ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 21: ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ › פיסקה 14 (רל ע"ב)

מה שהוא חשוב טמיר וגנוז ולא נזכר כל כך ומה שבגלוי יותר נזכר

פקודי · ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ · מאמר 21 · פיסקה 14 · דף רל ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, כָּל מַה דְּהוּא חָשִׁיב, אִיהוּ טָמִיר וְגָנִיז, וְלָא אִדְכַּר כָּל כַּךְ. כְּגַוְונָא דָּא נוֹשְׂאֵי אֵפוֹד בַּד, מַה דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָיא יַתִּיר, אִיהוּ אַדְכַּר, בְּגִין דְּיִתְכַּסֵּי מַה דְּאִיהוּ בִּגְנִיזוּ וּטְמִירוּ. וְעַל דָּא אַדְכַּר מַה דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָיא יַתִּיר.

תרגום

אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ הוּא. כָּל מַה שֶּׁהוּא חָשׁוּב, הוּא טָמִיר וְגָנוּז, וְלֹא נִזְכָּר כָּל כָּךְ. כְּמוֹ כֵן נוֹשְׂאֵי אֵפוֹד בַּד - מַה שֶּׁהוּא בְּגָלוּי יוֹתֵר, הוּא נִזְכָּר, בִּשְׁבִיל שֶׁמִּתְכַּסֶּה מַה שֶּׁהוּא בִּגְנִיזוּת וּטְמִירוּת, וְעַל כֵּן נִזְכָּר מַה שֶּׁהוּא בְּגָלוּי יוֹתֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, ודאי הכי הוא, כל מה דהוא חשיב, איהו טמיר וגניז, ולא אדכר כל כך. כגוונא דא נושאי אפוד בד, מה דאיהו באתגלייא יתיר, איהו אדכר, בגין דיתכסי מה דאיהו בגניזו וטמירו. ועל דא אדכר מה דאיהו באתגלייא יתיר.

התרגום: אמר לו, ודאי כך הוא. כל מה שהוא חשוב, הוא טמיר וגנוז, ולא נזכר כל כך. כמו כן נושאי אפוד בד - מה שהוא בגלוי יותר, הוא נזכר, בשביל שמתכסה מה שהוא בגניזות וטמירות, ועל כן נזכר מה שהוא בגלוי יותר.

מן המפרשים

אור יקר: נושאי אפוד בד, והכוונה ראויים ללבוש חשן ואפוד ככהן גדול ולמה אמר.

הסולם: אמר ליה ודאי וכו': אמר לו ודאי כך הוא. כל מה שהוא חשוב הוא נסתר וגנוז ואינו נזכר כל כך. כעין זה כתוב, נושאי אפוד בד, ולא נזכר החושן מפני חשיבותו, מה שהוא יותר בגלוי הוא נזכר כדי שיתכסה מה שהוא בגניזה ובמכוסה, וע"כ נזכר מה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר