ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 84: אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות › פיסקה 5 (רמ ע"א)

רקיע אשר על אבן ספיר דיוקן כסא זו אבן ישראל - אבן אחת ירדה כשרצו לרשת הארץ וכתוב בה גורל

פנחס · אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות · מאמר 84 · פיסקה 5 · דף רמ ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי ׳וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא׳, ׳כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר׳, דָּא ׳אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִיב, ׳וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן וְגוֹ'׳ (בראשית כט, ג). חַד אֶבֶן נַחְתָּא מִלְּעֵילָּא, כַּד בָּעוּ יִשְׂרָאֵל לְמֵירַת אַרְעָא, וּכְתִיב ׳בֵּיהּ גּוֹרָל׳. וְאִיהוּ אָמַר, דָּא לִפְלַנְיָא, וְדָא לִפְלַנְיָא. וְדָא אֶבֶן הוּא מִתְּחוֹת כֻּרְסְיָיא דְּמַלְכָּא נַחְתָּא. וַדַּאי ׳מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית מט, כד) כְּתִיב. וּבְגִינֵי כַּךְ ׳עַל פִּי הַגּוֹרָל׳ וַדַּאי ׳תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ׳.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, רָקִיעַ רָקִיעַ אֲשֶׁר עַל אֶבֶן סַפִּיר דְּיוֹקָן כִּסֵּא, מַה שֶּׁכָּתַב ׳כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר׳ - זוֹ אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב, ׳וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן וְגוֹ'׳ (בראשית כט, ג). אֶבֶן אַחַת יָרְדָה מִלְמַעְלָה כַּאֲשֶׁר רָצוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, וְכָתוּב בָּהּ גּוֹרָל. וְהִיא אָמְרָה: זֶה לִפְלוֹנִי, וְזֶה לִפְלוֹנִי. וְזוֹ הָאֶבֶן הִיא מִתַּחַת כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ יוֹרֶדֶת. וַדַּאי ׳מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל כָּתוּב׳ (שם מט). וּמִשּׁוּם זֶה ׳עַל פִּי הַגּוֹרָל׳ וַדַּאי תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי ׳וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא׳, ׳כמראה אבן ספיר׳, דא ׳אבן ישראל׳. ודא הוא רזא דכתיב, ׳וגללו את האבן וגו'׳ (בראשית כט, ג). חד אבן נחתא מלעילא, כד בעו ישראל למירת ארעא, וכתיב ׳ביה גורל׳. ואיהו אמר, דא לפלניא, ודא לפלניא. ודא אבן הוא מתחות כרסייא דמלכא נחתא. ודאי ׳משם רועה אבן ישראל׳ (בראשית מט, כד) כתיב. ובגיני כך ׳על פי הגורל׳ ודאי ׳תחלק נחלתו׳.

התרגום: בא וראה, רקיע רקיע אשר על אבן ספיר דיוקן כסא, מה שכתב ׳כמראה אבן ספיר׳ - זו אבן ישראל. וזהו סוד הכתוב, ׳וגללו את האבן וגו'׳ (בראשית כט, ג). אבן אחת ירדה מלמעלה כאשר רצו ישראל לרשת את הארץ, וכתוב בה גורל. והיא אמרה: זה לפלוני, וזה לפלוני. וזו האבן היא מתחת כסא המלך יורדת. ודאי ׳משם רעה אבן ישראל כתוב׳ (שם מט). ומשום זה ׳על פי הגורל׳ ודאי תחלק נחלתו.

מן המפרשים

מקדש מלך: ה"ג כמראה אבן ספיר וכו' דא אבן ישראל וכן היא בס' מוגה. ור"ל שפסוק כמראה וכו' הוא אחר פסוק ויהי קול מעל לרקיע אשר על וכו'. שקול הוא זעיר והוא מעל לרקיע שהוא יסוד. ואחריו כתיב וממעל לרקיע אשר על ראשם וכו'. והאי ממעל היינו סמוך…

אור יקר: אבן ספיר דא אכן ישראל היינו בחי׳ המלכות המתייחדת עם התפארת ובה אחיזת ישראל שהיא מעולה מאחיזת המלאכים, וזהו שאמר אכן ישראל אבן המתייחדת עם התפארת הנקרא ישראל, וסוד שתי בחינות למלכות הוא סוד.

קרני אור: חד אבן נחתא חד אבן נחתא כו'. אינו מובן אי קאי על מל' או כפשוטו, ואינו מובן:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: