בחטאי ישראל מתערבים חשך ואור וצריכים לברר כבורר אכל מתוך פסלת - זבחי אלהים רוח נשברה
פנחס · סלת למנחה בין שתי זרועות - סוד תפלות אברהם ויצחק ובירור החשך מהאור בתשובה · מאמר 96 · פיסקה 3 · דף רמז ע"א
לשון הזוהר
וּבְחוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, מִתְעָרְבִין חֲשׁוֹכִין בִּנְהוֹרִין, וּכְגַוְונָא דְּדָשׁ בַּר נָשׁ תְּבוּאָה, וּלְבָתַר אִיהוּ בּוֹרֵר לָהּ, כְּבוֹרֵר אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת. כַּךְ יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְמֶעְבַּד בְּרוּחֵיהוֹן, כַּד אִתְעֲרָב בְּהוֹן חֲשׁוֹכִין. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְגוֹ'׳ (תהילים נא, יט). דִּבְהָכִי אִתְבַּר חֲשׁוֹכָא, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, דִּמְכַסֵּי עַל רוּחָא, כְּמוֹץ דִּמְכַסֶּה עַל חִטָּה. אוֹ כְּעָנָן, דִּמְכַסֶּה עַל שִׁמְשָׁא, וְלָא מָנַח לֵיהּ לְאַנְהָרָא.
תרגום
וּבַחֲטָאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִתְעָרְבִים חֹשֶׁךְ וְאוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָדָם דָּשׁ תְּבוּאָה וּלְבַסּוֹף הוּא בּוֹרֵר אוֹתָהּ כְּבוֹרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת - כָּךְ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּרוּחָם כַּאֲשֶׁר מִתְעָרֵב בָּהֶם חֹשֶׁךְ. וְסוֹד הַדָּבָר - ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְגוֹ'׳ (תהלים נא, יט). שֶׁבְּכָךְ נִשְׁבָּר הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, שֶׁמְּכַסֶּה עַל הָרוּחַ כְּמוֹ מוֹץ שֶׁמְּכַסֶּה עַל הַחִטָּה, אוֹ כְּמוֹ עָנָן שֶׁמְּכַסֶּה עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא מַנִּיחַ לוֹ לְהָאִיר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובחוביהון דישראל, מתערבין חשוכין בנהורין, וכגוונא דדש בר נש תבואה, ולבתר איהו בורר לה, כבורר אוכל מתוך פסולת. כך ישראל, צריך למעבד ברוחיהון, כד אתערב בהון חשוכין. ורזא דמלה, ׳זבחי אלהים רוח נשברה וגו'׳ (תהילים נא, יט). דבהכי אתבר חשוכא, דאיהו יצר הרע, דמכסי על רוחא, כמוץ דמכסה על חטה. או כענן, דמכסה על שמשא, ולא מנח ליה לאנהרא.
התרגום: ובחטאיהם של ישראל מתערבים חשך ואור, וכמו שאדם דש תבואה ולבסוף הוא בורר אותה כבורר אכל מתוך פסלת - כך ישראל צריך לעשות ברוחם כאשר מתערב בהם חשך. וסוד הדבר - ׳זבחי אלהים רוח נשברה וגו'׳ (תהלים נא, יט). שבכך נשבר החשך, שהוא יצר הרע, שמכסה על הרוח כמו מוץ שמכסה על החטה, או כמו ענן שמכסה על השמש ולא מניח לו להאיר.
מן המפרשים
קרני אור: ואיך יבררו מנשמותיהן האוכל מתוך הפסולת, ואמר זבחי ואיך יבררו מנשמותיהן האוכל מתוך הפסולת, ואמר זבחי אלהים רוח נשברה . ר"ל דישבר רוח דמסאבא שנתערב בנשמתו:
הסולם: ובחוביהון דישראל מתערבין וכו': ובעונותיהם של ישראל מתערבים חשכים באורות. וכמו האדם הדש תבואה, ואה"כ הוא בורר לה, את החטים מן מוץ ותבן כמי שבורר אוכל מתוך פסולת, כך ישראל, כשנתערב בהם חשכים, צריכים לעשות ולתקן את הרוח שלהם.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: