עשרה דברים בכוס של ברכה
סוד לחמי תודה ושעורי נטילת ידים וברכת המזון כנגד עשר הספירות
לחמי תודה ארבעים חלות עשרה רקיקין רבוכין חמץ ומצה - כנגד יוד מיהוה וארבע פנים אריה שור נשר אדם
וְלַחְמֵי תוֹדָה הֵם אַרְבָּעִים חַלּוֹת. עֲשָׂרָה רְקִיקִין, עֲשָׂרָה רְבוּכִין, עֲשָׂרָה שֶׁל חָמֵץ, עֲשָׂרָה שֶׁל מַצָּה. הֲרֵי הֵם אַרְבָּעִים. כְּנֶגֶד אוֹת י' מִן יְהֹוָ"ה, ד' פְּנֵי אָדָם. י' מִן יְהֹוָ"ה, ד' פְּנֵי אַרְיֵה. י' מִן יְהֹוָ"ה, ד' פְּנֵי שׁוֹר. י' מִן יְהֹוָ"ה, ד' פְּנֵי נֶשֶׁר. זֶהוּ תִּקּוּן רִאשׁוֹן שֶׁל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַנְהִיג בְּשֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת.
בלשון הזוהר
וְלַחְמֵי תּוֹדָה אִינּוּן מ' חַלּוֹת, י' רְקִיקִין. י' רְבוּכִין. י' שֶׁל חָמֵץ. י' שֶׁל מַצָּה. הָא אִינּוּן מ'. לָקֳבֵל י' מִן יְדוָֹ"ד. ד' אַנְפֵּי אָדָם. י' מִן יְדוָֹ"ד, ד' אַנְפֵּי אַרְיֵה. י' מִן יְדוָֹ"ד, ד' אַנְפֵּי שׁוֹר. י' מִן יְדוָֹ"ד, ד' אַנְפֵּי נֶשֶׁר. הַאי אִיהוּ תִּקּוּנָא קַדְמָאָה דְּפָתוֹרָא דְּמַלְכָּא, דְּאִינּוּן י' דְּבָרִים דְּצָּרִיךְ בַּר נָשׁ לְאַנְהָגָא בְּפָתוֹרָא דְּשַׁבָּת.
עשרה דברים בשלחן השבת - אחד לתקן שלחן כמי שאוכל לפני המלך
אֶחָד - לְתַקֵּן שֻׁלְחָן כְּמִי שֶׁאוֹכֵל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָ"ה׳ (יחזקאל מא, כב) - שֵׁנִי - נְטִילַת יָדַיִם עַד שִׁעוּר שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים שֶׁבָּהֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר פְּרָקִים. וְאַף כָּךְ אַרְבָּעָה עָשָׂר פְּרָקִים הֵם שֶׁל יַד שְׂמֹאל. וְהֵם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים פְּרָקִים. כְּנֶגְדָּם נֶאֱמַר כֹּ"חַ יְהֹוָ"ה, שֶׁהֵם שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים אוֹתִיּוֹת שֶׁל פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְעַתָּה יִגְדַּל ׳נָא כֹּחַ יְהֹוָה׳ (במדבר יד, יז).
בלשון הזוהר
חַד, לְתַקְּנָא פָּתוֹרָא כְּמַאן דְּאָכִיל קַמֵּי מַלְכָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳זְה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי׳ יְדוָֹ"ד. תִּנְיָינָא, נְטִילַת יָדַיִם, עַד שִׁעוּרָא דְּגָזְרוּ רַבָּנָן, דְּאִינּוּן חָמֵשׁ קִשְׁרִין, דִּבְהוֹן יָ"ד פִּרְקִין. וְאוֹף הָכִי יַ"ד פִּרְקִין אִינּוּן, דְּיָד שְׂמָאלָא. וְאִינּוּן כֹּ"חַ פִּרְקִין. לָקֳבְלַיְיהוּ כֹּ"חַ יְדוָֹ"ד, דְּאִינּוּן כֹּ"חַ אַתְוָון דִּקְרָא קַדְמָאָה דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, וְעַתָּה יִגְדַּל ׳נָא כֹּחַ יְהוָֹה׳ (במדבר יד, יז).
שני נטילת ידים עד שעור חכמים - חמשה קשרים וארבעה עשר פרקים כנגד כח יהוה
וְעָשֶׂר אֶצְבָּעוֹת רוֹמְזוֹת לַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וּמִשּׁוּם זֶה בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, מִי שֶׁמְּזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם, נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם. מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סוֹד שֶׁל עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וּשְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְעֶשֶׂר אֶצְּבְּעָן, רְמִיזִי לְעֶשֶׂר אֲמִירָן דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, מַאן דִּמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם. אֲמַאי. בְּגִין דְּאִית בְּהוֹן רָזָא דְּעֶשֶׂר אֲמִירָן, וכ"ח אַתְוָון, דִּבְהוֹן אִתְבְּרֵי עָלְמָא.
עשר אצבעות רומזות לעשרה מאמרות - המזלזל בנטילת ידים נעקר מהעולם
שְׁלִישִׁי - כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה שֶׁתִּקְּנוּ בוֹ עֲשָׂרָה דְבָרִים: הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה. עִטּוּר. עִטּוּף. חַי. מָלֵא. מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו. וְנוֹתְנוֹ בַּיָּמִין. וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ. וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח. וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ.
בלשון הזוהר
תְּלִיתָאָה, כּוֹס דִּבְרָכָה, דְּתָקִינוּ בֵּיהּ עַשְׂרָה דְּבָרִים. הַדָּחָה. שְׁטִיפָה. עִטוּר. עִטוּף. חַי. מָלֵא. מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו. וְנוֹתְנוֹ בַּיָּמִין. וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ. וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח. וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ.
שלישי כוס של ברכה עשרה דברים - הדחה שטיפה עטור עטוף חי מלא ועוד
וּבְדֶרֶךָ סוֹד, כּוֹס ׳מָלֵא בִּרְכַּת ה'׳ (דברים לג, כג). כּוֹס בְּגִימַטְרִיָּא אֱלֹהִי"ם, וּמִשָּׁם הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עַל שְׁמוֹ - כּוֹס. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא׳ (תהלים קטז, יג). מִי נִקְרָא יְשׁוּעוֹת? חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, שֶׁהֵן כְּנֶגֶד חָמֵשׁ סְפִירוֹת שֶׁל כּוֹס, שֶׁהוּא שֵׁם אֱלֹהִים חַיִּים שֶׁהַבִּינָה מִתְפַּשֶּׁטֶת בָּהֶם לַחֲמִשִּׁים שְׁעָרִים. ה' פְּעָמִים עֶשֶׂר, בְּאוֹת י', שֶׁהוּא עֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּכוֹס, שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים, חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן ה'.
בלשון הזוהר
וְאוֹרַח רָזָא, כּוֹס ׳מָלֵא בִּרְכַּת יהו"ה׳ (דברים לג, כג). כּוֹס בגי' אֱלֹהִי"ם. וּמִתַּמָּן נִשְׁמְתָא, דְּאִיהִי עַל שְׁמֵיהּ כּוֹס. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא׳ (תהילים קטז, יג). מַאן יְשׁוּעוֹת. ה' אֶצְּבְּעָן. דְּאִינּוּן לָקֳבֵל ה' סְפִירָן דְּכוֹס. דְּאִיהוּ אֱלֹהִים חַיִּים בִּינָה מִתְפַּשְּׁטָא בְּהוֹן, לְחַמְשִׁין תַּרְעִין. ה' זִמְנִין עֶשֶׂר. בְּאָת י', דְּאִיהוּ י' דְּבָרִים דְּתָקִינוּ רַבָּנָן בְּכוֹס, דְּאִיהוּ אֱלֹהִים חַיִּים, ה' אַתְוָון, בְּחֻשְׁבַּן ה'.
כוס בגימטריא אלהים ומשם הנשמה כוס ישועות אשא - חמש אצבעות כנגד חמש ספירות
וּבֵאֲרוּ, בְּכוֹס שֶׁצָּרִיךְ הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה. הֲדָחָה מִבַּחוּץ, וּשְׁטִיפָה מִבִּפְנִים. וְסוֹד הַדָּבָר - שֶׁיְּהֵא תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. מִי שֶׁזָּכָה לַנְּשָׁמָה מִכּוֹס זֶה, לִהְיוֹת נְשָׁמָה טְהוֹרָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ. וְסוֹד הַדָּבָר - ׳וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ׳ (ויקרא טז, יט) - טָהֳרָה מִבִּפְנִים, וּקְדֻשָּׁה מִבַּחוּץ. וּמַה כּוֹס אֵין טָהֳרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ בְּלִי מַיִם - אַף כָּךְ הַנְּשָׁמָה אֵין טָהֳרָתָהּ וּקְדֻשָּׁתָהּ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ בְּלִי תוֹרָה. וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ לֹא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. בִּגְלַל שֶׁאֵין הוּא מִצַּד עֵץ הַחַיִּים, אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.
בלשון הזוהר
וְאוּקְמוּהָ בְּכוֹס, שֶׁצָּרִיךְ הַדָּחָה וּשְׁטִיפָה. הַדָּחָה מִבַּחוּץ, וּשְׁטִיפָה מִבִּפְנִים. וְרָזָא דְּמִלָּה, שֶׁיְּהֵא תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. מַאן דְּזָכֵי לְנִשְׁמְתָא מֵהַאי כּוֹס, לְמֶהֱוִי נִשְׁמְתָא דַּכְיָא מִלְּגוֹ וּמִלְּבַר. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ׳ (ויקרא טז, יט), טָהֳרָה מִבִּפְנִים, וּקְדוּשָׁה מִבַּחוּץ. וּמַה כּוֹס לָאו טַהֲרָתֵיהּ וּקְדוּשָׁתֵיהּ מִלְּגוֹ וּמִלְּבַר בְּלָא מַיָּא. אוּף הָכִי נִשְׁמְתָא, לָאו טַהֲרָתָהּ וּקְדוּשָּׁתָהּ מִלְּגוֹ וּמִלְּבַר בְּלָא אוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דָּא אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ לֹא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. בְּגִין דְּלָאו אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.
הדחה מבחוץ ושטיפה מבפנים שיהא תוכו כברו - כמו הנשמה טהורה מבפנים ומבחוץ בתורה
עַטוּר - פֵּרְשׁוּהוּ מְעַטְּרוֹ בְּתַלְמִידִים. וְדֶרֶךְ סוֹד - ה' הִיא כּוֹס, מְעַטְּרוֹ בְּתַלְמִידִים בְּאוֹת י', שֶׁהִיא עֲטָרָה עַל ה'. עִטּוּף - צָרִיךְ לַעֲטֹף רֹאשׁוֹ בִּגְלַל שֶׁהַשְּׁכִינָה עַל רֹאשׁוֹ. שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אָסוּר לְתַלְמִיד חָכָם לְהַלֵּךְ ד' אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, מִשּׁוּם ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳ (ישעיה ו, ג) - כָּל שֶׁכֵּן בִּבְרָכָה וּבְהַזְכָּרַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ.
בלשון הזוהר
עִטוּר, אוֹקְמוּהָ מְעַטְרוֹ בַּתַּלְמִידִים. וְאֹרַח רָזָא, ה' אִיהוּ כּוֹס, מְעַטְרוֹ בַּתַּלְמִידִים בְּאָת י', דְּאִיהוּ עֲטֶרֶת עַל ה'. עִטוּף, צָּרִיךְ לְאַעְטָפָא רֵישֵׁיהּ בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא עַל רֵישֵׁיהּ. דְּהָכִי אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, אָסוּר לְתַלְמִיד חָכָם לְמֵיהַךְ ד' אַמּוֹת בְּגִלוּי הָרֹאשׁ. מִשּׁוּם ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳ (ישעיהו ו, ג). כָּל שֶׁכֵּן בִּבְרָכָה, וּבְאַדְכְּרַת שְׁמָא קַדִישָׁא, לְמֶהֱוִי בְּגִלוּי הָרֹאשׁ.
עטור מעטרו בתלמידים באות יוד עטוף לעטף ראשו - כי השכינה על ראשו
שֶׁאוֹת י' מִן יְהֹוָ"ה הִיא שֶׁהִתְעַטְּפָה בָּאוֹר, וְנֶעֶשְׂתָה אֲוִיר. (וְזֶהוּ אֲוִיר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְחַכִּים) מִשּׁוּם שֶׁאוֹת י', שֶׁהִיא חָכְמָה, בָּאֲוִיר, וְזֶהוּ אוֹר שֶׁהִתְעַטֵּף בּוֹ כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה׳ (תהלים קד) - וְזֶהוּ (בראשית א) יְהִי אוֹר - יְהִי אֲוִיר. וּפֵרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, בְּטֶרֶם שֶׁנִּתְהַוָּה כָּל דָּבָר, נִתְהַוּוּ הַהֲוָיוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר ׳יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג) - שֶׁהָיָה מִזְּמַן קַדְמוֹן.
בלשון הזוהר
דְּאָת י' מִן יְהוָֹה, אִיהִי אִתְעַטֵף בָּאוֹר, וְאִתְעָבִיד אַוִּיר. (והיינו אוירא דארץ ישראל מחכים) בְּגִין דְּאָת י' דְּאִיהִי חָכְמָה בַּאֲוִיר, וְהַיְינוּ אוֹר דְּאִתְעֲטָף בֵּיהּ כַּד בָּרָא עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה׳ (תהלים קד, ב) (תהילים קד, ב). וְהַאי אִיהוּ ׳יְהִי אוֹר יְהִי אַוִּיר׳ (בראשית א, ג). וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי סִתְרֵי תּוֹרָה, בְּטֶרֶם נִתְהֲוָוה כָּל דָּבָר, נִתְהֲווּ הָהַוָיוֹת. וּבְגִין דָּא ׳יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳, דְּהֲוָה מִקַּדְמַת דְּנָא.
אות יוד שהתעטפה באור ונעשתה אויר - יהי אור יהי אויר בטרם שנתהוה כל דבר
חַי - פֵּרְשׁוּהוּ חַי מִן הֶחָבִית. וְדֶרֶךְ סוֹד - שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה הִיא שְׁמִינִית לַסְּפִירוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרֵאת אוֹת ח', וְנֶאֱמַר בָּהּ ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג). וְזֶהוּ חָבִית: ח' בַּיִ"ת. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא חַיִּים, שֶׁכָּתוּב ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח), הַיַיִן מִשָּׁם הוּא חַי - וְזֶהוּ יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּהּ נִקְרָא חַי. וְעוֹד, צַדִּיק חַי, שֶׁהוּא חַי מִן הֶחָבִית. יַיִן יֵשׁ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי גְוָנִים - לָבָן וְאָדם. יַיִן גִּימַטְרִיָּא שִׁבְעִים פָּנִים. הֲרֵי ע"ב. וּכְנֶגֶד שְׁנֵי גְוָנִים שֶׁל הַיַיִן, הוּא זָכוֹר וְשָׁמוֹר שֶׁל שַׁבָּת, וְשִׁבְעִים תֵּבוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ וַיְכֻלּ"וּ - הֲרֵי ע"ב.
בלשון הזוהר
חַ"י אוּקְמוּהָ, חַי מִן הֶחָבִית. וְאֹרַח רָזָא, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי תְּמִינָאָה דִּסְפִירָאן מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת ח', וְאִתְּמַר בָּהּ ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג). וְהַיְינוּ חָבִית: ח' בַּיִ"ת. וּבְגִין דְּאִיהִי חַיִּים, דִּכְתִיב ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח), יַיִן מִתַּמָּן אִיהוּ חַ"י. וְדָא אִיהוּ יִינָא דְּאוֹרַיְיתָא. מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בָּהּ, אִקְרֵי חַ"י. וְעוֹד, צַּדִיק חַ"י. אִיהוּ חַי מִן הֶחָבִית. יַיִן אִית מִנֵּיהּ תְּרֵין גַּוְונִין, חִוָּור וְסוּמָק. יַיִן, ע' אַנְפִּין. הָא ע"ב. וְלָקֳבֵל תְּרֵין גַּוְונִין דְּיַיִן, אִיהִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר דְּשַׁבָּת, וְע' תֵּיבִין דְּקִדוּשׁ וַיְכֻלּ"וּ, הָא ע"ב.
יין גימטריא שבעים פנים כנגד שני גוני היין - זכור ושמור של שבת
כָּל איש אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב. הזוה"ק מונה עשרה הבחנות בשלמות האדם כנגד עשרה דברים שנאמרו על הכוס, וכנגד התיקון החמישי של הכוס שיהא מָלֵא - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כּוֹס ׳מָלֵא בִּרְכַּת ה'׳ (דברים לג). וְאַף שֶׁהוּאהאדם זוכה להיות מָלֵא מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָדָם כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁלֵם, מצד מידותיו ושלמות נפשו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה) אִישׁ תָּם - גֶּבֶר שָׁלֵם, כְּמוֹ ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם׳ שכוונת הכתוב להורות שהגיע בשלמות נפשו (שם לג). כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת נְשָׁמָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳שֶׁכָּל (אִישׁ) אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב׳ (ויקרא כא). אַף כָּךְ אוֹתִיּוֹת אִלֵּם עִם יָ"הּ - הוּא אֱלֹהִים, כְּחֶשְׁבּוֹן כּוֹס. (שם י", ה) הוּא מָלֵא, וַהֲפֹךְ אוֹתִיּוֹת אִלֵּם וְתִמְצָא מָלֵא. מָתַי? כַּאֲשֶׁר יֵשׁ שָׁם אוֹתִיּוֹת יָ"הּ. וְהַיְנוּ ׳כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ׳ (שמות יז). אֲדנָ"י חֶשְׁבּוֹנוֹ ו"ה. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מָלֵא מִשְּׁנֵיהֶם, גם משם י"ה וגם משם ו"ה וּמִשּׁוּם זֶה שׁוֹרֶה עָלָיו אָדָם, שֶׁהוּא שֵׁם מְפֹרָשׁ.היינו כששם מ"ה [בחושבנא אד"ם] - הוא שם המפורש בחכמה שורה על ז"א - בשלמות
בלשון הזוהר
מָלֵּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כּוֹס (דברים לג כג) ׳מָלֵא בִּרְכַּת יהו"ה׳. וְאוֹף דְּאִיהוּ מָלֵּא מִיֵינָא דְּאוֹרַיְיתָא. בַּר נָשׁ הָכִי צָּרִיךְ לְמֶהֱוִי שְׁלִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית כה כז) אִישׁ תָּם: גְּבַר שְׁלִים. כְּמוֹ (בראשית לג יח) ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם, הָכִי צָּרִיךְ לְמֶהֱוִי נִשְׁמְתָא שְׁלֵימָתָא, וְלָא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם,׳ (ויקרא כא יח) ׳דְּכָל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב׳. אוּף הָכִי אִלֵּם עִם יָ"הּ, הוּא אֱלֹהִים, כְּחוּשְׁבַּן כּוֹס. (שם י"ה) אִיהוּ מָלֵא, וַהֲפוֹךְ אִלֵּם וְתִמְצָּא מָלֵּא. אֵימָתַי. כַּד אִית תַּמָּן יָ"הּ. וְהַיְינוּ (שמות יז טז) ׳כִּי יַד עַל כֵּס יָ"הּ׳. אֲדֹנָ"י חוּשְׁבָּנֵיהּ ו"ה. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָּעִיתָא מָלֵּא מִן (תקונים ע' ע"א) תַּרְוַויְיהוּ. וּבְגִין דָּא שַׁרְיָא עָלֵיהּ אָדָם, דְּהוּא שְׁמָא מְפֹרָשׁ.
מלא זהו כוס מלא ברכת הוי - אדם צריך להיות שלם כאיש תם כמו שנאמר ויבא יעקב שלם
מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו - כְּמוֹ הַתּוֹרָה שֶׁהָיְתָה בִּשְׁנֵי לוּחוֹת, חֲמִשָּׁה דִּבְּרוֹת בְּלוּחַ אֶחָד כְּנֶגֶד חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד יָמִין, וַחֲמִשָּׁה בְּלוּחַ שֵׁנִי כְּנֶגֶד חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד שְׂמֹאל. וְנִתְּנוּ בְיָמִין, כְּלוֹמַר בְּיַד יָמִין. וּמִשּׁוּם זֶה, שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים בְּיָדוֹ, וְלֹא בְיָדָיו. וְזֶהוּ שֶׁמֵּעִיד הַפָּסוּק, ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב).
בלשון הזוהר
מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, כְּגַוְונָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהֲוָה בִּתְרֵין לוּחִין, ה' דִּבְרָן בְּלוּחָא חֲדָא, לָקֳבֵל ה' אֶצְּבְּעָאָן דְּיַד יְמִינָא. וְה' בְּלוּחָא תִּנְיָינָא, לָקֳבֵל ה' אֶצְּבְּעָן דְּיַד שְׂמָאלָא. וְאִתְיְיהִיבוּ בִּימִינָא דְּהַיְינוּ בְּיַד יָמִין. וּבְגִין דָּא, שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְלָא בְּיָדָיו. וְהַאי אִיהוּ דְּאַסְהִיד קְרָא, ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב).
מקבלו בשתי ידיו כמו התורה שבשני לוחות - חמש דברות בכל לוח כנגד חמש אצבעות
וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ - מִשּׁוּם שֶׁכּוֹס זֶה הוּא כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךְ בָּהּ׳ (דברים יא, יב) - וְעֵינַיִם שֶׁל מַעְלָה הֵם שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין, וַעֲלֵיהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. שְׁתֵּי עֵינַיִם עֶלְיוֹנוֹת. אַחַת עֵין יָמִין, וְאַחַת עֵין שְׂמֹאל. וְהֵם ע"ב, כְּמִנְיַן "בַּיַיִן". וְזֶהוּ סוֹד שֶׁל נוֹתֵן בַּכּוֹס עֵינוֹ.
בלשון הזוהר
וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ, בְּגִין דְּהַאי כּוֹס, דְּאִיהוּ לָקֳבֵל אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳תָּמִיד עֵינֵי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ׳ (דברים יא, יב). וְעַיְינִין דִּלְעֵילָּא, אִינּוּן שִׁבְעִין סַנְהֶדְרִין, וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָלַיְיהוּ. תְּרֵין עַיְינִין עִלָּאִין. חַד עַיִן יָמִין, וְחַד עַיִן שְׂמָאלָא, וְאִינּוּן ע"ב, כְּמִנְיָן בַּיַיִן. וְהַאי אִיהוּ רָזָא דְּנוֹתֵן בַּכּוֹס עֵינוֹ.
ונותן עיניו בו כי הכוס כנגד ארץ ישראל - תמיד עיני הוי אלהיך בה שבעים סנהדרין
וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח - מִשּׁוּם שֶׁאוֹת ה' הִיא כּוֹס, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ בָּאוֹת י', שֶׁהִיא טֶפַח, שֶׁבּוֹ נִפְתַּחַת אוֹת ה' בְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת. וּמְשַׁגְּרוֹ לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ בְּמַתָּנָה - מִשּׁוּם שֶׁתִּתְבָּרֵךְ אִשְׁתּוֹ, שֶׁהִיא נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל׳ (במדבר יא) - וּמִתְבָּרֶכֶת וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא׳ (בראשית א).
בלשון הזוהר
וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, בְּגִין דְּאָת ה' אִיהִי כּוֹס, בָּעֵי לְסַלְּקָא לָהּ בְּאָת י', דְּאִיהִי טֶפַח, דְּבֵיהּ אִתְפַּתְּחַת ה' בְּה' אֶצְּבְּעָאן. וּמְשַׁגְּרוֹ לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ בְּמַתָּנָה, בְּגִין דְּיִתְבְּרַךְ דְּבִיתְהוּ, דְּאִיהִי נֶפֶשׁ, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל׳ (במדבר יא, ו), וְאִתְבָּרְכַת וְאִתְעָבִידַת פֵּרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא׳ (בראשית א, יא).
מגביהו מן הקרקע טפח באות יוד - ומשגרו לאנשי ביתו במתנה שתתברך אשתו
רְבִיעִי - לִהְיוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם בּוֹ כְּדֻגְמַת עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם ׳כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה׳ (ישעיה כח, ח) - אֲבָל בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה פֵּרְשׁוּהוּ, הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר - יַצְפִּין, יִתֵּן שֻׁלְחָן לַצָּפוֹן. הֲרֵי שֻׁלְחָן לִשְׂמֹאל, שֶׁהוּא דִּין, צָרִיךְ לִקְשֹׁר בּוֹ הַיָּמִין, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְּנָה מֵחֶסֶד, שֶׁהוּא רַחֲמִים, יְמִין ה'.
בלשון הזוהר
רְבִיעָאָה, לְמֶהֱוִי עַל פָּתוֹרֵיהּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, דְּלָא יִתְקַיֵּים בֵּיהּ כְּגַוְונָא דְּעַמֵּי הָאָרֶץ, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ ׳כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צּוֹאָה׳ (ישעיהו כח, ח). אֲבָל בְּסִתְרֵי תּוֹרָה אוֹקְמוּהָ, הָרוֹצֶּה לְהַעֲשִׁיר יַצְּפִּין, יִתֵּן שֻׁלְחָן לַצָּפוֹן, הֲרֵי שֻׁלְחָן לִשְׂמָאלָא, דְּאִיהוּ דִּין, בָּעֵי לְקַשְּׁרָא בֵּיהּ יְמִינָא, דְּאִיהוּ אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְיְהִיבַת מֵחֶסֶד, דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, יְמִין ה'.
רביעי דברי תורה על השלחן שלא כעמי הארץ שכל שלחנותם מלאו קיא צאה - הרוצה להעשיר יצפין
חֲמִישִׁי - פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲרִיךְ עַל הַשֻּׁלְחָן בִּגְלַל עֲנִיִּים. וְסוֹד הַדָּבָר - בִּגְלַל הַצְּדָקָה יַאֲרִיךְ יָמָיו, שֶׁלֹּא יִתְקַצְּרוּ. כְּמוֹ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא אֲרִיכוּת יָמִים בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לַנְּשָׁמוֹת - אַף כָּךְ הַצְּדָקָה הִיא אֲרִיכוּת יָמִים לַגּוּף בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הוּא חַיֶּיךְ וְאֹרֶךְ יָמֶיךְ׳ (דברים ל, כ) - ׳כִּי הוּא חַיֶּיךְ׳ - בָּעוֹלָם הַזֶּה. ׳וְאֹרֶךְ יָמֶיךְ׳ - בָּעוֹלָם הַבָּא. שֶׁעוֹלָם הַבָּא לַגּוּף לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאַחַר שֶׁיָּקוּם לֹא יָמוּת. וּכְמוֹ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא יִהְיֶה עוֹמֵד, כָּךְ הָעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה עוֹמֵד.
בלשון הזוהר
חֲמִישָּׁאָה, אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּצָּרִיךְ לְהַאֲרִיךְ עַל פָּתוֹרֵיהּ, בְּגִין עֲנִיִּים. וְרָזָא דְּמִלָּה, בְּגִין דִּצְּדָקָה יַאֲרִיךָ יוֹמוֹי, דְּלָא יִתְקַצְּרוּן. כְּגַוְונָא דְּאוֹרַיְיתָא אִיהוּ אֲרִיכוּת יוֹמִין, בִּתְרֵין עָלְמִין, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי לְנִשְׁמְתָא. אוּף הָכִי צְּדָקָה, אִיהִי אֲרִיכוּת יוֹמִין לְגוּפָא, בִּתְרֵין עָלְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי הוּא חַיְּיךָ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ׳ (דברים ל, כ). ׳כִּי הוּא חַיְּיךָ׳ בָּעוֹלָם הַזֶּה ׳וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ׳ בָּעוֹלָם הַבָּא. דְּעָלְמָא דְּאָתֵי לְגוּפָא לִתְחִיַּית הַמֵּתִים, דִּלְבָתַר דְּיִיקוּם לָא יָמוּת. וּכְגַוְונָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי יְהֵא קַיָּים, הָכִי עָלְמָא דֵּין יְהֵא קַיָּים.
חמישי להאריך על השלחן בגלל עניים - בגלל הצדקה יאריך ימיו בשני עולמות
שִׁשִּׁי - שֶׁלֹּא יְהֵא גַרְגְּרָן וּבַלְעָן עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ עֵשָׂו שֶׁאָמַר ׳הַלְעִיטֵנִי, דֶּרֶךְ הַלְעָטָה, אֶלָּא דֶּרֶךְ טְחִינָה׳ (בראשית כה). אַף כָּךְ מִי שֶׁמּוֹצִיא דִבּוּרִים שֶׁל תְּפִלָּה אוֹ תּוֹרָה מִפִּיו, צָרִיךְ לְהוֹצִיא אוֹתָם בְּדֶרֶךְ טְחִינָה - שְׁלֵמִים, וְלֹא בְּהַלְעָטָה - חֲסֵרִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בִּגְלַל סַכָּנָה שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט.
בלשון הזוהר
שְׁתִּיתָאָה, שֶׁלֹּא יְהֵא גַּרְגְּרָן וּבַלְעָן עַל פָּתוֹרֵיהּ דְּמַלְכָּא, כְּגַוְונָא דְּעֵשָׂו דְּאָמַר ׳הַלְעִיטֵנִי, אֹרַח הַלְעָטָה, אֶלָּא בְּאֹרַח טְחִינָה׳ (בראשית כה). אוּף הָכִי, מַאן דְּאַפִּיק מִלִּין דִּצְּלוֹתִין אוֹ דְּאוֹרַיְיתָא מִפּוּמוֹי, בָּעֵי לְאַפָּקָא לוֹן בְּהַטְחָנָה שְׁלֵמִים, וְלָא בְּהַלְעָטָה חֲסֵרִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּגִין סַכָּנָה דְּשֶׁמָא יַקְדִים קָנֶה לָוְּשֶׁט.
ששי שלא יהא גרגרן ובלען כעשו הלעיטני - אלא דרך טחינה שלמה ולא הלעטה חסרה
שְׁבִיעִי - מַיִם אַחֲרוֹנִים. וּפֵרְשׁוּהוּ, מַיִם רִאשׁוֹנִים מִצְוָה, וְאַחֲרוֹנִים חוֹבָה, וְאֶמְצָעִיִּים רְשׁוּת. מַיִם רִאשׁוֹנִים צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ הָאֶצְבָּעוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ מַשְׁקִים וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם. וְיֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ, שֶׁאַחֲרוֹנִים מִשּׁוּם מֶלַח סְדוֹמִית, שֶׁלֹּא יְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. אֲפִלּוּ כָּךְ הוֹצִיא אוֹתָם מֵחוֹבָה. וְסוֹתְרִים הַדְּבָרִים אֶת אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם חוֹבָה, וְאֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לִסְתֹּר דִּבְרֵי הַגְּאוֹנִים, (מֵאֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם) אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם, ׳עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךְ׳ (דברים יז, יא).
בלשון הזוהר
שְׁבִיעָאָה, מַיִם אַחֲרוֹנִים. וְאוֹקְמוּהָ, מַיִם רִאשׁוֹנִים מִצְּוָה. וְאַחֲרוֹנִים חוֹבָה. וְאֶמְצָּעִיִּים רְשׁוּת. מַיִם רִאשׁוֹנִים צָּרִיךְ לְסַלְּקָא אֶצְּבְּעָן, בְּגִין דְּלָא יְהַדְרוּן מַשְׁקִין וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם. וְאִית מֵרַבָּנָן דְּאַמְרֵי, דְּאַחֲרוֹנִים מִשּׁוּם מֶלַח סְדוֹמִית, שֶׁלֹּא תְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. וְאִי הָכִי אַפְּקִין לוֹן מֵחוֹבָא. וְסַתְרֵי מִילִין, אִלֵּין דְּאָמְרוּ עָלַיְיהוּ חוֹבָה, וְלָאו אֹרַח אַרְעָא לְסַתְרָא גְּאוֹנִים מִלִּין, (ס"א מאלין דאמרי עלייהו) אֶלָּא דְּאִתְקְרֵי עָלַיְיהוּ, ׳עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ׳ (דברים יז, יא).
שביעי מים אחרונים - ראשונים מצוה אחרונים חובה ואמצעיים רשות
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳והתקדשתם וִהְיִיתֶם קדשים׳ (ויקרא יא, מד). וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם - אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. ׳וִהְיִיתֶם קדשים׳ - אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. ׳כִּי קָדוֹשׁ׳ - זֶה שֶׁמֶן ערב. אֲנִי ה' - זוֹ בְּרָכָה. ואמצעיים, בֵּין גְּבִינָה לבשר, וּמִשּׁוּם זֶה ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי׳ - ה'. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁאֲדוֹנָם יָשִׂים אוֹתָם אֶצְלוֹ.
בלשון הזוהר
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּאָמְרוּ עָלַיְיהוּ ג' קְדוּשּׁוֹת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים׳ (ויקרא יא, מד). וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. ׳וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים׳ אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. ׳כִּי קָדוֹשׁ׳, זֶה שֶׁמֶן עָרֵב. אֲנִי יהו"ה, זוֹ בְּרָכָה. וְאֶמְצָּעִיִּים, בֵּין גְּבִינָה לְבָשָֹׁר. וּבְגִין דָּא, ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי׳ יהו"ה. זַכָּאִין עַמָּא, דְּמָארֵיהוֹן יְשַׁוִּי לוֹן לְגַבֵּיהּ.
שלש קדשות והתקדשתם מים ראשונים והייתם קדשים מים אחרונים - כי קדוש שמן ערב אני הוי ברכה
אַף כָּךְ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם - בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. מַיִם רִאשׁוֹנִים שֶׁזּוֹרֵעַ אָדָם - מִצְוָה. אַחֲרוֹנִים, שֶׁל הַנּוּקְבָּא - חוֹבָה. וְאֶמְצָעִיִּים - הֲרֵי רוֹמֵז, ׳וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי׳ (איוב י, י) - וְזֶהוּ שֶׁבָּא הָרֶמֶז בֵּין גְּבִינָה לְבָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי׳ (איוב י, יא).
בלשון הזוהר
אוּף הָכִי וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, בְּשַׁעַת תַּשְׁמִישׁ. מַיִם רִאשׁוֹנִים דְּזָרַע בַּר נָשׁ, מִצְּוָה. אַחֲרוֹנִים דְּנוּקְבָּא, חוֹבָא. וְאֶמְצָּעִיִּים קָא רָמִיז, ׳וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי׳. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי׳ (איוב י, י). וְהַאי אִיהוּ דְּקָא רָמִיז, בֵּין גְּבִינָה לְבָשָֹׁר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי׳ (איוב י, יא).
שמיני לשלשה צריך כוס בינה שלישית מעשר ספירות - קדשה לך ישלשו
שְׁמִינִי - לִשְׁלֹשָׁה צָרִיךְ כּוֹס. מַדּוּעַ? בִּינָה הִיא הַשְּׁלִישִׁית מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, מִמַּעְלָה לְמַטָּה. וּמִשּׁוּם זֶה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לֹא צָרִיךְ כּוֹס (ד"א). לִשְׁלֹשָׁה צָרִיךְ כּוֹס. וּבָא בְרֶמֶז - קְדֻשָּׁה לְךְ יְשַׁלֵּשׁוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה לֹא יוֹרֶדֶת פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה - כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, יִשְׂרְאֵלִים. תּוֹרָה, נְבִיאִים, וּכְתוּבִים. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וְזוֹ בִּינָה, יְה"וּ. וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר, שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הָוֵ"י הַלַּיְלָה. מַלְכוּת, אוֹת ה' רְבִיעִית, עָלֶיהָ נֶאֱמַר, אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה. וְאוֹת ש' שֶׁל שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת. וְאוֹת שֶׁל אַרְבַּע פָּנִים כְּנֶגֶד אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת.
בלשון הזוהר
תְּמִינָאָה, לִשְׁלֹשָׁה צָּרִיךְ כּוֹס. אֲמַאי. בִּינָה אִיהִי תְּלִיתָאָה מֵעֶשֶׂר סְפִירָאן, מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה לָא צָּרִיךְ כּוֹס. (ד"א) לִשְׁלֹשָׁה צָּרִיךְ כּוֹס, קָא רָמִיז קְדוּשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּאוֹרַיְיתָא לָא נַחְתָּא פָּחוּת מִג', כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, יִשְׂרְאֵלִים. תּוֹרָה, נְבִיאִים, וּכְתוּבִים. בְּיְרַח תְּלִיתָאי, בְּיוֹם תְּלִיתָאי. וְדָא בִּינָה, יְד"וּ. וּבְגִינָהּ אִתְּמַר, שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוִ"י הַלַּיְלָה. מַלְכוּת ה' רְבִיעִית, עָלָהּ אִתְּמַר אַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת הֲוִי הַלַּיְלָה. וְש' דִּתְלַת עַנְפִין לָקֳבֵל תְּלַת מִשְׁמָרוֹת. וְ דְּאַרְבַּע עַנְפִין, לָקֳבֵל אַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת.
תשיעי כוס של ברכה רביעית הלג ועשירי בעשרה אומר נברך - שכינה תחתונה רביעית ועשירית
תְּשִׁיעִי - כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, רְבִיעִית הַלֹּג. וְשִׁעוּר שֶׁלּוֹ לְעֻמַּת אוֹת ה', רְבִיעִית שֶׁל שֵׁם יְהֹוָ"ה. עֲשִׂירִי - בַּעֲשָׂרָה אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ. וּשְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה הִיא רְבִיעִית וַעֲשִׂירִית. רְבִיעִית לְשֵׁם יְהֹוָה. עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁהֵן יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְכַמָּה צָרִיךְ אָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִזְרֹק דְּבָרִים אֵלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ כְּמוֹ מִי שֶׁזּוֹרֵק לֶחֶם. כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹרֵק לֶחֶם שֶׁל הַתּוֹרָה הַחוּצָה מִשֻּׁלְחָנוֹ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'׳ (יחזקאל מא, כב). (ע"כ רעיא מהימנא).
בלשון הזוהר
תְּשִׁיעָאָה, כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, רְבִיעִית לוֹג, וְשִׁיעוּרָא דִּילֵיהּ, לָקֳבֵל ה', רְבִיעָאָה דְּשֵׁם יְדוָֹ"ד. עֲשִׂירָאָה, בְּעֲשָׂרָה אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ. וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, אִיהִי רְבִיעִית, וַעֲשִׂירִית. רְבִיעִית לְשֵׁם יְהוָֹה. עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר סְפִירִין. דְּאִינּוּן יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְכַמָּה צָּרִיךְ בַּר נָשׁ לְנַטְרָא גַּרְמֵיהּ, דְּלָא לִזְרוֹק מִלִּין אִלֵּין בַּאֲתָר דְּלָא אִצְּטְרִיךְ. כְּמוֹ מַאן דְּזָרִיק נָהֲמָא. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּזָרִיק נָהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, לְבַר מִפָּתוֹרֵיהּ, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא. דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יהו"ה׳ (יחזקאל מא, כב). (ע"כ רעיא מהימנא).
שלשה גורמים רעה לעצמם
המקלל עצמו הזורק לחם והמדליק נר במוצאי שבת טרם זמנו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.