אברהם ויצחק תקנו תפלת שחרית ומנחה - אף ידי יסדה ארץ זה יצחק וימיני טפחה שמים זה אברהם
פנחס · סלת למנחה בין שתי זרועות - סוד תפלות אברהם ויצחק ובירור החשך מהאור בתשובה · מאמר 96 · פיסקה 2 · דף רמז ע"א
לשון הזוהר
רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, מֵהַאי אִשְׁתְּמוֹדַע, הָנֵי מִילִּין סְתִימִין אִינּוּן, וְצָרִיךְ לְמִפְתַּח לוֹן קַמֵּי חַבְרַיָּיא, אַבְרָהָם יִצְחָק דְּתָקִינוּ שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אִתְּמַר עָלַיְיהוּ, ׳אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, דָּא יִצְחָק׳ (ישעיהו מח, יג). ׳וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם׳ - דָּא אַבְרָהָם. דְּדַרְגִּין דִּלְהוֹן חֶסֶד וָפַחַד. דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ ׳נִשְׁבַּע יהו"ה בִּימִינוֹ, וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִינּוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, דְּאִיהוּ יְדוָֹ"ד, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא׳ (ישעיהו סב, ח). סֹלֶת דִּילֵיהּ, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, נְהוֹרָא דִּילֵיהּ, סֹלֶת נְקִיָּיה מִסִּטְרוֹי בְּלָא פְּגִימוּ דַּחֲשׁוֹכָא, וּבְלָא תַּעֲרוֹבֶת חֲשׁוֹכָא כְּלָל. דְּהָכִי אִינּוּן חֲשׁוֹכִין עִם נְהוֹרִין, כְּבַר קֳדָם מוֹץ וְתֶבֶן.
תרגום
בַּחִבּוּר הַקַּדְמוֹן, אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מִכָּאן נוֹדָע אֵלּוּ דְּבָרִים סְתוּמִים הֵם, וְצָרִיךְ לִפְתֹּחַ אוֹתָם לִפְנֵי הַחֲבֵרִים. אַבְרָהָם וְיִצְחָק שֶׁתִּקְּנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם, ׳אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ׳ (ישעיה מח, יג) - זֶה יִצְחָק. ׳וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם׳ - זֶה אַבְרָהָם. שֶׁהַדְּרָגוֹת שֶׁלָּהֶם חֶסֶד וָפַחַד, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם ׳נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׳ (שם סב, ח) - אֵלּוּ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא יְהֹוָ"ה, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. הַסֹּלֶת שֶׁלּוֹ זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, הָאוֹר שֶׁלּוֹ, סֹלֶת נְקִיָּה מִצִּדּוֹ בְּלִי פְגָם שֶׁל חֹשֶׁךְ וּבְלִי תַעֲרֹבֶת חֹשֶׁךְ כְּלָל. שֶׁכָּךְ הֵם חֹשֶׁךְ עִם אוֹר, כְּמוֹ דָּגָן בִּפְנֵי מוֹץ וְתֶבֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רעיא מהימנא ובחבורא קדמאה, אמר רעיא מהימנא, מהאי אשתמודע, הני מילין סתימין אינון, וצריך למפתח לון קמי חברייא, אברהם יצחק דתקינו שחרית ומנחה, אתמר עלייהו, ׳אף ידי יסדה ארץ, דא יצחק׳ (ישעיהו מח, יג). ׳וימיני טפחה שמים׳ - דא אברהם. דדרגין דלהון חסד ופחד. דאתמר עלייהו ׳נשבע יהו"ה בימינו, ובזרוע עזו, אינון תרין דרועין דמלכא, דאיהו ידו"ד, עמודא דאמצעיתא׳ (ישעיהו סב, ח). סלת דיליה, דא שכינתא תתאה, נהורא דיליה, סלת נקייה מסטרוי בלא פגימו דחשוכא, ובלא תערובת חשוכא כלל. דהכי אינון חשוכין עם נהורין, כבר קדם מוץ ותבן.
התרגום: בחבור הקדמון, אמר הרועה הנאמן, מכאן נודע אלו דברים סתומים הם, וצריך לפתח אותם לפני החברים. אברהם ויצחק שתקנו תפלת שחרית ומנחה, נאמר עליהם, ׳אף ידי יסדה ארץ׳ (ישעיה מח, יג) - זה יצחק. ׳וימיני טפחה שמים׳ - זה אברהם. שהדרגות שלהם חסד ופחד, שנאמר עליהם ׳נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו׳ (שם סב, ח) - אלו שתי זרועות המלך, שהוא יהו"ה, עמודא דאמצעיתא. הסלת שלו זו השכינה התחתונה, האור שלו, סלת נקיה מצדו בלי פגם של חשך ובלי תערבת חשך כלל. שכך הם חשך עם אור, כמו דגן בפני מוץ ותבן.
מן המפרשים
קרני אור: אמר רעיא מהימנא מהאי אשתמודע אמר רעיא מהימנא מהאי אשתמודע. ר"ל מהא דאתמר בחבורא קדמאה 'סלת למנחה' כו', ניכר ד'הני מילין סתומין אינון', ר"ל דהם העלימו הפירוש, ' וצריך למפתח לון קמי חברייא '. ובאמת אינו מובן הלשון ' מהאי אשתמודע…
הסולם: ובחבורא קדמאה אמר וכו': אר"מ, מזה, ממה שאמר הזהר, סלת וכו' בין ב' דרועין, יש להבין, אלו הדברים שהם סתומים, וצריכים לפתוח אותם לפני החברים. אברהם ויצחק, שהתקינו שחרית ומנחה, נאמר עליהם, אף ידי יסדה ארץ. זהו יצחק, שהוא יד שמאל…
אור יקר: [סימן יז] והשתא בייחוד מהפכים הסדר ואוכלים הרעים ושותים הדודים, ולעמוד על תוכן הדרוש צריך עיון בפרשת ויקרא ובפרשת אמור. בחכורא. קדטאת בפרשת פנחס מהזוהר שם בלשון אחר פירשו כי עתודים וכו׳ הם פני שור,, ולפי דרך זה קשת היאך יקרבו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: