ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 95: אבן וגחלת - סוד נקמת אברהם ויצחק בישמעאל ועשו ושתי אבנים המתגלות בגאלה › פיסקה 6 (רמז ע"א)

לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל - נשברות הקלפות ומתגלה אבן אחת משלש אבנים

פנחס · אבן וגחלת - סוד נקמת אברהם ויצחק בישמעאל ועשו ושתי אבנים המתגלות בגאלה · מאמר 95 · פיסקה 6 · דף רמז ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳לֹא הִבִּיט אָוְן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׳ (במדבר כג, כא). וְכֹלָּא לְקַיְּימָא קְרָא, ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׳ (ישעיהו נד, ז). בְּהַהוּא זִמְנָא מְתַבְרִין קְלִיפּוֹת, דַּהֲווֹ מְסָחֲרִין לִשְׁכִינְתָּא. מִיַּד אִתְגַלְיָיא אַבְנָא חֲדָא מִתְּלַת אֲבָנִין, דְּאִינּוּן סְגוֹלְתָא. דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, ׳וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה׳ (יחזקאל א, א), וְאִינּוּן ייְיָ בָּרְבִיעִי, אַבְנָא רְבִיעָאָה. ׳בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ׳, אַבְנָא חֲמִשָּׁאָה. לָקֳבְלַיְיהוּ, ׳וַיִּקַּח דָּוִד׳ ׳חֲמִשָּׁה חַלּוּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל׳ (שמואל א יז, מ). וְאִינּוּן לָקֳבְלַיְיהוּ חָמֵשׁ תֵּיבִין, דְּאִינּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְדוָֹ"ד אֱלֹהֵינוּ יְדוָֹ"ד.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, (במדבר כג) ׳לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׳ (במדבר כג, כא) - וְהַכֹּל לְקַיֵּם הַפָּסוּק (ישעיה נד) ׳וּבְרַחֲמִים גְּדלִים אֲקַבְּצֵךְ׳. בְּאוֹתוֹ זְמַן נִשְׁבָּרוֹת הַקְּלִפּוֹת שֶׁהָיוּ מְסוֹבְבוֹת לַשְּׁכִינָה. מִיָּד מִתְגַּלֵּית אֶבֶן אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אֲבָנִים, שֶׁהֵן סֶגוֹלְתָּא, שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (יחזקאל א) ׳וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְהֵן ייי׳. בָּרְבִיעִי - אֶבֶן רְבִיעִית. בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ - אֶבֶן חֲמִישִׁית. כְּנֶגְדָּן וַיִּקַּח דָּוִד (שמואל א יז) ׳חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל׳ - וְאֵלּוּ לְעֻמָּתָם חָמֵשׁ תֵּבוֹת, שֶׁהֵן: שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יְהֹוָ"ה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָ"ה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהו"ה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׳ (במדבר כג, כא). וכלא לקיימא קרא, ׳וברחמים גדולים אקבצך׳ (ישעיהו נד, ז). בההוא זמנא מתברין קליפות, דהוו מסחרין לשכינתא. מיד אתגלייא אבנא חדא מתלת אבנין, דאינון סגולתא. דעלייהו אתמר, ׳ויהי בשלשים שנה׳ (יחזקאל א, א), ואינון ייי ברביעי, אבנא רביעאה. ׳בחמשה לחדש׳, אבנא חמשאה. לקבלייהו, ׳ויקח דוד׳ ׳חמשה חלוקי אבנים מן הנחל׳ (שמואל א יז, מ). ואינון לקבלייהו חמש תיבין, דאינון שמע ישראל ידו"ד אלהינו ידו"ד.

התרגום: פתח ואמר, (במדבר כג) ׳לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו׳ (במדבר כג, כא) - והכל לקים הפסוק (ישעיה נד) ׳וברחמים גדלים אקבצך׳. באותו זמן נשברות הקלפות שהיו מסובבות לשכינה. מיד מתגלית אבן אחת משלש אבנים, שהן סגולתא, שעליהן נאמר (יחזקאל א) ׳ויהי בשלשים שנה, והן ייי׳. ברביעי - אבן רביעית. בחמשה לחדש - אבן חמישית. כנגדן ויקח דוד (שמואל א יז) ׳חמשה חלקי אבנים מן הנחל׳ - ואלו לעמתם חמש תבות, שהן: שמע ׳ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה׳.

מן המפרשים

זוהר הרקיע: דף רמ"ז ע"א ונקר' ז' סריסים אשר ישמרו את שבתותי כי הם עלמא דדכורא ואלו נקר' ז' נערות המשמשין בחול וזהו ( דב"הי ב' ד-ד ) והים עומד עליהם מלמעלה שהוא גופא דשכינתא דאצי' כנזכר בפ' ויחי דרמ"א ולפי שז"א אינו שורה עליהם אלא באמצעו'…

קרני אור: אבנא חדא מתלת אבנא חדא מתלת כו'. אינו מובן, שמפרש והולך חמש אבנין:

הסולם: פחח ואמר לא וגו': פו"א, לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו. וכל זה הוא לקיים הכתוב, וברחמים גדולים אקבצך. בזמן ההוא ישתברו הקליפות שהן מסבבות השכינה, מיד תתגלה אבן אחת, מג' אבנים, שהן סגולתא שה"ס…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: