ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 85: אשפוך את רוחי על כל בשר - סוד נפש יתרה בשבת ומיני הכתר הניתן לכל אדם כפי מדרגתו › פיסקה 1 (רמב ע"ב)

באותו זמן תתעורר רוח יתרה על ישראל אשפוך את רוחי על כל בשר - כדגמת נפש יתרה בשבת

פנחס · אשפוך את רוחי על כל בשר - סוד נפש יתרה בשבת ומיני הכתר הניתן לכל אדם כפי מדרגתו · מאמר 85 · פיסקה 1 · דף רמב ע"ב

לשון הזוהר

בְּהַהוּא זִמְנָא, יִתְּעַר רוּחַ יְתֵירָה תּוֹסֶפֶת עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר׳ (יואל ג, א), וְיֶהֱוִי נַיְיחָא לְיִשְׂרָאֵל מֵאוּמִין דְּעָלְמָא, ׳וְנוֹחַ מֵאוֹיְבֵיהֶם׳ (אסתר ט, טז). כְּגַוְונָא דְּשַׁבָּת, דְּאִתּוֹסָף בְּבַּר נָשׁ נֶפֶשׁ יְתֵירָה בְּשַׁבָּת, וְאִית לוֹן בָּהּ נַיְיחָא, אִי בְּנֶפֶשׁ יְתֵירָה אִית לוֹן נַיְיחָא, דְּאִיהִי נוּקְבָּא, כָּל שֶׁכֵּן בְּרוּחָא דְּאִיהוּ דְּכוּרָא.

תרגום

בְּאוֹתוֹ זְמַן תִּתְעוֹרֵר רוּחַ יְתֵרָה תּוֹסֶפֶת עַל יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר׳ (יואל ג, א). וְיִהְיֶה מְנוּחָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, ׳וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם׳ (אסתר ט, טז) - כְּדֻגְמַת הַשַּׁבָּת, שֶׁנּוֹסֶפֶת בָּאָדָם נֶפֶשׁ יְתֵרָה בְּשַׁבָּת וְיֵשׁ לָהֶם בָּהּ נַחַת - אִם בְּנֶפֶשׁ יְתֵרָה יֵשׁ לָהֶם נַחַת, שֶׁהִיא נוּקְבָּא, כָּל שֶׁכֵּן בְּרוּחַ, שֶׁהוּא זָכָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא זמנא, יתער רוח יתירה תוספת על ישראל, הדא הוא דכתיב, ׳אשפוך את רוחי על כל בשר׳ (יואל ג, א), ויהוי נייחא לישראל מאומין דעלמא, ׳ונוח מאויביהם׳ (אסתר ט, טז). כגוונא דשבת, דאתוסף בבר נש נפש יתירה בשבת, ואית לון בה נייחא, אי בנפש יתירה אית לון נייחא, דאיהי נוקבא, כל שכן ברוחא דאיהו דכורא.

התרגום: באותו זמן תתעורר רוח יתרה תוספת על ישראל. זהו שכתוב ׳אשפוך את רוחי על כל בשר׳ (יואל ג, א). ויהיה מנוחה לישראל מאמות העולם, ׳ונוח מאיביהם׳ (אסתר ט, טז) - כדגמת השבת, שנוספת באדם נפש יתרה בשבת ויש להם בה נחת - אם בנפש יתרה יש להם נחת, שהיא נוקבא, כל שכן ברוח, שהוא זכר.

מן המפרשים

קרני אור: אי בנפש יתירה אי בנפש יתירה כו'. ר"ל בשבת דאין בא לישראל אלא נפש יתירה ממל', וז"ש ' דאיהי נוקבא אית לון נייחא':

הסולם: בההוא זמנא יתער וכו': בזמן ההוא יעורר רוח יתירה, שהוא תוספת רוח, על ישראל. ז"ש אשפוך את רוחי על כל בשר . ותהיה מנוחה לישראל מאומות העולם, ונוח מאוביהם. שיהיה כמו בשבת, שמתוספת לאדם נפש יתירה בשבת, ויש לו בה מנוחה. ואם בנפש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: