יש קול על הרקיע שממנו ניזון - בשעה שמתעורר כל ההמונים עומדים במקומם ומחכים לברכה
פנחס · אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות · מאמר 84 · פיסקה 4 · דף רלט ע"ב
לשון הזוהר
וְקוֹל אִית עַל הַאי רָקִיעַ, מִנֵּיהּ אִתְזָן הַאי רָקִיעַ, בְּשַׁעֲתָא דְּהַאי קוֹל אִתְעַר, כֻּלְּהוּ אֻכְלוּסִין לָא נַטְלִין, וְלֵית בְּהוּ רְשׁוּ, אֶלָּא לְמֵיקָם בְּדוּכְתַיְיהוּ, וְאַקְרְבֵי חֵילֵיהוֹן וּמְחַכָּאן, לְהַהוּא טִיבוּ דְּנָגִיד לְהַהוּא רָקִיעַ, וְיִתְבָּרְכָן בְּגִינֵיהּ, וְעַל דָּא אִיהוּ ׳מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם׳.
תרגום
וְיִשִׁ קוֹל עַל זֶה הָרָקִיעַ, מִמֶּנּוּ נִזּוֹן זֶה הָרָקִיעַ. בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹל זֶה מִתְעוֹרֵר, כָּל הַהֲמוֹנִים לֹא נוֹסְעִים, וְאֵין לָהֶם רְשׁוּת אֶלָּא לַעֲמֹד בִּמְקוֹמָם, וּמְקָרְבִים אֶת חֵילוֹתֵיהֶם וּמְחַכִּים לְאוֹתוֹ טוֹב שֶׁנִּמְשָׁךְ לְאוֹתוֹ רָקִיעַ וְיִתְבָּרְכוּ בִגְלָלוֹ, וְעַל זֶה הוּא ׳מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם׳ (יחזקאל א, כה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וקול אית על האי רקיע, מניה אתזן האי רקיע, בשעתא דהאי קול אתער, כלהו אכלוסין לא נטלין, ולית בהו רשו, אלא למיקם בדוכתייהו, ואקרבי חיליהון ומחכאן, לההוא טיבו דנגיד לההוא רקיע, ויתברכן בגיניה, ועל דא איהו ׳מעל לרקיע אשר על ראשם׳.
התרגום: ויש קול על זה הרקיע, ממנו נזון זה הרקיע. בשעה שקול זה מתעורר, כל ההמונים לא נוסעים, ואין להם רשות אלא לעמד במקומם, ומקרבים את חילותיהם ומחכים לאותו טוב שנמשך לאותו רקיע ויתברכו בגללו, ועל זה הוא ׳מעל לרקיע אשר על ראשם׳ (יחזקאל א, כה).
מן המפרשים
אור יקר: דהאי קול אתער להשפיעה, מהימנדתא האצילות שבו עיקר האמונה בשיתוף מאצילם, צדק מלכות, מכקשי ח׳ אף על גב שהוא שם בן ארבע דוא בשכינה וכמוהו רבים, כה כלחודדא עון אדם הראשון וכן רבים,
קרני אור: ואקרבי חיליהון ואקרבי חיליהון. ר"ל מקרבין כוחותיהם. או א"ל 'חיליהון' לשון חיילות:
הסולם: וקול אית על וכו': וקול, שהוא ז"א, יש על רקיע הזה, שממנו ניזון רקיע הזה, כי היסוד מקבל מז"א. בשעה שקול הזה מתעורר, כל הצבאות אינם נוסעים, ואין בהם רשות אלא לעמוד במקומם. שזסו"ה ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפנה כנפיהם,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: