ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 16: ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים - סוד תורה שנתנה באש וסוד קול גדול › פיסקה 19 (רכז ע"ב)

כשהנרד מעלה ריח למעלה נקשרת חביבות והמרכבות מעלות ריחות להתעטר ונקראות עלמות שיר

פקודי · ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים - סוד תורה שנתנה באש וסוד קול גדול · מאמר 16 · פיסקה 19 · דף רכז ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּהַאי נִרְדָּא סַלְּקָא רֵיחָא לְעֵילָּא, כְּדֵין חְבִיבוּתָא אִתְקַשְּׁרַת, וְסַלְּקָא הַאי נִרְדָּא לְאִתְאַחֲדָא לְעֵילָּא. וְכֻלְּהוּ רְתִיכִין קַדִּישִׁין, כֻּלְּהוּ סַלְּקִין רֵיחִין לְאִתְעַטְּרָא לְגַבֵּי דִּלְעֵילָּא. אִינּוּן רְתִיכִין כֻּלְּהוּ אִקְרוּן ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳עַל עֲלָמוֹת שִׁיר׳ (תהילים מו, א), וְהָא אוּקְמוּהָ - מַאי ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳. אֶלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳ (שיר השירים ו, ח) - מַאי ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו׳ (איוב כה, ג) - וּבְגִין דְּלֵית לְהוּ חוּשְׁבָּנָא כְּתִיב ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהַנֵּרְדְּ הַזֶּה הֶעֱלָה רֵיחַ לְמַעְלָה, אָז הַחֲבִיבוּת נִקְשְׁרָה, וְעוֹלָה הַנֵּרְדְּ הַזֶּה לְהֵאָחֵז לְמַעְלָה, וְכָל הַמֶּרְכָּבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, כֻּלָּן מַעֲלוֹת רֵיחוֹת לְהִתְעַטֵּר לְמַעְלָה. כָּל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת נִקְרָאוֹת ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַל עֲלָמוֹת שִׁיר׳ (תהלים מו, א), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ - מַה זֶּה ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שִׁיר ו) ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳ - מַה זֶּה ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו׳ (איוב כה, ג) - וּמִשּׁוּם שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן, כָּתוּב ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳ (שיר השירים ו, ח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, בשעתא דהאי נרדא סלקא ריחא לעילא, כדין חביבותא אתקשרת, וסלקא האי נרדא לאתאחדא לעילא. וכלהו רתיכין קדישין, כלהו סלקין ריחין לאתעטרא לגבי דלעילא. אינון רתיכין כלהו אקרון ׳עלמות שיר׳, כמה דאת אמר ׳על עלמות שיר׳ (תהילים מו, א), והא אוקמוה - מאי ׳עלמות שיר׳. אלא כמה דאת אמר, ׳ועלמות אין מספר׳ (שיר השירים ו, ח) - מאי ׳ועלמות אין מספר׳. כמה דאת אמר ׳היש מספר לגדודיו׳ (איוב כה, ג) - ובגין דלית להו חושבנא כתיב ׳ועלמות אין מספר׳.

התרגום: בא וראה, בשעה שהנרד הזה העלה ריח למעלה, אז החביבות נקשרה, ועולה הנרד הזה להאחז למעלה, וכל המרכבות הקדושות, כלן מעלות ריחות להתעטר למעלה. כל אותן מרכבות נקראות ׳עלמות שיר׳, כמו שנאמר ׳על עלמות שיר׳ (תהלים מו, א), והרי פרשוה - מה זה ׳עלמות שיר׳? אלא כמו שנאמר (שיר ו) ׳ועלמות אין מספר׳ - מה זה ׳ועלמות אין מספר׳? כמו שנאמר ׳היש מספר לגדודיו׳ (איוב כה, ג) - ומשום שאין להם חשבון, כתוב ׳ועלמות אין מספר׳ (שיר השירים ו, ח).

מן המפרשים

אור החמה: ת"ח בשעתא דהאי נרדא מ' סלקא לעילא שהוא התעוררותה ממטה למעלה בתורה ומצוה וכיוצא כדין חביבותא אתקשרת שהוא מחבקת באהבה בין תרין דרועין ובסוד זה עולה ונקשרת והיינו או' סלקא וגו'. וכלהו רתיכין קדישין שנכללו באברים: כלהו סלקין ריחין…

אור יקר: תא חזי בשעתא דהאי נרדא סלקא ריחא לעילא כדיו חביבותא אתקשרת וסלקא האי נרדא לאתאחד לעילא, וכולהו רתיכין קדישין כולהו סלקין ריחין לאתעטרא לגבי דלעילא, אינון רתיכין כולהו איקרון עלמות שיר.

הסולם: ת"ח בשעתא דהאי וכו': בוא וראה, בשעה שנרד הזה מעלה ריח למעלה, שה"ס הארת חכמה, אז האהבה מתקשרת, דהיינו אהבת דודים הבאה משמאל, ועולה נרד הזה להתאחד למעלה, היינו להאיר ממטה למעלה. וכל המרכבות הקדושות, מקבלות מנרד הזה, וכולן מעלות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר