ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 92: עשרה דברים בכוס של ברכה - סוד לחמי תודה ושעורי נטילת ידים וברכת המזון כנגד עשר הספירות › פיסקה 9 (רמה ע"ב)

אות יוד שהתעטפה באור ונעשתה אויר - יהי אור יהי אויר בטרם שנתהוה כל דבר

פנחס · עשרה דברים בכוס של ברכה - סוד לחמי תודה ושעורי נטילת ידים וברכת המזון כנגד עשר הספירות · מאמר 92 · פיסקה 9 · דף רמה ע"ב

לשון הזוהר

חַ"י אוּקְמוּהָ, חַי מִן הֶחָבִית. וְאֹרַח רָזָא, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי תְּמִינָאָה דִּסְפִירָאן מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת ח', וְאִתְּמַר בָּהּ ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג). וְהַיְינוּ חָבִית: ח' בַּיִ"ת. וּבְגִין דְּאִיהִי חַיִּים, דִּכְתִיב ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח), יַיִן מִתַּמָּן אִיהוּ חַ"י. וְדָא אִיהוּ יִינָא דְּאוֹרַיְיתָא. מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בָּהּ, אִקְרֵי חַ"י. וְעוֹד, צַּדִיק חַ"י. אִיהוּ חַי מִן הֶחָבִית. יַיִן אִית מִנֵּיהּ תְּרֵין גַּוְונִין, חִוָּור וְסוּמָק. יַיִן, ע' אַנְפִּין. הָא ע"ב. וְלָקֳבֵל תְּרֵין גַּוְונִין דְּיַיִן, אִיהִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר דְּשַׁבָּת, וְע' תֵּיבִין דְּקִדוּשׁ וַיְכֻלּ"וּ, הָא ע"ב.

תרגום

חַי - פֵּרְשׁוּהוּ חַי מִן הֶחָבִית. וְדֶרֶךְ סוֹד - שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה הִיא שְׁמִינִית לַסְּפִירוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרֵאת אוֹת ח', וְנֶאֱמַר בָּהּ ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג). וְזֶהוּ חָבִית: ח' בַּיִ"ת. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא חַיִּים, שֶׁכָּתוּב ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח), הַיַיִן מִשָּׁם הוּא חַי - וְזֶהוּ יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּהּ נִקְרָא חַי. וְעוֹד, צַדִּיק חַי, שֶׁהוּא חַי מִן הֶחָבִית. יַיִן יֵשׁ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי גְוָנִים - לָבָן וְאָדם. יַיִן גִּימַטְרִיָּא שִׁבְעִים פָּנִים. הֲרֵי ע"ב. וּכְנֶגֶד שְׁנֵי גְוָנִים שֶׁל הַיַיִן, הוּא זָכוֹר וְשָׁמוֹר שֶׁל שַׁבָּת, וְשִׁבְעִים תֵּבוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ וַיְכֻלּ"וּ - הֲרֵי ע"ב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ח"י אוקמוה, חי מן החבית. וארח רזא, שכינתא עלאה איהי תמינאה דספיראן מתתא לעילא, ובגין דא אתקריאת ח', ואתמר בה ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג). והיינו חבית: ח' בי"ת. ובגין דאיהי חיים, דכתיב ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳ (משלי ג, יח), יין מתמן איהו ח"י. ודא איהו יינא דאורייתא. מאן דאשתדל בה, אקרי ח"י. ועוד, צדיק ח"י. איהו חי מן החבית. יין אית מניה תרין גוונין, חוור וסומק. יין, ע' אנפין. הא ע"ב. ולקבל תרין גוונין דיין, איהי זכור ושמור דשבת, וע' תיבין דקדוש ויכל"ו, הא ע"ב.

התרגום: חי - פרשוהו חי מן החבית. ודרך סוד - שכינה עליונה היא שמינית לספירות ממטה למעלה, ומשום זה נקראת אות ח', ונאמר בה ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג). וזהו חבית: ח' בי"ת. ומשום שהיא חיים, שכתוב ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳ (משלי ג, יח), היין משם הוא חי - וזהו יינה של תורה. מי שמשתדל בה נקרא חי. ועוד, צדיק חי, שהוא חי מן החבית. יין יש ממנו שני גונים - לבן ואדם. יין גימטריא שבעים פנים. הרי ע"ב. וכנגד שני גונים של היין, הוא זכור ושמור של שבת, ושבעים תבות של קדוש ויכל"ו - הרי ע"ב.

מן המפרשים

קרני אור: איהי תמינאה דב' ספיראן איהי תמינאה דב' ספיראן כו':

הסולם: חי אוקמוה חי וכו': חי, הנאמר בכוס של ברכה, העמידוהו, חי, פירושו, חי מן החבית. דהיינו שלא יהיה מזוג במים שם. ובדרך סוד, השכינה העליונה, שהיא בינה, היא ספירה שמינית שבעשר ספירות, כשמתחילים לספור ממטה למעלה, ומשום זה נקראת ח'.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: