בלולה בשמן כתית
סוד כתישת הזיתים לתשוקת הנוקבא וטפות המח ברביעית ההין
בלולה בשמן כתית קושיית מהו כתית - רמז לשמש בנוקבא ולהמשיך שמן כתית מזיתים אברי הגוף
זֹהַר (וּבְחִבּוּר קַדְמוֹן) בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, בְּשֶׁמֶן - בְּאוֹתוֹ שֶׁמֶן שֶׁנִּמְשָׁךְ וְיוֹצֵא מִלְמַעְלָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָפֶה אָמַרְתָּ. אֲבָל מַהוּ כָּתִית? אֶלָּא סוֹד עֶלְיוֹן הוּא. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא שֶׁמֶן, מַהוּ כָּתִית? אֶלָּא רֶמֶז הוּא שֶׁהוּא רוֹמֵז לְשַׁמֵּשׁ בַּנּוּקְבָּא, לְהַמְשִׁיךְ אֶצְלָהּ שֶׁמֶן כָּתִית כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לָהּ, לֹא הָיְתָה אֶלָּא כָּתִית (אֶלָּא סוֹד עֶלְיוֹן הוּא, שֶׁהוּא רוֹמֵז לְהַמְשִׁיךְ אֶצְלָהּ שֶׁמֶן כָּתִית כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לָהּ), לְהוֹצִיא מִזֵּיתִים, שֶׁהֵם אֶבְרֵי הַגּוּף, וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹתָהּ הַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר. (לֹא הָיָה אֶלָּא כָּתִית).
בלשון הזוהר
(ובחבורא קדמאה) בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, בְּשֶׁמֶן, בְּהַהוּא שֶׁמֶן דְּנָגִיד וְנָפִיק מִלְּעֵילָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָאוּת אַמְרַת. אֲבָל מַאי כָּתִית. אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. דְּכֵיוָן דְּאִיהוּ שֶׁמֶן, מַאי כָּתִית. אֶלָּא רֶמֶז הוּא דְּקָא רָמִיז לְשַׁמְּשָׁא בְּנוּקְבָּא, לְאַנְגְּדָא לְגַבָּהּ שֶׁמֶן כָּתִית כַּדְּקָא יָאוּת לָהּ, לָא הֲוִי אֶלָּא כָּתִית (ס"א אלא רזא עלאה הוא, דקא רמיז לאנגדא לגבה שמן כתית כדקא יאות לה), לְאַפָּקָא מִזֵּיתִים, דְּאִינּוּן שַׁיְיפִין דְּגוּפָא, וּלְאַמְשָׁכָא הַהוּא נְגִידוּ מִלְּעֵילָּא, בְּכָל שַׁיְיפָא וְשַׁיְיפָא. (לא הוי אלא כתית)
הצדיק כותש כתישות ומוציא מהאברים שמן המשחה - בתשוקה שלמה לנוקבא
וְהַצַדִּיק הוּא שֶׁכּוֹתֵשׁ כְּתִישׁוֹת, וּמוֹצִיא מִכָּל אוֹתָם אֵיבָרִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם זֵיתִים קְדוֹשִׁים, שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, בִּתְשׁוּקָה שְׁלֵמָה לְגַבֵּי הַנּוּקְבָּא. וְאִם לֹא יִכְתֹּשׁ, לֹא יֵצֵא אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶן, אֶלָּא בְּלִי תְּשׁוּקַת הָאֵיבָרִים. וְאוֹתוֹ שֶׁפַע לֹא תֵהָנֶה מִמֶּנּוּ הַנּוּקְבָּא, וְלֹא יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁרָאוּי עַד שֶׁתִּהְיֶה בְּלוּלָה מִמֶּנּוּ מִכָּל הָאֵיבָרִים. וְעַל זֶה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, לֵהָנוֹת וְלִהְיוֹת נִזּוֹנָה מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
וְצַדִיק אִיהוּ דְּכָתִישׁ כְּתִישִׁין, וְאַפִּיק מִכָּל אִינּוּן שַׁיְיפִין עִלָּאִין, דְּאִינּוּן זֵיתִין קַדִישִׁין, מְשַׁח רְבוּ בְּתִיאוּבְתָא שְׁלִים, לְגַבֵּי נוּקְבֵיהּ. וְאִי לָא כָּתִישׁ, לָא יִפּוּק הַהוּא מִשְׁחָא, אֶלָּא בְּלָא תִּיאוּבְתָא דְּשַׁיְיפִין, וְהַהוּא נְגִידוּ, לָא אִתְהֲנֵי מִנֵּיהּ נוּקְבָּא, וְלָא הֲוִי כַּדְּקָא יָאוּת, עַד דְּתְהֵא בְּלוּלָה מִנֵּיהּ מִכָּל שַׁיְיפִין. וְעַל דָּא בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, לְאִתְהֲנָאָה וּלְאִתְזְנָא מִנֵּיהּ. (אמר רעיא מהימנא)
בלולה בשמן כתית כמו בלולה במקרא משנה תלמוד - ואין תורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה
אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, כַּמָּה מְתוּקִים דְּבָרֶיךְ. וַדַּאי נֶאֱמַר כָּאן בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, וְנֶאֱמַר שָׁם בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בְּלוּלָה בַּמִּקְרָא, בַּמִּשְׁנָה, בַּתַּלְמוּד. וְעוֹד יֵשׁ סוֹד שֵׁנִי, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית - וַדַּאי אֵין הַתּוֹרָה הִיא בְּלוּלָה אֶלָּא לְמִי שֶׁסּוֹבֵל כַּמָּה יִסּוּרִים בִּשְׁבִילָהּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁאֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ. וְעוֹד אָמְרוּ, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְכַתֵּת רַגְלֶיךְ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה, תִּזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה.
בלשון הזוהר
רעיא מהימנא (שייך לקמן סוף ע"ג) אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, כַּמָּה מְתִיקִין מִילָךְ, וַדָאי אִתְּמַר הָכָא, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית. וְאִתְּמַר הָתָם, בְּאוֹרַיְיתָא דְבְּעַל פֶּה, בְּלוּלָה בַּמִקְרָא, בַּמִשְׁנָה, בַּתַּלְמוּד. וְעוֹד אִית רָזָא תִּנְיָינָא, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית. וַדַּאי לָאו אוֹרַיְיתָא אִיהִי בְּלוּלָה. אֶלָּא לְמַאן דְּסָבִיל כַּמָה מַכְתְּשִׁין בְּגִינָהּ. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּלֵית אוֹרַיְיתָא מִתְקַיֶּימֶת, אֶלָּא בְּמִי שְׁמֵמִית גַּרְמֵיהּ עָלָהּ. וְעוֹד אָמְרוּ, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְכַתֵת רַגְלֶיךָ מִמְּדִינָה לַמְדִינָה, תִּזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה.
פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה והוא מחלל מפשענו - צדיק חי העולמים מושך טפות כזיתים מהמח
וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית - זֶהוּ שֶׁמְּקַיֵּם פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל (יחזקאל ד) וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה. וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נג) ׳וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ (ישעיה נג, ה)׳. וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית - זֶה צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים שֶׁמּוֹשֵׁךְ טִפּוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵן פֵּרוּרִים כַּזֵּיתִים, מֵהַמֹּחַ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֵם עִשָּׂרוֹן אֶחָד כְּנֶגֶד י'. וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים - י' י'. וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר - י' י' י (במדבר כה, יא)' - וְהֵם - עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאַיִל, וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר.
בלשון הזוהר
וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, דָּא הוּא דִּמְקַיֵּים פַּת בַּמֶלַח תֹּאכַל, ׳וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה׳ (יחזקאל ד, יא). וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדוּכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ׳ (ישעיהו נג, ה). וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, דָּא צַּדִיק חַי עָלְמִין, דְּנָגִיד טִפִּין קַדִישִׁין, דְּאִינּוּן פִּירוּרִין כַּזֵּיתִים, מִמּוֹחָא עִלָּאָה, דְּאִינּוּן חַד עִשָּׂרוֹן לָקֳבֵל י'. וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, י' י'. וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר, י' י' י'. וְאִינּוּן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וב' עֶשְׂרוֹנִים לָאַיִל, וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר.
אין טפה יורדת שאין עולות כנגדה טפים - כנגד שלשה מוחין זכרון מחשבה ודמיון
וְסוֹד הַדָּבָר אָמְרוּ בְּתַעֲנִיּוֹת, אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה שֶׁאֵין עוֹלוֹת כְּנֶגְדָּהּ טִפַּיִם. וְהֵם בְּסוֹד זֶה: וְהָרֶמֶז שֶׁלָּהֶן כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה מֹחִין. אֶחָד - מֹחַ הַזִּכָּרוֹן. שֵׁנִי - מֹחַ הַמַּחֲשָׁבָה. שְׁלִישִׁי - מֹחַ הַדִּמְיוֹן. הַדִּמְיוֹן וְהַזִּכָּרוֹן עוֹלִים מִן הַלֵּב. הַמַּחֲשָׁבָה יוֹרֶדֶת עַל הַלֵּב, וּמְקַבְּלִים אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם כְּמֶלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הָאָדָם, שֶׁהוּא מַחֲשָׁבָה, שֶׁרוֹכֵב וְשׁוֹלֵט עַל חַיָּה שְׁלִישִׁית, וְיוֹרֶדֶת עָלֶיהָ אֵצֶל שְׁתֵּי הַחַיּוֹת, וּפוֹתְחִים כַּנְפֵיהֶם לְקַבֵּל אוֹתָהּ כְּמוֹ נִקּוּד חוֹלָם עַל צֵירֵי - נַעֲשֶׂה סֶגוֹלְתָּא, וְזֶה כֶּתֶר עֶלְיוֹן עַל חָכְמָה וּבִינָה.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דְּמִלָּה אָמְרוּ בְּתַעֲנִיוֹת, אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה, שֶׁאֵין עוֹלִין כְּנֶגְדָהּ טִפַּיִּים. וְאִינּוּן בְּרָזָא דָּא... וּרְמִיזוּ דִּילְהוֹן לְקָבֵל תְלָת מוֹחִין. חַד מוֹחַ הַזִכָּרוֹן. תִּנְיָינָא מוֹחַ הַמַחֲשָׁבָה. תְלִיתָאָה מוֹחַ הַדִּמְיוֹן. הַדִּמְיוֹן וְהַזִכָּרוֹן סָלְקִין מִן לִבָּא הַמָחְשָׁבִית נַחְתָא עַל לִבָּא וּמְקַבְּלִין לָהּ עָלַיְיהוּ כְּמַלְכָּא בְּגִין דְּהָאי אָדָם דְאִיהוּ מַחֲשָׁבָה דְרָכִיב וְשָׁלִיט עַל חֵיוָא תְלִיתָאָה וְנָחִית עֲלָהּ לְגַבֵּי תְרֵין חֵיוָון וּפַתְחִין גַדְפַיְיהוּ לְקַבְּלָא לָהּ כְּגוֹן חוֹלֵם עַל צֵּירֵי אִתְעֲבִיד סֶגוֹלְתָּא וְדָא כֶּתֶר עֶלְיוֹן עַל חָכְמָה וּבִינָה.
עשרון ושני עשרונים רומזים לשלש חיות גדלה גבורה תפארת - ושלשה עשרונים לנצח הוד יסוד
עִשָּׂרוֹן וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים רוֹמְזִים לְשָׁלֹשׁ חַיּוֹת שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהֵן: גְּדֻלָּה, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת. שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים רוֹמְזִים לְנֵצַח, הוֹד, יְסוֹד. מֶרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה. רְבִיעִית הַהִין - זוֹ מַלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, ה' רְבִיעִית מִשֵּׁם יְהֹוָ"ה, שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּנֵי אָדָם. (ע"כ רעיא מהימנא). (וּבְחִבּוּר קַדְמוֹן). רְבִיעִית הַהִין, רֶגֶל רְבִיעִית לַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן, וְהִיא עוֹלָה תָּמִיד אֶצְלוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַד מַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף, וּמִשּׁוּם זֶה הָעוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּר הַלֵּב.
בלשון הזוהר
עִשָּׂרוֹן וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, רְמִיזִין לִתְלַת חֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה. דְּאִינּוּן: גְּדוּלָה, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת. שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִין, רְמִיזִין: לְנֶצַּח, הוֹד, יְסוֹד. מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה. רְבִיעִית הַהִין: דָּא מַלְכוּת קַדִישָׁא, ה' רְבִיעָאָה מִן שֵׁם יְדוָֹ"ד. דְּאִיהוּ אַרְבַּע אַנְפֵּי אָדָם. (ע"כ רעיא מהימנא). רְבִיעִית הַהִין, רַגְלָא רְבִיעָאָה לְכֻרְסְיָיא עִלָּאָה, וְאִיהוּ עוֹלָה תָּמִיד לְגַבֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, עַד מַחֲשַׁבְתָּא עִלָּאָה, דְּלֵית לָהּ סוֹף. וּבְגִין דָּא, עוֹלָה קָא אַתְיָא עַל הִרְהוּר הַלֵּב.
עולת תמיד רגל רביעית לכסא העליון
סוד טעם הזרקא ותוספת האור בשבת
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.