ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 90: יהי רצון לתת לנו מזון שלם - סוד לחם הפנים ושעורי הבציעה כזית וכביצה בסעודת שבת › פיסקה 10 (רמד ע"ב)

מתחברים מה שמו ומה שם בנו - אשרי מי שזוכה לאכל מהלחם הזה מלחם אביה תאכל

פנחס · יהי רצון לתת לנו מזון שלם - סוד לחם הפנים ושעורי הבציעה כזית וכביצה בסעודת שבת · מאמר 90 · פיסקה 10 · דף רמד ע"ב

לשון הזוהר

אַדְּהָכִי קָם בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי כְּעַן מִתְחַבְּרִין ׳מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ׳ (משלי ל, ד), חֲדוּ חַבְרַיָּיא וְאָמְרוּ, זַכָּאָה הוּא מַאן דְּזָכֵי לְמֵיכַל מֵהַאי נָהֲמָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי׳ (משלי ט, ה). וְזַכָּאָה נַפְשָׁא, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל׳ (ויקרא כב, יג). ׳וְכָל זָר לֹא יאכַל בּוֹ׳. דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ אִתְּמַר, ׳הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ׳ (מלאכי ב, י). וְנַפְשָׁא דְּאִתְעַסְקַת בְּאוֹרַיְיתָא, ׳מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל׳.

תרגום

בֵּין כָּךְ קָם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי כָּעֵת מִתְחַבְּרִים ׳מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ׳ (משלי ל, ד) - שָׂמְחוּ הַחֲבֵרִים וְאָמְרוּ, אַשְׁרָיו מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱכֹל מֵהַלֶּחֶם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי׳ (משלי ט, ה), וְאַשְׁרֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ - ׳מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל׳ (ויקרא כב, יג). (שם) ׳וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ׳ - שהקב"ה בּוֹ נֶאֱמַר, ׳הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ׳ (מלאכי ב, י) - וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁעוֹסֶקֶת בַּתּוֹרָה - ׳מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אדהכי קם בוצינא קדישא, פתח ואמר, ודאי כען מתחברין ׳מה שמו ומה שם בנו׳ (משלי ל, ד), חדו חברייא ואמרו, זכאה הוא מאן דזכי למיכל מהאי נהמא, דאתמר ביה ׳לכו לחמו בלחמי׳ (משלי ט, ה). וזכאה נפשא, דאתמר בה ׳מלחם אביה תאכל׳ (ויקרא כב, יג). ׳וכל זר לא יאכל בו׳. דקודשא בריך הוא ביה אתמר, ׳הלא אב אחד לכלנו׳ (מלאכי ב, י). ונפשא דאתעסקת באורייתא, ׳מלחם אביה תאכל׳.

התרגום: בין כך קם בוצינא קדישא, פתח ואמר, ודאי כעת מתחברים ׳מה שמו ומה שם בנו׳ (משלי ל, ד) - שמחו החברים ואמרו, אשריו מי שזוכה לאכל מהלחם הזה שנאמר בו ׳לכו לחמו בלחמי׳ (משלי ט, ה), ואשרי הנפש שנאמר בה - ׳מלחם אביה תאכל׳ (ויקרא כב, יג). (שם) ׳וכל זר לא יאכל בו׳ - שהקב"ה בו נאמר, ׳הלא אב אחד לכלנו׳ (מלאכי ב, י) - והנפש שעוסקת בתורה - ׳מלחם אביה תאכל׳.

מן המפרשים

הסולם: אדהכי קם בוצינא וכו': בתוך כך קם מאור הקדוש, שהוא ר"ש, פתח ואמר, עתה מתחברים מ"ה שמו ו מ"ה שם בנו. כי חכמה ה"ס הויה במילוי אלפין שהוא מ"ה, ובנו דחכמה, שהוא ת"ת הוא ג"כ הויה במילוי מ"ה. כנ"ל בדבור הסמוך. ונמצא מ"ה שמו דחכמה, ו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: