אבן וגחלת
סוד נקמת אברהם ויצחק בישמעאל ועשו ושתי אבנים המתגלות בגאלה
מצד הימין נקראת אבן וכמה אבנים יקרות ממנה מי התורה יוצאים - אמר רבי עקיבא לתלמידיו אל תאמרו מים מים
מִצַד הַיָּמִין נִקְרֵאת אֶבֶן. וְכַמָּה אֲבָנִים לַחוֹת יְקָרוֹת נִמְצְאוּ מִמֶּנָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה מֵי הַתּוֹרָה יוֹצְאִים. וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו: כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁמָּא תִסְתַּכְּנוּ בְנַפְשְׁכֶם. אַל תֹּאמְרוּ שֶׁהֵם מַיִם, מַיִם מַמָּשׁ, מִשּׁוּם ׳דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׳ (תהלים קא, ז) - שֶׁאֵלּוּ הַמַּיִם זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג). וּמִשּׁוּם שֶׁזֶּה הָאוֹר נוֹבֵעַ בִּמְקוֹר ׳הַמַּיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ (ישעיה נח, יא), נִקְרָא מַיִם.
בלשון הזוהר
מִסִּטְרָא דִּימִינָא, אִתְקְרִיאַת אֶבֶן. וְכַמָּה אֲבָנִין מְפוּלָּמִין יַקִּירִין אִשְׁתְּכָחוּ מִנָהּ, דְּמִנַּיְיהוּ מַיָּא דְּאוֹרַיְיתָא נָפְקִין. וּבְגִינֵיהוֹן אִתְּמַר, אָמַר רִבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו כְּשֶׁתַּגִיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם שֶׁמָּא תִּסְתַּכְּנוּ בְּנַפְשְׁכֶם. לָא תֵּימְרוּן דְּאִינּוּן מַיִם, מַיִם מַמָּשׁ. מִשּׁוּם ׳דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׳ (תהילים קא, ז). דְּאִלֵּין מַיִם, דָּא אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג). וּבְגִין דְּהַאי נְהוֹרָא נְבִיעַ בְּמַבּוּעָא דְּמַיָּא, ׳אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ (ישעיהו נח, יא), אִתְקְרֵי מַיִם.
מצד השמאל האבן שהיא אות יוד נקראת גחלת - ומשם עשר ספירות כשלהבת קשורה בגחלת
וּמִצַד הַשְּׂמֹאל, זוֹ הָאֶבֶן שֶׁהִיא אוֹת י' - נִקְרֵאת גַּחֶלֶת. וּמִשָּׁם עֶשֶׂר סְפִירוֹת, כְּשַׁלְהֶבֶת קְשׁוּרָה בְּגַחֶלֶת. וְיֵשׁ לָהּ אַרְבָּעָה גְוָנִים, (וַעֲשָׂרָה) וְהֵם: יוֹד הֵא וָאו הֵא. יְהֹוָ"ה. וְהִיא יָד הַגְּדוֹלָה בְּיָמִין, יָד הַחֲזָקָה בִּשְׂמֹאל, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, מִשָּׁם הִיא יָד רָמָה, כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם גְּוָנִים.
בלשון הזוהר
וּמִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, הַאי אֶבֶן דְּאִיהִי י', אִתְקְרֵי גַּחֶלֶת. וּמִתַּמָּן עֶשֶׂר סְפִירָן כְּשַׁלְהֶבֶת קְשׁוּרָה בַּגַחֶלֶת. וְאִית לָהּ ד' גַּוְונִין, (ועשרה) אִינּוּן, יוֹד הֵא וָאו הֵא. יְדוָֹ"ד. וְאִיהִי יַד הַגְּדוֹלָה בִּימִינָא, יַד הַחֲזָקָה בִּשְׂמָאלָא, עַמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, מִתַּמָּן אִיהִי יַד רָמָה, כָּלִיל מִּמ"ב גַּוְונִין.
בה לוקח הקבה נקמה מישמעאל ואדום - סמאל אש הגיהנם ונחש ממנה על המים
וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא מִצַּד הַיָּמִין - אֶבֶן. וּמִצַּד הַשְּׂמֹאל - גַּחֶלֶת. בָּהּ לוֹקֵחַ הקב"ה נְקָמָה מִיִּשְׁמָעֵאל וֶאֱדוֹם, שֶׁהֵם אִשִּׁים נָכְרִיִּים וּמַיִם הַזֵּידוֹנִים. וְהַמְמֻנִּים שֶׁלָּהֶם - סָמָאֵל וְנָחָשׁ. סָמָאֵל אֵשׁ הַגֵּיהִנָּם, מְמֻנֶּה עַל הָאֻמָּה שֶׁל עֵשָׂו. נָחָשׁ מְמֻנֶּה עַל הָאֻמָּה שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, וְהוּא רַהַב הַמְמֻנֶּה עַל הַמַּיִם.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דִּימִינָא אֶבֶן, וּמִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא גַּחֶלֶת, בָּהּ נָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נוּקְמָא, מִיִשְׁמָעֵאל וְאֱדוֹם, דְּאִינּוּן אִישִּׁין נוּכְרָאִין, וּמַיִם הַזֵּדוֹנִים. וּמְמָנָן דִּלְהוֹן סָמָאֵל וְנָחָשׁ. סָמָאֵל אֶשָּׁא דְּגֵיהִנָּם, מְמוּנֶה עַל אוּמָה דְּעֵשָׂו. נָחָשׁ מְמוּנֶה עַל אוּמָה דְּיִשְׁמָעֵאל, וְאִיהוּ רָהָב דִּמְמָנָא עַל מַיָּא.
בימין אברהם נוטל נקמה מישמעאל ובשמאל יצחק נוטל נקמה מעשו - בשני משיחים
בִּימִין אַבְרָהָם, שֶׁדַּרְגָּתוֹ חֶסֶד, נוֹטֵל נְקָמָה מִיִּשְׁמָעֵאל וּמֵהַמְמֻנֶּה שֶׁלּוֹ. וּבִשְׂמֹאל יִצְחָק, שֶׁדַּרְגָּתוֹ פַּחַד, נוֹטֵל נְקָמָה מֵעֵשָׂו וּמֵהַמְמֻנֶּה שֶׁלּוֹ. בִּשְׁנֵי מְשִׁיחִים, שֶׁהֵם אֶחָד מִיָּמִין - מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל - מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וּבְדַרְגָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁהִיא כְּנֶגְדּוֹ, בְּסוֹד שֶׁל (בראשית מח) ׳שִׂכֵּל אֶת יָדָיו (כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר) (בראשית מח, יד)׳. אַרְיֵה לִשְׂמֹאל. שׁוֹר לְיָמִין, שֶׁל יִשְׁמָעֵאל. בִּגְלַל שֶׁיְּהוּדָה גָּלָה בְּעֵשָׂו, נִמְצָא יְמִין הַקְּדֻשָּׁה עִם הַשְּׂמֹאל שֶׁל עֵשָׂו. וּשְׂמֹאל הַקְּדֻשָּׁה עִם יָמִין טְמֵאָה שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, (שם מט) ׳עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה׳ - רוֹעֶה נֶאֱמָן, בְּדַרְגָּה שֶׁל תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, נוֹטֵל נְקָמָה מֵעֵרֶב רַב.
בלשון הזוהר
בִּימִינָא דְּאַבְרָהָם, דְּדַרְגֵּיהּ חֶסֶד, נָטִיל נוּקְמָא מִיִּשְׁמָעֵאל, וּמְמָנָא דִּילֵיהּ. וּבִשְׂמָאלָא דְּיִצְחָק, דְּדַרְגֵיהּ פַּחַד, נָטִיל נוּקְמָא מֵעֵשָׂו, וּמְמָנָא דִּילֵיהּ. בִּתְרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִינּוּן חַד מִימִינָא, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְחַד מִשְּׂמָאלָא, מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וּבְדַרְגָּא דְּיַעֲקֹב, דְּאִיהִי לָקֳבְלֵיהּ, בְּרָזָא (בראשית מח) ׳דְּשִׂכֵּל אֶת יָדָיו (כי מנשה הבכור)׳. אַרְיֵה לִשְׂמָאלָא. שׁוֹר לִימִינָא, דְּיִשְׁמָעֵאל. בְּגִין דִּיהוּדָה גָּלָה בְּעֵשָׂו, אִשְׁתְּכַח יְמִינָא דִקְדוּשָּׁה, עִם שְׂמָאלָא דְּעֵשָׂו. וּשְׂמָאלָא דִּקְדוּשָּׁה עִם יְמִינָא מִסְאֲבָא דְּיִשְׁמָעֵאל, (בראשית מט י) ׳עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה׳, רַעְיָא מְהֵימָנָא, בְּדַרְגֵיהּ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, נָטִיל נוּקְמָא מֵעֵרֶב רַב.
בשלש דרגות אלו יצאו כהנים לוים וישראלים מהגלות ויקחו נקמה מעשו וישמעאל וערב רב
בְּשָׁלֹש דְּרָגוֹת אֵלּוּ יִפְקֹד (יָצְאוּ) כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים מִן הַגָּלוּת, וּבָהֶן יִקַּח נְקָמָה מֵעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְעֵרֶב רַב. כְּדֻגְמָא שֶׁל עֵרֶב רַב מְעֹרָבִים בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, כָּךְ יַעֲקֹב מְעֹרָב בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, עֵרוּב שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וְכָךְ מִתְעָרֵב שִׁילֹה עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וּתְהֵא שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל שְׁנֵיהֶם כְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁרָאָה בִּלְעָם בִּנְבוּאָתוֹ, שֶׁכָּךְ מִתְקַשְּׁרִים שְׁנֵי מְשִׁיחִים בָּרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן בִּשְׁלֹשָׁה אָבוֹת בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה.
בלשון הזוהר
בִּתְלַת דַּרְגִּין אִלֵּין, יִפְקוֹד (נ"א יפקון) כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, מִן גָּלוּתָא. וּבְהוֹן נָטִיל נוּקְמָא, מֵעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְעֵרֶב רַב. כְּגַוְונָא דְּעֵרֶב רַב מְעוּרָבִין בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, הָכִי יַעֲקֹב מְעוּרָב בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, עֵרוּב דְּתַרְוַויְיהוּ. וְהָכִי מִתְעָרֵב שִׁילֹה, עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וִיהֵא שַׁלְשֶׁלֶת דְּתַרְוַויְיהוּ, כְּהַהוּא זִמְנָא דְּחָזָא בִּלְעָם בַּנְּבוּאָה דִּילֵיהּ, דְּהָכִי מִתְקַשְּׁרֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין בְּרַעֲיָּא מְהֵימָנָא, בִּתְלַת אֲבָהָן, בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה.
לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל - נשברות הקלפות ומתגלה אבן אחת משלש אבנים
פָּתַח וְאָמַר, (במדבר כג) ׳לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה (במדבר כג, כא)' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׳ - וְהַכֹּל לְקַיֵּם הַפָּסוּק (ישעיה נד) ׳וּבְרַחֲמִים גְּדלִים אֲקַבְּצֵךְ׳. בְּאוֹתוֹ זְמַן נִשְׁבָּרוֹת הַקְּלִפּוֹת שֶׁהָיוּ מְסוֹבְבוֹת לַשְּׁכִינָה. מִיָּד מִתְגַּלֵּית אֶבֶן אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אֲבָנִים, שֶׁהֵן סֶגוֹלְתָּא, שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (יחזקאל א) ׳וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְהֵן ייי׳. בָּרְבִיעִי - אֶבֶן רְבִיעִית. בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ - אֶבֶן חֲמִישִׁית. כְּנֶגְדָּן וַיִּקַּח דָּוִד (שמואל א יז) ׳חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל׳ - וְאֵלּוּ לְעֻמָּתָם חָמֵשׁ תֵּבוֹת, שֶׁהֵן: שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יְהֹוָ"ה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָ"ה׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳לֹא הִבִּיט אָוְן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׳ (במדבר כג, כא). וְכֹלָּא לְקַיְּימָא קְרָא, ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׳ (ישעיהו נד, ז). בְּהַהוּא זִמְנָא מְתַבְרִין קְלִיפּוֹת, דַּהֲווֹ מְסָחֲרִין לִשְׁכִינְתָּא. מִיַּד אִתְגַלְיָיא אַבְנָא חֲדָא מִתְּלַת אֲבָנִין, דְּאִינּוּן סְגוֹלְתָא. דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, ׳וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה׳ (יחזקאל א, א), וְאִינּוּן ייְיָ בָּרְבִיעִי, אַבְנָא רְבִיעָאָה. ׳בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ׳, אַבְנָא חֲמִשָּׁאָה. לָקֳבְלַיְיהוּ, ׳וַיִּקַּח דָּוִד׳ ׳חֲמִשָּׁה חַלּוּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל׳ (שמואל א יז, מ). וְאִינּוּן לָקֳבְלַיְיהוּ חָמֵשׁ תֵּיבִין, דְּאִינּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְדוָֹ"ד אֱלֹהֵינוּ יְדוָֹ"ד.
ואני בתוך הגולה זו שכינה - ונהר יצא מעדן להשקות הגן זה הרועה הנאמן מבינה
׳וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה׳ (יחזקאל א, א) - ׳זוֹ שְׁכִינָה, בָּהּ הקב"ה אֶחָד׳. אוֹת ו' בְּתוֹסֶפֶת וַאֲנִי - הוּא נָהָר, צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים. ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - מַהוּ עֵדֶן? זוֹ בִּינָה. נָהָר שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנָּה זוֹ ו', בֶּן יָ"הּ, דַּרְגָּה שֶׁל הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וְהָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן יוֹצֵא מֵאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה, וּמִתְפַּשֵּׁט בְּשֵׁשׁ סְפִירוֹת עַד צַדִּיק, וּמִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה לַגָּן (שֶׁל עֵדֶן), שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה.
בלשון הזוהר
׳וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה׳ (יחזקאל א, א), דָּא שְׁכִינְתָּא, בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד. ו' בְּתוֹסֶפֶת וַאֲנִי, הוּא נָהָר, צַדִיק חַי עָלְמִין. ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י), מַאי עֵדֶן. דָּא בִּינָה, נָהָר דְּנָפִיק מִנָּהּ, דָּא ו', בֶּן יָ"הּ, דַּרְגָּא דְּרַעְיָא מְהֵימָנָא, וְרַעְיָא מְהֵימְנָא, נָפִיק מֵאִימָּא עִלָּאָה, וְאִתְפָּשַּׁט בְּשִׁית סְפִירָאן עַד צַדִּיק, וּמִנֵּיהּ אַשְׁקֵי לְגִנְתָּא (דעדן), דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא.
מהו כבר כתר בימין חכמה בשמאל בינה באמצע - רכב לעלת העלות עשר הספירות בנהר
מַהוּ כְּבָר? כ' - כֶּתֶר. ב' - בִּינָה. ר' - רֵאשִׁית חָכְמָה. כֶּתֶר בְּיָמִין, חָכְמָה בִּשְׂמֹאל, בִּינָה בָּאֶמְצַע. רֶכֶב לָעֶלְיוֹן, לְעִלַּת הָעִלּוֹת. עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת כֻּלָּן נִכְלְלוּ בְּנָהָר, שֶׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט עַד צַדִּיק שֶׁנִּקְרָא כֹּל, כּוֹלֵל הַכֹּל. וּבִגְלָלוֹ פֵּרְשׁוּהוּ ׳אִילָן גָּדוֹל וְתַקִּיף, וּמָזוֹן לְכֻלָּם בּוֹ׳ (דניאל ד). מִמֶּנּוּ תָּלוּי הַכֹּל. כַּאֲשֶׁר רָאָה הַשְּׁכִינָה מִתּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת, רָאָה עִמָּהּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת. (ע"כ רעיא מהימנא).
בלשון הזוהר
מַאי כְּבָ"ר. כ', כֶּתֶר. ב', בִּינָה. ר', רֵאשִׁית חָכְמָה. כֶּתֶר בִּימִינָא, חָכְמָה בִּשְׂמָאלָא, בִּינָה בְּאֶמְצָעִיתָא. רֶכֶב לְעֵילָּא לְעִלַּת הָעִלּוֹת. י' סְפִירָאן כֻּלְּהוּ, אִתְכָּלָלוּ בְּנָהָר, דְּאִיהוּ אִתְפְּשָׁט עַד צַדִּיק, דְּאִיהוּ כָּל, כָּלִיל כֹּלָּא. וּבְגִינֵיהּ אוֹקְמוּהָ, ׳אִילָנָא רַבָּא וְתַקִּיף, וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵּיהּ׳ (דניאל ד, ט). מִנֵּיהּ תַּלְיָא כֹּלָּא. כַּד חָמָא שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ קְלִיפִין, חָזָא עִמָּהּ עֶשֶׂר סְפִירָן. (ע"כ רעיא מהימנא) (עיין רכ"ו ע"ב)
סלת למנחה בין שתי זרועות
סוד תפלות אברהם ויצחק ובירור החשך מהאור בתשובה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.