אשפוך את רוחי על כל בשר
סוד נפש יתרה בשבת ומיני הכתר הניתן לכל אדם כפי מדרגתו
באותו זמן תתעורר רוח יתרה על ישראל אשפוך את רוחי על כל בשר - כדגמת נפש יתרה בשבת
בְּאוֹתוֹ זְמַן תִּתְעוֹרֵר רוּחַ יְתֵרָה תּוֹסֶפֶת עַל יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר׳ (יואל ג, א). וְיִהְיֶה מְנוּחָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, ׳וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם׳ (אסתר ט, טז) - כְּדֻגְמַת הַשַּׁבָּת, שֶׁנּוֹסֶפֶת בָּאָדָם נֶפֶשׁ יְתֵרָה בְּשַׁבָּת וְיֵשׁ לָהֶם בָּהּ נַחַת - אִם בְּנֶפֶשׁ יְתֵרָה יֵשׁ לָהֶם נַחַת, שֶׁהִיא נוּקְבָּא, כָּל שֶׁכֵּן בְּרוּחַ, שֶׁהוּא זָכָר.
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא, יִתְּעַר רוּחַ יְתֵירָה תּוֹסֶפֶת עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר׳ (יואל ג, א), וְיֶהֱוִי נַיְיחָא לְיִשְׂרָאֵל מֵאוּמִין דְּעָלְמָא, ׳וְנוֹחַ מֵאוֹיְבֵיהֶם׳ (אסתר ט, טז). כְּגַוְונָא דְּשַׁבָּת, דְּאִתּוֹסָף בְּבַּר נָשׁ נֶפֶשׁ יְתֵירָה בְּשַׁבָּת, וְאִית לוֹן בָּהּ נַיְיחָא, אִי בְּנֶפֶשׁ יְתֵירָה אִית לוֹן נַיְיחָא, דְּאִיהִי נוּקְבָּא, כָּל שֶׁכֵּן בְּרוּחָא דְּאִיהוּ דְּכוּרָא.
נפש יתרה לכל ישראל אחת אבל לכל אדם כפי מעשיו - לכן תקנו לחתם בשם יהוה שהוא כתר כל הברכות
וְתַנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, נֶפֶשׁ יְתֵרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד - אַחַת הִיא, אֲבָל לְכָל אָדָם הוּא כְּפִי מַעֲשָׂיו. וְלָמַדְנוּ מִקַּל וָחֹמֶר שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד, בְּכָל זְמַן שֶׁחוֹזְרִים כֻּלָּם - מִתְקַבְּלִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו׳ (דברים ד) - שֶׁשֵּׁם ה' מֻכְתָּר עֲלֵיהֶם בְּכִתְרוֹ, שֶׁהוּא כֶּתֶר עֶלְיוֹן. וְזוֹהִי נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים. וּמִשּׁוּם זֶה תִּקְּנוּ בְּכָל יוֹם לַחְתֹּם בְּשֵׁם יְהֹוָה, שֶׁהוּא חוֹתָם שֶׁל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלּוֹת, וְלֹא אוֹמְרִים מוּסָף בְּלִי כֶּתֶר. וּבְשַׁבָּת תִּקְּנוּ לוֹמַר בְּמוּסָף, כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךְ ה' אֱלֹהֵינוּ.
בלשון הזוהר
וְתַנָאִים וַאֲמוֹרָאִים, נֶפֶשׁ יְתֵירָה בְּשַׁבָּת לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּחֲדָא, חַד אִיהִי. אֲבָל לְכָל בַּר נָשׁ, אִיהוּ כְּפוּם עוֹבָדוֹי. וְאֹלִיפְנָא מִקַל וָחוֹמֶר דְּתִיוּבְתָּא, דְּכָל יִשְׂרָאֵל כַּחֲדָא, בְּכָל זִמְנָא דְּחַזְרִין כֻּלְּהוּ, מִתְקַבְּלֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כַּיהו"ה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו׳ (דברים ד, ז), דְּשֵׁם יהו"ה מוּכְתָּר עָלַיְיהוּ בְּכִתְרֵיהּ, דְּאִיהוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן. וְהַאי אִיהוּ נְשָׁמָה יְתֵירָה דְּכָל יִשְׂרָאֵל, בְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין. וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ בְּכָל יוֹמִין, לְמִחְתָּם בְּשֵׁם יְהוָֹה, דְּאִיהוּ חוֹתָם דְּכָל בִּרְכָאן דִּצְלוֹתִין, וְלָא אַמְרִין מוּסַף בְּלָא כֶּתֶר. וּבְשַׁבָּת, תַּקִּינוּ לְמֵימַר בְּמוּסָף, כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יהו"ה אֱלֹהֵינוּ.
לכל אחד יורדת נפש יתרה כפי מדרגתו חסיד גבור או תם - נפש יתרה זו מלכות כלולה מעשר ספירות
אֲבָל לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כָּךְ יוֹרֶדֶת לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ. אִם הוּא חָסִיד - נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה מִמִּדַּת חֶסֶד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, אִם הוּא גִּבּוֹר, יְרֵא חֵטְא - נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה., וְאִם הוּא אִישׁ תָּם - נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה מִמִּדַּת אֱמֶת. וְנֶפֶשׁ יְתֵרָה זוֹ מַלְכוּת, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְפִי מִדָּה שֶׁל בֶּן אָדָם. אִם נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, אוֹ חָכָם, אוֹ מֵבִין בְּחָכְמָה, אוֹ בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה׳ (משלי א, ו), אוֹ בַּנְּבִיאִים, אוֹ בַּכְּתוּבִים - כָּךְ נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁנִּקְרֵאת כֶּתֶר מַלְכוּת.
בלשון הזוהר
אֲבָל לְכָל חַד מִיִשְׂרָאֵל, הָכִי נָחִית לֵיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה, כְּפוּם דַּרְגָּא דִּילֵיהּ. אִי הוּא חָסִיד, יָהֲבִין לֵיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה מִמִּדַּת חֶסֶד, כְּפוּם דַּרְגָּא דִּילֵיהּ. אִי אִיהוּ גִּבּוֹר, יְרֵא חֵטְא, יָהֲבִין לֵיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה, מִמִּדַּת גְּבוּרָה. וְאִי אִיהוּ אִישׁ תָּם, יָהֲבִין לֵיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה, מִמִּדַּת אֱמֶת. וְנֶפֶשׁ יְתֵירָה דָּא מַלְכוּת, דְּאִיהִי כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר סְפִירָאן, וּכְפוּם מִדָּה דְּבַּר נָשׁ. אִם נָשִׂיא יִשְׂרָאֵל, אוֹ חָכָם, אוֹ מֵבִין בְּחָכְמָה, אוֹ בַּתּוֹרָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה׳ (משלי א, ו). אוֹ בַּנְּבִיאִים, אוֹ בַּכְּתוּבִים. הָכִי יָהֲבִין לֵיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה, דְּאִתְקְרִיאַת כֶּתֶר מַלְכוּת.
אם חכם נותנים נפש יתרה מחכמה, אם מבין מבינה, אם בנביאים מנצח והוד, אם צדיק מצדיק
וְאִם חָכָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, הַמַּחְכִּים לְכָל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ׳ (תהלים קד, כד) - נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה מִשָּׁם. וְאִם הוּא מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה - נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה מִבִּינָה. וְאִם הוּא חָכָם בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים - נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה מִנֵּצַח וְהוֹד. וְאִם הוּא צַדִּיק גָּמוּר שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹת בְּרִית, אוֹת שַׁבָּת, אוֹת יָמִים טוֹבִים, אוֹת תְּפִלִּין - נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה מִצַּדִּיק. וּבְכָל מָקוֹם, נֶפֶשׁ יְתֵרָה מִמַּלְכוּת.
בלשון הזוהר
וְאִי חָכָם, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא הַמַּחְכִּים לְכָל אָדָם, דְּאִתְּמַר ׳כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ׳ (תהלים קד, כד) (תהילים קד, כד), יָהֲבִין לֵיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה מִתַּמָּן. וְאִם הוּא מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר בְּאוֹרַיְיתָא, יָהֲבִין לֵיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה מִבִּינָה. וְאִם הוּא חָכָם בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים, יָהֲבִין לֵיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה מִנֶּצַח וְהוֹד. וְאִי אִיהוּ צַדִּיק גָּמוּר דְּנָטַר אוֹת בְּרִית, אוֹת שַׁבָּת, אוֹת יוֹמִין טָבִין, אוֹת תְּפִילִּין, יָהֲבִין לֵיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה מִצַּדִּיק, וּבְכָל אֲתָר, נֶפֶשׁ יְתֵירָה מִמַּלְכוּת.
אם אדם מכל המדות נותנים לו כתר בשם יהוה - כיהוה אלהינו כלול עשר ספירות מלמעלה למטה
וְאִם הוּא אָדָם מִכָּל מִדּוֹת אֵלּוּ - נוֹתְנִים לוֹ כֶּתֶר בְּשֵׁם יְהֹוָה, ׳כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו׳ (דברים ד, ז) - אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה. מֵעוֹלַם הַזָּכָר, שֶׁהוּא תִּפְאֶרֶת, מֶלֶךְ מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁבָּהּ יִמְלֹךְ בַּשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא נֶפֶשׁ יְתֵרָה. וְכֶתֶר נְשָׁמָה יְתֵרָה, יְהֹוָ"ה, רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר, וְהוּא כָּלוּל עֶשֶׂר סְפִירוֹת מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כְּדֻגְמַת זֶה׳ (יואל ג, א) - י' חָכְמָה. ה' בִּינָה. ו' כּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת מֵחֶסֶד עַד יְסוֹד. ה' מַלְכוּת. כ' מִן כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, כֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ. וְזוֹהִי נְשָׁמָה שֶׁנּוֹסֶפֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
בלשון הזוהר
וְאִי אִיהוּ בַּר נָשׁ מִכָּל מִדּוֹת אִלֵּין, יָהֲבִין לֵיהּ כֶּתֶר בְּשֵׁם יְהוָֹה, ׳כַּיהוָֹה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו׳. אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָֹה. מֵעָלְמָא דִּדְכוּרָא, דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת, מֶלֶךְ מוּכְתָּר בְּכֶתֶר עִלָּאָה, דְּבָהּ יִמְלוֹךְ בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִיהִי נֶפֶשׁ יְתֵירָה. וְכֶתֶר נְשָׁמָה יְתֵירָה, יְהוָֹ"ה, רוּחַ, דְּאִתְּמַר ׳אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר׳ (יואל ג, א), וְאִיהוּ כָּלִיל י' סְפִירָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דָּא: י' חָכְמָה. ה' בִּינָה. ו' כָּלִיל שִׁית סְפִירָאן, מֵחֶסֶד עַד יְסוֹד. ה' מַלְכוּת. כ' מִן ׳כַּיהוָֹה אֱלֹהֵינוּ׳, כֶּתֶר עַל רֵישֵׁיהּ. וְהַאי אִיהוּ נְשָׁמָה דְּאִתּוֹסְפָא בְּיוֹם שַׁבָּת.
עלת העלות מכסה בכתר זה ומתפשט בשבתות וימים טובים - אין שלטון לסמאל ולגיהנם
וּמִשּׁוּם שֶׁעִלַּת הָעִלּוֹת מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה בְּכֶתֶר זֶה, וּמִתְפַּשֵּׁט בְּשֵׁם יְהֹוָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אֵין שִׁלְטוֹן לְסָמָאֵל וּלְנָחָשׁ וּלְכָל הַמְמֻנִּים שֶׁלּוֹ, וְאֵין לוֹ שִׁלְטוֹן לַגֵּיהִנָּם, נוּקְבָּא רָעָה שֶׁל סָמָאֵל, וְלֹא לַמַּחֲנוֹת שֶׁלּוֹ. כֻּלָּם נִסְתָּרִים מִלִּפְנֵי מַחֲנֵה הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּסְתַּתְּרוּ אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיהב) ׳וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים׳ ׳וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים׳ (שם ז, יט).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּעִלַּת הָעִלּוֹת, מוּפְלֶא וּמְכוּסֶּה בְּהַאי כֶּתֶר, וְאִתְפָּשַּׁט בְּשֵׁם יְהוָֹה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, לֵית שׁוּלְטָנוּתָא לְסָמָאֵל וּלְנָחָשׁ וּלְכָל מְמָנָן דִּילֵיהּ, וְלֵית לֵיהּ שֻׁלְטָנוּתָא לַגֵּיהִנָם, נוּקְבָּא בִּישָׁא דְּסָמָאֵל, וְלָא לְמַשִׁרְיָין דִּילֵיהּ, כֻּלְּהוּ מִתְטַמְּרִין מִן קֳדָם מַשִּׁרְיָיתָא דְּמַלְכָּא, כְּגַוְונָא דְּיִתְטָמְּרָן אוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּעָלְמָא, כַּד יִתְגְּלֵי מְשִׁיחָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צוּרִים׳ (ישעיהו ב, יט) ׳וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים׳ (ישעיהו ז, יט).
תנאים ואמוראים אמרו רועה נאמן אתה כתר על כל אחד מישראל - בדמות הקבה בן בדיוקן אביו
קָמוּ תַנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְאָמְרוּ, רוֹעֶה נֶאֱמָן, אַתָּה הוּא שֶׁשָּׁקוּל לְכָל יִשְׂרָאֵל, מְמֻלָּא מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וַדַּאי בְּךְ שׁוֹרֶה זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ׳ (שמואל א ב). אַתָּה כֶּתֶר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי אֵין בִּלְתְּךְ בֶּן אָדָם שֶׁיִּהְיֶה כֶּתֶר עָלֶיךְ, לֹא נָשִׂיא, וְלֹא חָכָם, וְלֹא מֵבִין, וְלֹא חָסִיד, וְלֹא גִבּוֹר, וְלֹא תָם, וְלֹא נָבִיא, וְלֹא צַדִּיק, וְלֹא מֶלֶךְ. אַתָּה הוּא בִּדְמוּתוֹ שֶׁל הקב"ה, בֵּן בַּדְּיוֹקָן אָבִיו, כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד). הַשְׁלֵם מִצְווֹת שֶׁל אֲדוֹנְךְ, שֶׁאֵין מִצְווֹת מֵאֵלּוּ שֶׁלְּךְ שֶׁלֹּא יִתְעַטֵּר בּוֹ הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ מַעְלָה וּמַטָּה בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה.
בלשון הזוהר
קָמוּ תַּנָאִין וַאֲמוֹרָאִין, וְאָמְרוּ, רַעְיָא מְהֵימָנָא, אַנְתְּ הוּא שָׁקִיל לְכָל יִשְׂרָאֵל, מְמוּלֵא מִכָּל מִדּוֹת טָבִין, וַדַּאי בָּךְ שַׁרְיָיא, הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָֹה אֱלֹהֵינוּ׳ (שמואל א ב). אַנְתְּ כֶּתֶר עַל כָּל חַד וְחַד מִיִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ בַּר נָשׁ, דִּיְהֵא כֶּתֶר עָלָךְ, לָא נָשִׂיא, וְלָא חָכָם, וְלָא מֵבִין, וְלָא חָסִיד, וְלָא גִּבּוֹר, וְלָא תָּם, וְלָא נָבִיא, וְלָא צַדִּיק, וְלָא מֶלֶךְ. אַנְתְּ הוּא בְּדִיּוּקְנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּרָא בְּדִיּוּקְנָא דַּאֲבוּהִי, כְּגַוְונָא דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א). אַשְׁלִים פִּקוּדִין דְּמָארָךְ, דְּלֵית פִּקוּדִין מֵאִלֵּין דִּילָךְ, דְּלָא יִתְעַטֵּר בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עֵילָּא וְתַתָּא, בְּכֶתֶר עִלָּאָה, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה.
אני משבח לכם כבני נדיבים אברהם יצחק ויעקב - ישמח בכבוד אחיו ילבש אורים ותמים
פָּתַח וְאָמַר, תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה קוֹרֵא לְכֻלָּם, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּכְלַל עִמָּהֶם בְּכָל זְמַן, אֱמֹר לָהֶם, אֲנִי מְשַׁבֵּחַ לָכֶם כְּפִי נְדִיבוּת שֶׁלָּכֶם, שֶׁאַתֶּם בְּנֵי נְדִיבִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְשַׁבֵּחַ לָכֶם אֶלָּא אֲדוֹן הָעוֹלָם, שֶׁאֲפִלּוּ הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד אֵין סוֹף בָּכֶם הִיא תְּלוּיָה, כְּמוֹ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה, ׳אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם׳ (איוב יא, ט) - כָּךְ הַשֶּׁבַח שֶׁלָּכֶם. אֲבָל יִתְקַיֵּם בָּכֶם מַה שֶּׁהִתְקַיֵּם בִּי, שֶׁשָּׂמַחְתִּי בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן אָחִי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, הַלֵּב שֶׁשָּׂמַח בִּגְדֻלַּת אָחִיו, יִלְבַּשׁ אוּרִים וְתֻמִּים.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, תַּנָאִין וַאֲמוֹרָאִין, דְּכַד הֲוָה קָרֵי לְכֻלְּהוּ, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּכְלַל עִמְּהוֹן בְּכָל זִמְנָא, אָמֹר לוֹן, אֲנָא מְשַׁבַּחְנָא לְכוּ, כְּפוּם נְדִיבוּת דִּלְכוֹן, דְּאַתּוּן בְּנֵי נְדִּיבִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. לֵית מַאן דְּיָכִיל לְשַׁבְּחָא לְכוֹן, אֶלָּא מָרֵי עָלְמָא, דְּאֲפִילּוּ אוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ עַד אֵין סוֹף, בְּכוּ הִיא תַּלְיָא. כְּגַוְונָא דְּאִתְּמַר בְּאוֹרַיְיתָא, ׳אַרוּכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה וּרְחָבָה מִנִּי יָם׳ (איוב יא, ט), הָכִי שֶׁבַח דִּילְכוּ. אֲבָל יִתְקַיֵּים בְּכוּ, מַה דְּאִתְקַיָּים בִּי, דַּחֲדֵינָא בִּיקָרָא דְּאַהֲרֹן אָחִי, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, הַלֵּב שֶׁשָׂמַח בִּגְדּוּלַת אָחִיו, יִלְבַּשׁ אוּרִים וְתוּמִים.
מוספי שבתות וימים טובים שאומרים בהם כתר - תפלות ישראל כריח מור ולבונה ובימים טובים מיני בשמים
וְתַנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, כָּל מוּסָפִים שֶׁל שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, כָּל מוּסָף שֶׁאוֹמְרִים בּוֹ כֶּתֶר - מִכָּאן נוֹדָעִים. וְכָל תְּפִלּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רֵיחָן כְּרֵיחַ שֶׁל ׳מוֹר וּלְבוֹנָה וְכֹל אַבְקַת רוֹכֵל, בִּשְׁאָר יָמִים׳ (שיר השירים ג). אֲבָל בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים חָשׁוּב עָלָיו מִינֵי בְשָׂמִים.
בלשון הזוהר
וְתַנָאִין וַאֲמוֹרָאִין, כָּל מוּסָפִין דְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, כָּל מוּסַף דְּאַמְרִינָן בֵּיהּ כֶּתֶר, מֵהָכָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין. וְכָל צְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל, רֵיחָא דִּלְהוֹן, כְּרֵיחָא ׳דְּמֹר וּלְבוֹנָה וְכָל אַבְקַת רוֹכֵל, בִּשְׁאַר יוֹמִין׳ (שיר השירים ג, ו). אֲבָל בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, חָשִׁיב עָלֵיהּ מִכָּל מִינֵי בְּשָׂמִים.
ביום טוב עולים מאבקת רוכל ויאבק איש עמו - תפלה פגומה נאבק עמה סמאל
מִשּׁוּם שֶׁבְּיָמִים טוֹבִים עוֹלִים ׳מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׳, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (בראשית לב, כה). שֶׁתְּפִלָּה שֶׁהִיא פְּגוּמָה, נֶאֱבָק עִמָּהּ סָמָאֵל, לְהִלָּחֵם עִמָּהּ בְּאוֹתוֹ פְּגָם שֶׁל עֲבֵרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ אָבָק, שֶׁזֶּה וָזֶה עוֹלֶה עַד הַשָּׁמַיִם.
בלשון הזוהר
בְּגִין דִּבְיוֹמִין טָבִין, סַלְּקִין ׳מִכָּל אַבְקַת רוֹכֵל׳, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (בראשית לב, כה). דִּצְלוֹתָא דְּאִיהִי פְּגִימָה, אִתְאֲבָק עִמָּהּ סָמָאֵל, לְאַגָּחָא עִמֵּהּ בְּהַהוּא פְּגִימוּ דַּעֲבֵירָה, בְּהַהוּא אָבָק דְּדָא, וְדָא סָלִיק עַד שְׁמַיָא.
ויאבק איש עמו
סוד תפלת ערבית כסלם יעקב הנמשכת עד בקר של אברהם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.