ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 16: ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים - סוד תורה שנתנה באש וסוד קול גדול › פיסקה 5 (רכו ע"ב)

הקול הגדול עקר הכל וסוד השם הקדוש ולכן אסור להקדים שלום לחברו טרם תפלתו

פקודי · ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים - סוד תורה שנתנה באש וסוד קול גדול · מאמר 16 · פיסקה 5 · דף רכו ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, הַאי קוֹל גָּדוֹל, אִיהוּ עִקָּרָא דְּכֹלָּא, וְרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְעַל דָּא אוּקְמוּהָ, דְּאָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאַקְדְּמָא שְׁלָמָא לְחַבְרֵיהּ, עַד לָא יִצְלֵי צְלוֹתֵיהּ. וְרָזָא דָּא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, ׳מְבָרֵךְ (קפ"ב.) רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ׳ (משלי כז, יד) - וְלָאו אִיהוּ אָסוּר, עַד דִּמְבָרֵךְ לֵיהּ בְּרָזָא דְּקוֹל גָּדוֹל, דְּאִיהוּ עִקָרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, הַקּוֹל הַגָּדוֹל הַזֶּה הוּא עִקַּר הַכֹּל וְסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, וְעַל זֶה פֵּרְשׁוּהָ שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְהַקְדִּים שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ טֶרֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְסוֹד זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁכָּתוּב ׳מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ׳ (משלי כז, יד) - וְאֵינוֹ אָסוּר, עַד שֶׁמְּבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל, שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, האי קול גדול, איהו עקרא דכלא, ורזא דשמא קדישא עלאה, ועל דא אוקמוה, דאסיר ליה לבר נש לאקדמא שלמא לחבריה, עד לא יצלי צלותיה. ורזא דא אוקמוה, דכתיב, ׳מברך (קפ"ב.) רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו׳ (משלי כז, יד) - ולאו איהו אסור, עד דמברך ליה ברזא דקול גדול, דאיהו עקרא דשמא קדישא.

התרגום: בא וראה, הקול הגדול הזה הוא עקר הכל וסוד השם הקדוש העליון, ועל זה פרשוה שאסור לאדם להקדים שלום לחברו טרם שיתפלל תפלתו, וסוד זה פרשוהו, שכתוב ׳מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו׳ (משלי כז, יד) - ואינו אסור, עד שמברך אותו בקול גדול, שהוא עקר השם הקדוש.

מן המפרשים

אור יקר: קול גדול רזא דשמא קדישא כגון יברכך ה׳ וכיוצא, ובתלמודא דידן אפילו שלום משום דשמא קדישא נמי שלום איקרי כדכתיב ויקרא לו יהו״ה שלו״ם ודא איחוי מלך, כלומר כללות ענין וא״ו עילאה סוד תורה דנפקא מלמעלה בסוד קול גדול דהיינו תפארת…

הסולם: ת"ח האי קול וכו': בוא וראה קול גדול זה, הוא עיקר הכל וסוד השם הקדוש, שה"ס הדעת שבבינה, וע"כ העמדנו שאסור לו לאדם להקדים שלום לחבירו מטרם שהתפלל תפלתו. וסוד זה העמידוהו, במה שכתוב, מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: