ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 16: ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים - סוד תורה שנתנה באש וסוד קול גדול › פיסקה 18 (רכז ע"ב)

עד שהמלך במסבו בחברות ותפנוק העדן העליון נרדי נתן ריחו זה הים האחרון שברא העולם התחתון

פקודי · ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים - סוד תורה שנתנה באש וסוד קול גדול · מאמר 16 · פיסקה 18 · דף רכז ע"ב

לשון הזוהר

(ע"כ) ׳עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבוֹ׳ (שיר השירים א, יב), בְּהַהוּא חַבְרוּתָא וְתַפְנוּקָא דְּעֵדֶן עִלָּאָה, (הא אוקמוה דהא) בְּהַהוּא שְׁבִיל דְּסָתִים וְגָנִיז וְלָא אִתְיְידַע, וְאִתְמַלְּיָא מִנֵּיהּ, וְנָפְקִין בְּנַחֲלִין יְדִיעָאן. (ויקרא ס"א ע"א) ׳נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׳ - דָּא יָם בַּתְרָאָה, דְּבָרָא עָלְמָא תַּתָּאָה, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְסָלִיק רֵיחָא טָבָא עִלָּאָה, לְשַׁלְּטָאָה וּלְמֶעְבַּד, וְיָכִיל וְשָׁלִיט וְנָהִיר בִּנְהוֹרָא עִלָּאָה.

תרגום

׳עֵד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ׳ (שירא), בְּאוֹתָהּ חֲבֵרוּת וְתַפְנוּק שֶׁל הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן, (הֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁזֶּה) בְּאוֹתוֹ שְׁבִיל נִסְתָּר וְגָנוּז וְלֹא יָדוּעַ, וּמִתְמַלֵּא מִמֶּנּוּ, וְיוֹצְאִים בִּנְחָלִים יְדוּעִים. ׳נֵרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׳ - זֶה הַיָּם הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וּמַעֲלֶה רֵיחַ טוֹב עֶלְיוֹן לִשְׁלֹט וְלַעֲשׂוֹת, וְיָכוֹל וְשׁוֹלֵט וּמֵאִיר בְּאוֹר עֶלְיוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (ע"כ) ׳עד שהמלך במסבו׳ (שיר השירים א, יב), בההוא חברותא ותפנוקא דעדן עלאה, (הא אוקמוה דהא) בההוא שביל דסתים וגניז ולא אתיידע, ואתמליא מניה, ונפקין בנחלין ידיעאן. (ויקרא ס"א ע"א) ׳נרדי נתן ריחו׳ - דא ים בתראה, דברא עלמא תתאה, כגוונא דלעילא, וסליק ריחא טבא עלאה, לשלטאה ולמעבד, ויכיל ושליט ונהיר בנהורא עלאה.

התרגום: ׳עד שהמלך במסבו׳ (שירא), באותה חברות ותפנוק של העדן העליון, (הרי בארנו שזה) באותו שביל נסתר וגנוז ולא ידוע, ומתמלא ממנו, ויוצאים בנחלים ידועים. ׳נרדי נתן ריחו׳ - זה הים האחרון שברא את העולם התחתון כמו שלמעלה, ומעלה ריח טוב עליון לשלט ולעשות, ויכול ושולט ומאיר באור עליון.

מן המפרשים

כתם פז: מן המקבילה בבראשית מאמר ל, כד (ל.) ותרוייהו בית. פירוש, שניהם רמוזות באות בי"ת, בית ועליה על גביו והו"ו מחברת השני בתים, כמו שכבר ביארנו (לעיל כט.) :

מקדש מלך: עד שהמלך במסיבו בההוא חברותא ותפנוקא דעדן עילאה פי' עד שהמלך שהיא בינה כמ"ש לעיל הזוהר במסיבו שהוא אבא שנקרא עדן עילאה. ומפ' ע"י מ' נתחברה בינה באבא ואמר דהא בההוא שבילא דסתים וכו' שהוא יסוד דאבא הנכנס בתוכה. וזה שכתב ואתמלייא…

אור יקר: נרדי נתן ריחו דא ים כתראה הוא המלכות נקבה המתפשטת באבריהם למטה עד סוף כל המדרגות, שהוא המתפשטת למטה בסוד ים כאומרו זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות .קטנות עם גדולות, וכולם הם אברים למלכות בסוד ברוך שם כבוד מלכותו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר