ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 10: סוד קרבנות בלק ובלעם - הכל התתקן לפני הקב"ה ואף שהתכונו לרע לא גרע משכר ישראל › פיסקה 2 (רכד ע"א)

רשבי אמר ארבעים ושנים קרבנות בלק ובלעם נטלו מהסטרא אחרא לקב"ה ועדין לא גבה מישראל

פקודי · סוד קרבנות בלק ובלעם - הכל התתקן לפני הקב"ה ואף שהתכונו לרע לא גרע משכר ישראל · מאמר 10 · פיסקה 2 · דף רכד ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, תָּא חֲזֵי, אִינּוּן אַרְבְּעִין וּתְרֵין קָרְבָּנִין עָבְדוּ בִּלְעָם וּבָלָק, וְנַטְלוּ לוֹן מֵהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא הֲוָה תָּלֵי הַהוּא קָרְבְּנָא, לְנַטְלָא לֵיהּ הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִקְרֵי קְלָלָה מִיִשְׂרָאֵל, וְעַד הַשְׁתָּא לָא גָּבָה מִנַּיְיהוּ. וְדָא אִיהוּ רָזָא ׳וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם׳ (מלכים ב ב, כד) - ׳וַיִּפֶן אַחֲרָיו׳ - אֲחוֹרֵי שְׁכִינְתָּא, דְּקַיְּימָא סִטְרָא אַחֲרָא לַאֲחוֹרָא. וַיִּרְאֵם - אִסְתָּכַּל בְּהוּ הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְחָמָא לוֹן דְּאִתְחָזוּן לְאִתְעַנְּשָׁא, וְעַל דָּא ׳וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יהו"ה׳. בְּשֵׁם יהו"ה לְאַפָּקָא הַהוּא שֵׁם יהו"ה מֵחִיּוּבָא דָּא. מֵהַהוּא חִיוּבָא דְּהַהוּא קָרְבָּן דְּאַקְרִיב הַהוּא סִטְרָא לְגַבֵּיהּ. וְכֹלָּא אִיהוּ מִתְתַּקָּן קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא אִתְאֲבִיד מִלָּה. כְּגַוְונָא דָּא, כֹּלָּא אִתְתָּקַּן קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֵן לְטָב הֵן לְבִישׁ.

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בֹּא וּרְאֵה, אוֹתָם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם קָרְבָּנוֹת עָשׂוּ בָלָק וּבִלְעָם, וְנָטְלוּ אוֹתָם מֵאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ - הוּא, וְעַל זֶה הָיָה תָּלוּי אוֹתוֹ קָרְבָּן, שֶׁיִּטֹּל אוֹתוֹ אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁנִּקְרָא קְלָלָה, מִיִּשְׂרָאֵל. וְעַד עַכְשָׁו לֹא גָבָה מֵהֶם. וְזֶהוּ סוֹד (מלכים בב) ׳וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם׳ - ׳וַיִּפֶן אַחֲרָיו׳ - אֲחוֹרֵי שְׁכִינָה, שֶׁעָמַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא לְאָחוֹר. וַיִּרְאֵם - הִסְתַּכֵּל בָּהֶם אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְרָאָה אוֹתָם שֶׁרְאוּיִים לְהֵעָנֵשׁ, וְעַל זֶה - ׳וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה'׳ (מלכים ב ב, כד). בְּשֵׁם ה' - לְהוֹצִיא אוֹתוֹ שֵׁם ה' מֵחִיּוּב זֶה, מֵאוֹתוֹ חִיּוּב שֶׁל אוֹתוֹ קָרְבָּן שֶׁהִקְרִיב אוֹתוֹ צַד אֵלָיו, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לִפְנֵי הקב"ה וְלֹא נֶאֱבָד דָּבָר. כְּמוֹ כֵן הַכֹּל הִתְתַּקֵּן לִפְנֵי הקב"ה, הֵן לְטוֹב הֵן לְרַע.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון אמר, תא חזי, אינון ארבעין ותרין קרבנין עבדו בלעם ובלק, ונטלו לון מההוא סטרא אחרא לגבי קודשא בריך הוא, ועל דא הוה תלי ההוא קרבנא, לנטלא ליה ההוא סטרא אחרא דאקרי קללה מישראל, ועד השתא לא גבה מנייהו. ודא איהו רזא ׳ויפן אחריו ויראם׳ (מלכים ב ב, כד) - ׳ויפן אחריו׳ - אחורי שכינתא, דקיימא סטרא אחרא לאחורא. ויראם - אסתכל בהו ההוא סטרא אחרא, וחמא לון דאתחזון לאתענשא, ועל דא ׳ויקללם בשם יהו"ה׳. בשם יהו"ה לאפקא ההוא שם יהו"ה מחיובא דא. מההוא חיובא דההוא קרבן דאקריב ההוא סטרא לגביה. וכלא איהו מתתקן קמיה דקודשא בריך הוא, ולא אתאביד מלה. כגוונא דא, כלא אתתקן קמיה דקודשא בריך הוא, הן לטב הן לביש.

התרגום: רבי שמעון אמר, בא וראה, אותם ארבעים ושנים קרבנות עשו בלק ובלעם, ונטלו אותם מאותו הסטרא אחרא לקדוש-ברוך - הוא, ועל זה היה תלוי אותו קרבן, שיטל אותו אותו הסטרא אחרא, שנקרא קללה, מישראל. ועד עכשו לא גבה מהם. וזהו סוד (מלכים בב) ׳ויפן אחריו ויראם׳ - ׳ויפן אחריו׳ - אחורי שכינה, שעמד הסטרא אחרא לאחור. ויראם - הסתכל בהם אותו הסטרא אחרא וראה אותם שראויים להענש, ועל זה - ׳ויקללם בשם ה'׳ (מלכים ב ב, כד). בשם ה' - להוציא אותו שם ה' מחיוב זה, מאותו חיוב של אותו קרבן שהקריב אותו צד אליו, והכל מתקן לפני הקב"ה ולא נאבד דבר. כמו כן הכל התתקן לפני הקב"ה, הן לטוב הן לרע.

מן המפרשים

הסולם: רבי שמעון אמר וכו': רש"א בוא וראה, אלו מ"ב קרבנות עשו בלעם ובלק ולקחו אותם מסטרא אחרא אל הקב"ה. וע"כ היה תולה קרבן ההוא שיטלו אותו סטרא אחרא ההוא שנקראת קללה מישראל, ועד עתה עוד לא לקחה מהם. וזה סוד, ויפן אחריו ויראם, את…

אור יקר: לאפקא ההוא שם ה׳ נטלה קדושה חלק זה ונתנה בידה לחצונית שיפרע מישראל חלקה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר