אין רשות לאכל עד שהמלך אוכל ג ראשונות וג אחרונות ואחר כך רשות לארבע הדמיות
פנחס · אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות · מאמר 84 · פיסקה 34 · דף רמא ע"ב
לשון הזוהר
אֲבָל לֵית רְשׁוּ לְחַד מִנַּיְיהוּ לְמֵיכַל, וּלְאוֹשִׁיט יְדָא לְקָרְבְּנָא, עַד דְּמַלְכָּא עִלָּאָה אָכִיל. וְהַיְינוּ ג' רִאשׁוֹנוֹת, וְג' אַחֲרוֹנוֹת. כֵּיוָן דְּאִיהוּ אָכִיל, יָהִיב רְשׁוּ לְד' דִּיוּקְנִין, וּלְכָל אִינּוּן סִטְרִין דְּמִתְפָּרְשָׁן מִנַּיְיהוּ, לְמֵיכַל.
תרגום
אֲבָל אֵין רְשׁוּת לְאֶחָד מֵהֶם לֶאֱכֹל וּלְהוֹשִׁיט יָדוֹ לַקָּרְבָּן עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן אוֹכֵל. וְזֶהוּ ג' רִאשׁוֹנוֹת וְג' אַחֲרוֹנוֹת. כֵּיוָן שֶׁהוּא אָכַל, נָתַן רְשׁוּת לְאַרְבַּע דְּמֻיּוֹת, וּלְכָל אוֹתָם הַצְּדָדִים שֶׁנִּפְרָדִים מֵהֶן, לֶאֱכֹל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל לית רשו לחד מנייהו למיכל, ולאושיט ידא לקרבנא, עד דמלכא עלאה אכיל. והיינו ג' ראשונות, וג' אחרונות. כיון דאיהו אכיל, יהיב רשו לד' דיוקנין, ולכל אינון סטרין דמתפרשן מנייהו, למיכל.
התרגום: אבל אין רשות לאחד מהם לאכל ולהושיט ידו לקרבן עד שהמלך העליון אוכל. וזהו ג' ראשונות וג' אחרונות. כיון שהוא אכל, נתן רשות לארבע דמיות, ולכל אותם הצדדים שנפרדים מהן, לאכל.
מן המפרשים
הסולם: אבל לית רשו וכו': אבל אין רשות לאחד מהם לאכול ולהושיט יד אל הקרבן, דהיינו התפלה, עד שמלך העליון, שהוא ז"א, אוכל, והיינו ג' ראשונות וג' אחרונות שבשמונה עשרה, ששם הוא זווג ז"א ומלכות. שה"ס אכילת המלך. כיון שהוא אכל, נותן רשות,…