ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פנחס · מאמר 96

סלת למנחה בין שתי זרועות

זוהר ח"ג, פרשת פנחס, דף רמז.
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד תפלות אברהם ויצחק ובירור החשך מהאור בתשובה

סלת למנחה להעלות לפני המלך העליון בין שתי זרועות

סֹלֶת לְמִנְחָה, לְהַעֲלוֹת לְזֹּאת הַסֹּלֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לְמִנְחָה בֵּין שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת.

בלשון הזוהר

(ס"א ובחבורא קדמאה) סֹלֶת לְמִנְחָה, לְאַעְלָאָה לְהַאי סֹלֶת, קַמֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה לְמִנְחָה. בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אברהם ויצחק תקנו תפלת שחרית ומנחה - אף ידי יסדה ארץ זה יצחק וימיני טפחה שמים זה אברהם

בַּחִבּוּר הַקַּדְמוֹן, אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מִכָּאן נוֹדָע אֵלּוּ דְּבָרִים סְתוּמִים הֵם, וְצָרִיךְ לִפְתֹּחַ אוֹתָם לִפְנֵי הַחֲבֵרִים. אַבְרָהָם וְיִצְחָק שֶׁתִּקְּנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם, ׳אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ׳ (ישעיה מח, יג) - זֶה יִצְחָק. ׳וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם׳ - זֶה אַבְרָהָם. שֶׁהַדְּרָגוֹת שֶׁלָּהֶם חֶסֶד וָפַחַד, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם ׳נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׳ (שם סב, ח) - אֵלּוּ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא יְהֹוָ"ה, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. הַסֹּלֶת שֶׁלּוֹ זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, הָאוֹר שֶׁלּוֹ, סֹלֶת נְקִיָּה מִצִּדּוֹ בְּלִי פְגָם שֶׁל חֹשֶׁךְ וּבְלִי תַעֲרֹבֶת חֹשֶׁךְ כְּלָל. שֶׁכָּךְ הֵם חֹשֶׁךְ עִם אוֹר, כְּמוֹ דָּגָן בִּפְנֵי מוֹץ וְתֶבֶן.

בלשון הזוהר

רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, מֵהַאי אִשְׁתְּמוֹדַע, הָנֵי מִילִּין סְתִימִין אִינּוּן, וְצָרִיךְ לְמִפְתַּח לוֹן קַמֵּי חַבְרַיָּיא, אַבְרָהָם יִצְחָק דְּתָקִינוּ שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אִתְּמַר עָלַיְיהוּ, ׳אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, דָּא יִצְחָק׳ (ישעיהו מח, יג). ׳וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם׳ - דָּא אַבְרָהָם. דְּדַרְגִּין דִּלְהוֹן חֶסֶד וָפַחַד. דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ ׳נִשְׁבַּע יהו"ה בִּימִינוֹ, וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִינּוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, דְּאִיהוּ יְדוָֹ"ד, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא׳ (ישעיהו סב, ח). סֹלֶת דִּילֵיהּ, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, נְהוֹרָא דִּילֵיהּ, סֹלֶת נְקִיָּיה מִסִּטְרוֹי בְּלָא פְּגִימוּ דַּחֲשׁוֹכָא, וּבְלָא תַּעֲרוֹבֶת חֲשׁוֹכָא כְּלָל. דְּהָכִי אִינּוּן חֲשׁוֹכִין עִם נְהוֹרִין, כְּבַר קֳדָם מוֹץ וְתֶבֶן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בחטאי ישראל מתערבים חשך ואור וצריכים לברר כבורר אכל מתוך פסלת - זבחי אלהים רוח נשברה

וּבַחֲטָאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִתְעָרְבִים חֹשֶׁךְ וְאוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָדָם דָּשׁ תְּבוּאָה וּלְבַסּוֹף הוּא בּוֹרֵר אוֹתָהּ כְּבוֹרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת - כָּךְ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּרוּחָם כַּאֲשֶׁר מִתְעָרֵב בָּהֶם חֹשֶׁךְ. וְסוֹד הַדָּבָר - ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְגוֹ'׳ (תהלים נא, יט) '. שֶׁבְּכָךְ נִשְׁבָּר הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, שֶׁמְּכַסֶּה עַל הָרוּחַ כְּמוֹ מוֹץ שֶׁמְּכַסֶּה עַל הַחִטָּה, אוֹ כְּמוֹ עָנָן שֶׁמְּכַסֶּה עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא מַנִּיחַ לוֹ לְהָאִיר.

בלשון הזוהר

וּבְחוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, מִתְעָרְבִין חֲשׁוֹכִין בִּנְהוֹרִין, וּכְגַוְונָא דְּדָשׁ בַּר נָשׁ תְּבוּאָה, וּלְבָתַר אִיהוּ בּוֹרֵר לָהּ, כְּבוֹרֵר אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת. כַּךְ יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְמֶעְבַּד בְּרוּחֵיהוֹן, כַּד אִתְעֲרָב בְּהוֹן חֲשׁוֹכִין. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְגוֹ'׳ (תהילים נא, יט). דִּבְהָכִי אִתְבַּר חֲשׁוֹכָא, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, דִּמְכַסֵּי עַל רוּחָא, כְּמוֹץ דִּמְכַסֶּה עַל חִטָּה. אוֹ כְּעָנָן, דִּמְכַסֶּה עַל שִׁמְשָׁא, וְלָא מָנַח לֵיהּ לְאַנְהָרָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כשחשך מכסה על יצר הטוב הוא כאסור בבית האסורים - וכששובר רוחו לאסורים צאו

וּבִזְמַן שֶׁחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, מְכַסֶּה עַל יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁהוּא אוֹר, הוּא כְּמִי שֶׁאָסוּר בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁל יֵצֶר הָרָע. וְאַף כָּךְ, כַּאֲשֶׁר יֵצֶר הַטּוֹב הוּא אָסוּר בִּרְשׁוּת יֵצֶר הָרָע, כָּךְ הֵם אֲסוּרִים הַחַיָּלִים שֶׁל יֵצֶר הַטּוֹב בִּרְשׁוּת הַחַיָּלִים שֶׁל יֵצֶר הָרָע. וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׁבּר אָדָם רוּחוֹ בְּכָל אֵיבָרָיו לִפְנֵי יְהֹוָ"ה, מַה כָּתוּב? ׳לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ וְלַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ׳ (ישעיה מט, ט).

בלשון הזוהר

וּבְזִמְנִין דְּחֹשֶׁךְ, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, מְכַסֶּה עַל יֵצֶר הַטּוֹב, דְּאִיהוּ אוֹר. אִיהוּ כְּמַאן דְּתָפִיס בְּבֵית הָאֲסוּרִין דְיֵצֶר הָרָע. וְאוֹף הָכִי, כַּד יֵצֶר הַטּוֹב אִיהוּ תָּפִיס בִּרְשׁוּ דְיֵצֶר הָרָע, הָכִי אִינּוּן תְּפִיסִין חַיָּילִין דְּיֵצֶר הַטּוֹב, בִּרְשׁוּ דְּחַיָּילִין דְּיֵצֶר הָרָע. וּבְזִמְנָא דְּיִתְבַּר בַּר נָשׁ רוּחֵיהּ, בְּכָל אֵבָרִין דִּילֵיהּ, קֳדָם יְדוָֹ"ד, מַה כְּתִיב. ׳לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ וְלַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ׳ (ישעיהו מט, ט).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

השכינה סלת נקיה שאין חשך יכול להתערב בה - כגפן שאינה מקבלת הרכבה מזר

אֲבָל הַשְּׁכִינָה הִיא סֹלֶת נְקִיָּה, שֶׁאֵין חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יָכוֹל לְהִתְעָרֵב בָּהּ. הִיא כְּמוֹ גֶּפֶן שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מִינָהּ. וְזוֹ הַסֹּלֶת בֵּין זְרוֹעוֹת הַמֶּלֶךְ הִיא יוֹשֶׁבֶת, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית. (ע"כ רעיא מהימנא).

בלשון הזוהר

אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי סֹלֶת נְקִיָּיה, דְּלֵית חֲשׁוֹכָא וְקַבָּלָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא בָּהּ. אִיהִי כַּגֶפֶן, דְּלָא מְקַבְּלָא הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֲרָא, דְּלָאו אִיהִי מִינָהּ. וְהַאי סֹלֶת בֵּין דְּרוֹעֵי מַלְכָּא אִיהִי יָתְבָא, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית. (ע"כ רעיא מהימנא).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

בלולה בשמן כתית

סוד כתישת הזיתים לתשוקת הנוקבא וטפות המח ברביעית ההין

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.