דוד ברח לפני שאול וגרם אבדן כהני נב וחטא זה תלוי עד שאבדו בני דוד
פקודי · כל הזהב העשוי למלאכה - סוד זהב התרומה שהקדים לכפר על זהב העגל · מאמר 11 · פיסקה 1 · דף רכד ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דָּוִד אִיהוּ הֲוָה דְּעָרַק קָמֵיהּ דְּשָׁאוּל. וְעַל דָּא גָּרִים, דְּאִתְאֲבִידוּ כָּל אִינּוּן כַּהֲנֵי דְּנוֹב, וְלָא אִשְׁתְּאַר מְכֻּלְּהוּ בַּר אֶבְיָתָר בִּלְחוֹדוֹי דְּעָרַק. וְדָא גָּרִים כַּמָה בִּישִׁין בְּיִשְׂרָאֵל, וּמִית שָׁאוּל וּבְנוֹי, וְנָפְלוּ מִיִשְׂרָאֵל כַּמָה אַלְפִין וְרִבְּבָן. וְעִם כָּל דָּא, הַהוּא חוֹבָה הֲוָה תָּלֵי עַל דָּוִד לִגְבוֹת מִנֵּיהּ, עַד דְּכָל בְּנוֹי דְּדָוִד אִתְאֲבִידוּ בְּיוֹמָא חַד, וְלָא אִשְׁתְּאַר מִנַּיְיהוּ אֶלָּא יוֹאָשׁ בִּלְחוֹדוֹי, דְּאִתְגְּנִיב. כְּגַוְונָא דְּלָא אִשְׁתְּאַר מֵאֲחִימֶלֶךְ בַּר אֶבְיָתָר בִּלְחוֹדוֹי. וְעַד כְּעַן הַהוּא חוֹבָא הֲוָה תָּלֵי, לְמֶעְבַּד דִּינָא עַל נוֹב, עַל הַהוּא חוֹבָה דְּנוֹב, דִּכְתִּיב, ׳עוֹד הַיּוֹם בְּנוֹב לַעֲמוֹד׳ (ישעיהו י, לב) וְאוּקְמוּהָ.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, דָּוִד הוּא הָיָה שֶׁבָּרַח לִפְנֵי שָׁאוּל, וְעַל זֶה גָּרַם שֶׁנֶּאֶבְדוּ כָּל אוֹתָם כֹּהֲנֵי נוֹב, וְלֹא נִשְׁאַר מִכֻּלָּם - רַק אֶבְיָתָר לְבַדּוֹ שֶׁבָּרַח. וְזֶה גָּרַם כַּמָּה רָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וּמֵת שָׁאוּל וּבָנָיו, וְנָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. וְעִם כָּל זֶה, אוֹתוֹ חֵטְא הָיָה תָּלוּי עַל דָּוִד לִגְבּוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁכָּל בְּנֵי דָוִד נֶאֶבְדוּ בְּיוֹם אֶחָד, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אֶלָּא יוֹאָשׁ לְבַדּוֹ, שֶׁנִּגְנַב. כְּמוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מֵאֲחִימֶלֶךְ - רַק אֶבְיָתָר לְבַדּוֹ. וְעַד עַכְשָׁו אוֹתוֹ חֵטְא הָיָה תָּלוּי לַעֲשׂוֹת דִּין עַל נוֹב עַל אוֹתוֹ חֵטְא שֶׁל נוֹב, שֶׁכָּתוּב ׳עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד׳ (ישעיה י, לב), וּפֵרְשׁוּהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, דוד איהו הוה דערק קמיה דשאול. ועל דא גרים, דאתאבידו כל אינון כהני דנוב, ולא אשתאר מכלהו בר אביתר בלחודוי דערק. ודא גרים כמה בישין בישראל, ומית שאול ובנוי, ונפלו מישראל כמה אלפין ורבבן. ועם כל דא, ההוא חובה הוה תלי על דוד לגבות מניה, עד דכל בנוי דדוד אתאבידו ביומא חד, ולא אשתאר מנייהו אלא יואש בלחודוי, דאתגניב. כגוונא דלא אשתאר מאחימלך בר אביתר בלחודוי. ועד כען ההוא חובא הוה תלי, למעבד דינא על נוב, על ההוא חובה דנוב, דכתיב, ׳עוד היום בנוב לעמוד׳ (ישעיהו י, לב) ואוקמוה.
התרגום: בא וראה, דוד הוא היה שברח לפני שאול, ועל זה גרם שנאבדו כל אותם כהני נוב, ולא נשאר מכלם - רק אביתר לבדו שברח. וזה גרם כמה רעות בישראל, ומת שאול ובניו, ונפלו מישראל כמה אלפים ורבבות. ועם כל זה, אותו חטא היה תלוי על דוד לגבותו ממנו, עד שכל בני דוד נאבדו ביום אחד, ולא נשאר מהם אלא יואש לבדו, שנגנב. כמו שלא נשאר מאחימלך - רק אביתר לבדו. ועד עכשו אותו חטא היה תלוי לעשות דין על נוב על אותו חטא של נוב, שכתוב ׳עוד היום בנב לעמד׳ (ישעיה י, לב), ופרשוה.
מן המפרשים
הסולם: ת"ח דוד איהו וכו': בוא וראה, דוד, הוא שברח מפני שאול, וע"כ גרם שנאבדו כל הכהנים של עיר נוב, ולא נשאר מכולם, חוץ אביתר לבדו שברח. וזה גרם כמה רעות לישראל, שמתו שאול ובניו, ונפלו מישראל כמה אלפים ורבבות. ועם כל זה חטא ההוא היה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: