אור יקר: דא אדכר ודא אננה בתוך הנזכר, ומורה ייחוד ממש כיון שהוא נעלם ונרמז ונקרא בשם אדנ״י מורה שהוא בתוכו, כדפירשנו בענין חשן ואפוד שהרי מציאות החשן אותיות יהו״ה ורוחניותו רוחניות השם הזה, וכמו ששם יהו״ה אינו נקרא אלא בשם אדנ״י כך שם…

הסולם: ובג"כ שמא עלאה וכו': ומשום זה, שם העליון הוא סוד שבמכוסה וגניזה, ואינו נזכר אלא בשם שהוא בגלוי. זה נזכר, וזה נגנז. השם הנגנז הוא הוי"ה, השם שהוא בגלוי, הוא אדני. וע"כ נכתב באותיות נסתרות הויה, ונקרא באותיות אלו, אדני. ונתכסה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר