כל ו' בסוד הרחמים וכל מקום שבא ו' בשם הקדוש הוא רחמים אבל במבול כתוב אלהים בלבד
פקודי · ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים - סוד תורה שנתנה באש וסוד קול גדול · מאמר 16 · פיסקה 14 · דף רכז ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הָא אַמָרָן כָּל ו' בְּרָזָא דְּרַחֲמֵי אִיהוּ, וְכָל אֲתָר דְּאָתֵי ו' בִּשְׁמָא קַדִישָׁא, רַחֲמֵי אִיהוּ. (נדפס נח ס"ד ע"ב) כְּגוֹן ׳וַיהו"ה הִמְטִיר עַל סְדוֹם׳ (בראשית יט, כד). ׳וַיהו"ה אָמַר אֶל אַבְרָם׳. רַחֲמֵי וְדִינָא כַּחֲדָא. דְּמָאי שְׁנָא בְּטוֹפְנָא, דִּכְתִיב ׳אֱלהִים בְּכָל אֲתָר, אֲמַאי לָא כְּתִיב וַיהו"ה׳. אֶלָּא תָּנֵינָן, בְּכָל אֲתָר דִּכְתִיב ׳וַיהו"ה הוּא וּבֵית דִּינוֹ׳. אֱלהִים סְתָם - דִּינָא בִּלְחוֹדוֹי.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, הֲרֵי אָמַרְנוּ, כָּל ו' הוּא בְּסוֹד הָרַחֲמִים, וְכָל מָקוֹם שֶׁבָּא ו' בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, הוּא רַחֲמִים, כְּמוֹ (בראשיתיט) וַה' ׳הִמְטִיר עַל סְדם׳ - ׳וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם׳ (שם יג). רַחֲמִים וְדִין כְּאֶחָד. שֶׁמַּה שּׁוֹנָה בַּמַּבּוּל שֶׁכָּתוּב אֱלֹהִים בְּכָל מָקוֹם? לָמָּה לֹא כָתוּב וַה'? אֶלָּא שָׁנִינוּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב וַה' - הוּא וּבֵית דִּינוֹ. אֱלֹהִים סְתָם - דִּין לְבַדּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, הא אמרן כל ו' ברזא דרחמי איהו, וכל אתר דאתי ו' בשמא קדישא, רחמי איהו. (נדפס נח ס"ד ע"ב) כגון ׳ויהו"ה המטיר על סדום׳ (בראשית יט, כד). ׳ויהו"ה אמר אל אברם׳. רחמי ודינא כחדא. דמאי שנא בטופנא, דכתיב ׳אלהים בכל אתר, אמאי לא כתיב ויהו"ה׳. אלא תנינן, בכל אתר דכתיב ׳ויהו"ה הוא ובית דינו׳. אלהים סתם - דינא בלחודוי.
התרגום: בא וראה, הרי אמרנו, כל ו' הוא בסוד הרחמים, וכל מקום שבא ו' בשם הקדוש, הוא רחמים, כמו (בראשיתיט) וה' ׳המטיר על סדם׳ - ׳וה' אמר אל אברם׳ (שם יג). רחמים ודין כאחד. שמה שונה במבול שכתוב אלהים בכל מקום? למה לא כתוב וה'? אלא שנינו, בכל מקום שכתוב וה' - הוא ובית דינו. אלהים סתם - דין לבדו.
מן המפרשים
מקדש מלך: בין קודש לחול בין הקדושה ובין קליפת נוגה. ולהבדיל בין הקודש ובין החול בין הקדושה ובין קליפת נוגה הנקרא חול. ומ"ש ובין הטמא הם ג' קליפות האחרות: חולקא חדא אית ליה בקדושה פירוש הבירורים שבקליפת נוגה: אלף יומין דקדושה פי' עשר…
אור יקר: הוא ובית דינו, ובבחינה עליונה היא יהו״ה ובחינה תתאה היא אלהיך, והיותר ראוי ששם ה׳ בתפארת נהורא חוורא, ועם כל זה אש אכלה אהדר לשם אלהיך שהיא מדת המלכות, ומפני שלא יתייחס לו מן הטעם שפירשנו לכך לא אהדר אש אכלה אלא לשם אלהיך…
מהרח"ו: מן המקבילה בנח מאמר יד, יט (סד:) וה' הוא ובית דינו. ת"ת ומלכות: @