ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 84: אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות › פיסקה 30 (רמא ע"ב)

מכאן נתן רשות לארבע דמיות ולכל המתפשטים מהן - אכלו רעים שתו ושכרו דודים

פנחס · אתה תומיך גורלי - סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות · מאמר 84 · פיסקה 30 · דף רמא ע"ב

לשון הזוהר

מִכָּאן וּלְהָלְאָה, יָהִיב רְשׁוּ לְד' דִּיוּקְנִין דְּחָקִיקִין בְּכוּרְסְיָיא, וּלְכָל אִינּוּן דְּמִתְפָּשְּׁטָן מִנַּיְיהוּ, לְאִתְהֲנֵי וּלְמֵיכַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳. ׳אִכְלוּ רֵעִים׳, אִלֵּין אִינּוּן אַרְבַּע דִּיוּקְנִין דְּאַמָרָן. ׳שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ - כָּל אִינּוּן דְּמִתְפַּשְּׁטֵי מִנַּיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ אַכְלֵי וּמִתְפַּשְּׁטֵי, וְאִתְהֲנוּן כַּדְּקָא יָאוּת, וְאַנְהִירוּ אַנְפִּין, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחֶדְוָה, וְכָל חַד וְחַד, בֵּין דַּרְגִּין עִלָּאִין, וּבֵין דַּרְגִּין תַּתָּאִין, בִּיסוֹדָא דִּלְהוֹן מִתְקָרְבִין וּמִתְהֲנִין. דָּא אִיהוּ רָזָא וְסִתְרָא דְּקָרְבְּנָא כַּדְּקָא חֲזֵי.

תרגום

מִכָּאן וּלְהָלְאָה נָתַן רְשׁוּת לְאַרְבַּע דְּמֻיּוֹת שֶׁחֲקוּקוֹת בַּכִּסֵּא, וּלְכָל אוֹתָם שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים מִמֶּנּוּ, לֵהָנוֹת וְלֶאֱכֹל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ (שיר השירים ה, א). ׳אִכְלוּ רֵעִים׳ - אֵלּוּ הֵן אַרְבַּע דְּמֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. ׳שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ - כָּל אוֹתָם שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים מֵהֶן, וְכֻלָּם אוֹכְלִים וּמִתְפַּשְּׁטִים וְנֶהֱנִים כְּמוֹ שֶׁרָאוּי, וּמְאִירִים הַפָּנִים, וְהָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם בְּשִׂמְחָה. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד, בֵּין מַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת וּבֵין מַדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת, בַּשֹּׁרֶשׁ שֶׁלָּהֶם מִתְקָרְבִים וְנֶהֱנִים. זֶהוּ סוֹד וְסֵתֶר הַקָּרְבָּן כְּמוֹ שֶׁרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מכאן ולהלאה, יהיב רשו לד' דיוקנין דחקיקין בכורסייא, ולכל אינון דמתפשטן מנייהו, לאתהני ולמיכל. הדא הוא דכתיב, ׳אכלו רעים שתו ושכרו דודים׳. ׳אכלו רעים׳, אלין אינון ארבע דיוקנין דאמרן. ׳שתו ושכרו דודים׳ - כל אינון דמתפשטי מנייהו, וכלהו אכלי ומתפשטי, ואתהנון כדקא יאות, ואנהירו אנפין, ועלמין כלהו בחדוה, וכל חד וחד, בין דרגין עלאין, ובין דרגין תתאין, ביסודא דלהון מתקרבין ומתהנין. דא איהו רזא וסתרא דקרבנא כדקא חזי.

התרגום: מכאן ולהלאה נתן רשות לארבע דמיות שחקוקות בכסא, ולכל אותם שמתפשטים ממנו, להנות ולאכל. זהו שכתוב ׳אכלו רעים שתו ושכרו דודים׳ (שיר השירים ה, א). ׳אכלו רעים׳ - אלו הן ארבע דמיות כמו שאמרנו. ׳שתו ושכרו דודים׳ - כל אותם שמתפשטים מהן, וכלם אוכלים ומתפשטים ונהנים כמו שראוי, ומאירים הפנים, והעולמות כלם בשמחה. וכל אחד ואחד, בין מדרגות עליונות ובין מדרגות תחתונות, בשרש שלהם מתקרבים ונהנים. זהו סוד וסתר הקרבן כמו שראוי.

מן המפרשים

מקדש מלך: דף רמ"א ע"ב : אות משמא קדישא פי' ששם הוי"ה כולל כל הה' פרצופים קוצו של יו"ד באריך וד' אותיות באו"א וזו"ן ולכך אמר ישעיה ע"ה לאחז שאל לך אות מעם ה' אלהיך דהיינו אות א' משם הויה. העמק שאלה שהיא ה' אחרונה שבשם. או הגבה למעלה…

הסולם: מכאן ולהלאה יהיב וכו': מכאן ולהלאה נותן המלך שהוא ז"א, רשות לד' צורות החקוקות בכסא, ולכל אלו המתפשטים מהן, להנות ולאכול. ז"ש אכלו רעים שתו ושכרו דודים . אכלו רעים, אלו הם ארבע צורות שאמרנו, אריה שור נשר אדם, שתו ושכרו דודים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: