כל הזהב העשוי למלאכה
סוד זהב התרומה שהקדים לכפר על זהב העגל
דוד ברח לפני שאול וגרם אבדן כהני נב וחטא זה תלוי עד שאבדו בני דוד
בֹּא וּרְאֵה, דָּוִד הוּא הָיָה שֶׁבָּרַח לִפְנֵי שָׁאוּל, וְעַל זֶה גָּרַם שֶׁנֶּאֶבְדוּ כָּל אוֹתָם כֹּהֲנֵי נוֹב, וְלֹא נִשְׁאַר מִכֻּלָּם - רַק אֶבְיָתָר לְבַדּוֹ שֶׁבָּרַח. וְזֶה גָּרַם כַּמָּה רָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וּמֵת שָׁאוּל וּבָנָיו, וְנָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. וְעִם כָּל זֶה, אוֹתוֹ חֵטְא הָיָה תָּלוּי עַל דָּוִד לִגְבּוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁכָּל בְּנֵי דָוִד נֶאֶבְדוּ בְּיוֹם אֶחָד, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אֶלָּא יוֹאָשׁ לְבַדּוֹ, שֶׁנִּגְנַב. כְּמוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מֵאֲחִימֶלֶךְ - רַק אֶבְיָתָר לְבַדּוֹ. וְעַד עַכְשָׁו אוֹתוֹ חֵטְא הָיָה תָּלוּי לַעֲשׂוֹת דִּין עַל נוֹב עַל אוֹתוֹ חֵטְא שֶׁל נוֹב, שֶׁכָּתוּב ׳עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד׳ (ישעיה י, לב), וּפֵרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דָּוִד אִיהוּ הֲוָה דְּעָרַק קָמֵיהּ דְּשָׁאוּל. וְעַל דָּא גָּרִים, דְּאִתְאֲבִידוּ כָּל אִינּוּן כַּהֲנֵי דְּנוֹב, וְלָא אִשְׁתְּאַר מְכֻּלְּהוּ בַּר אֶבְיָתָר בִּלְחוֹדוֹי דְּעָרַק. וְדָא גָּרִים כַּמָה בִּישִׁין בְּיִשְׂרָאֵל, וּמִית שָׁאוּל וּבְנוֹי, וְנָפְלוּ מִיִשְׂרָאֵל כַּמָה אַלְפִין וְרִבְּבָן. וְעִם כָּל דָּא, הַהוּא חוֹבָה הֲוָה תָּלֵי עַל דָּוִד לִגְבוֹת מִנֵּיהּ, עַד דְּכָל בְּנוֹי דְּדָוִד אִתְאֲבִידוּ בְּיוֹמָא חַד, וְלָא אִשְׁתְּאַר מִנַּיְיהוּ אֶלָּא יוֹאָשׁ בִּלְחוֹדוֹי, דְּאִתְגְּנִיב. כְּגַוְונָא דְּלָא אִשְׁתְּאַר מֵאֲחִימֶלֶךְ בַּר אֶבְיָתָר בִּלְחוֹדוֹי. וְעַד כְּעַן הַהוּא חוֹבָא הֲוָה תָּלֵי, לְמֶעְבַּד דִּינָא עַל נוֹב, עַל הַהוּא חוֹבָה דְּנוֹב, דִּכְתִּיב, ׳עוֹד הַיּוֹם בְּנוֹב לַעֲמוֹד׳ (ישעיהו י, לב) וְאוּקְמוּהָ.
כל הזהב העשוי למלאכה - הקב"ה הקדים זהב המשכן לכפר על הזהב שנתנו לעגל
כְּמוֹ זֶה - (שמות לח כד) ׳כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה (שמות לח, כד)׳ - מַה זֶּה הֶעָשׂוּי? כָּאן הִסְתַּכֵּל הקב"ה כְּשֶׁנָּתְנוּ יִשְׂרָאֵל זָהָב לָעֵגֶל, והקב"ה הִקְדִּים לָהֶם זָהָב זֶה לִרְפוּאָה, שֶׁהֲרֵי זְהַב הַמִּשְׁכָּן הִקְדִּים לָהֶם לְאוֹתוֹ הַזָּהָב שֶׁנָּתְנוּ לָעֵגֶל. שֶׁכָּל הַזָּהָב שֶׁהָיָה עִמָּהֶם וְנִמְצָא עִמָּהֶם, נָתְנוּ לִתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן. הֶהָיָה עוֹלֶה בְדַעְתְּךְ, שֶׁכְּשֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל נִמְצָא עִמָּהֶם זָהָב, וְהֵם פָּרְקוּ אָזְנֵיהֶם לִטֹּל אוֹתוֹ זָהָב, שֶׁכָּתוּב (שמות לב) ׳וַיִּתְפָּרַקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם (שמות לב, ג)׳?! וְעַל זֶה הִקְדִּים זְהַב הַתְּרוּמָה, לְכַפֵּר עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. (וּמִשּׁוּם כָּךְ)
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא - ׳כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה׳ (שמות לח, כד) - מַאי הֶעָשׂוּי. הָכָא אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד יָהֲבוּ יִשְׂרָאֵל דַּהֲבָא לְעֶגְלָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים לוֹן דַּהֲבָא דָּא לְאַסְוָותָא, דְּהַאי דַּהֲבָא דְּמַשְׁכְּנָא אַקְדִּים לוֹן, לְהַהוּא דַּהֲבָא דְּיָהֲבוּ לְעֶגְלָא, דְּכָל דַּהֲבָא דְּהֲוָה עִמְּהוֹן, וְאִשְׁתְּכַח עִמְּהוֹן, יָהֲבוּ לְאָרָמַת מַשְׁכְּנָא. סַלְּקָא דַּעְתָּךְ, דְּכַד עָבְדוּ יַת עֶגְלָא אִשְׁתְּכַח עִמְּהוֹן דַּהֲבָא, וְאִינּוּן פְּרִיקוּ אוּדְנַיְיהוּ לְנַטְלָא הַהוּא דַּהֲבָא, דִּכְתִּיב, ׳וַיִּתְפָּרַקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם׳ (שמות לב, ג). וְעַל דָּא אַקְדִּים דַּהֲבָא דְּאָרָמוּתָא. לְכַפְּרָא עַל עוֹבָדָא דָּא. (חסר) (ובגין כך)
ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה - משה למעלה ובצלאל תחתיו סיום הגוף כמו הגוף
׳וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה׳ (שמות לח, כב) - מִצַּד הַמַּלְכוּת ׳עָשָׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה׳ - שֶׁהֲרֵי כָּל אֻמָּנוּת הַמִּשְׁכָּן הִתְתַּקְּנָה בָהֶם וְעַל יְדֵיהֶם. בְּצַלְאֵל עָשָׂה אֶת הָאֻמָּנוּת, וּמֹשֶׁה הִתְקִין אֶת הַכֹּל אַחַר כָּךְ. מֹשֶׁה וּבְצַלְאֵל הָיוּ כְאֶחָד. מֹשֶׁה לְמַעְלָה - בְּצַלְאֵל תַּחְתָּיו. סִיּוּם הַגּוּף כְּמוֹ הַגּוּף. בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיהָב, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ - זֶה יָמִין וְזֶה שְׂמֹאל, וְהַכֹּל אֶחָד. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה וְגוֹ'׳ - וְאִתּוֹ אָהֳלִיהָב ׳בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וְגוֹ'׳ (שמות לח, כג).
בלשון הזוהר
(שמות לח כב) ׳וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה׳ - מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּתָא ׳עָשָׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה׳ יהו"׳ה אֶת מֹשֶׁה׳- דְּהָא כָּל אוּמָנוּתָא דְּמַשְׁכְּנָא אִתְתַּקְּנַת בְּהוּ, וְעַל יְדַיְיהוּ. בְּצַלְאֵל אִיהוּ עָבִיד אוּמָנוּתָא, וּמֹשֶׁה אִיהוּ אַתְקִין כֹּלָּא לְבָתַר. מֹשֶׁה וּבְצַלְאֵל כַּחֲדָא הֲווֹ, מֹשֶׁה לְעֵילָּא, בְּצַלְאֵל תְּחוֹתֵיהּ, סִיּוּמָא (רנ"ט ע"א, רי"ד ע"ב) דְּגוּפָא כְּגוּפָא. בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב, הָא אוּקְמוּהָ- דָּא יְמִינָא, וְדָא שְׂמָאלָא, וְכֹלָּא חַד. וּבְּגִין כָּךְ, ׳וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה׳ וְגוֹ', ׳וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָּן׳ וְגוֹ'.
ויפן אחריו ויראם
סוד נערי אלישע וקללת שם ה' על שתי הדבים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.