איתן מושבך ושים בסלע קנך - שלשה אבות איתנים והרביעי הלכה למשה מסיני מאיר כשמש בגלות
פנחס · נעשה אדם בצלמנו - סוד בריאת האדם בצורת המלכות הקדושה הכוללת הכל בלי שתוף · מאמר 81 · פיסקה 2 · דף רלח ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, וַדַּאי הַהוּא תָּנָא דְּאִתְטְמַר בְּסֶּלַע דְּחִוְיָא אָמַר דָּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ׳. דִּתְלַת אֲבָהָן נִקְרְאוּ אֵיתָנִים, וּרְבִיעָאָה ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ׳. דְּבֵיהּ מִתְיַשְּׁבָא הֲלָכָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. דְּאִיהוּ אִתְפְּשַׁט עַל שִׁתִּין רִבּוֹא דְּיִשְׂרָאֵל, וְנָהִיר לוֹן בְּאוֹרַיְיתָא, כְּשִׁמְשָׁא (לסיהרא) דְּאִתְכַּסֵּי בְּלֵילְיָא, וְנָהִיר לְכָל כֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. וְלֵית לֵילְיָא אֶלָּא גָּלוּתָא, וְאִיהִי ׳שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל׳ (ישעיהו כא, יא). וְאִתְגַּלְיָא בִּימָמָא, דְּאִתְּמַר ׳הַבֹּקֶר אוֹר׳ (בראשית מד, ג), בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יהו"ה׳ (שמות טז, ז). ׳חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג).
תרגום
אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וַדַּאי אוֹתוֹ תַּנָּא שֶׁנֶּעְלַם בַּסֶּלַע שֶׁל הַנָּחָשׁ אָמַר זֹּאת, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךְ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךְ׳ (במדבר כד, כא) - שֶׁשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת נִקְרְאוּ אִיתָנִים, וְהָרְבִיעִי - אֵיתָן מוֹשָׁבֶךְ. שֶׁבּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת הַהֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהּ הַלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי׳. שֶׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט עַל שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמֵאִיר לָהֶם בַּתּוֹרָה כַּשֶּׁמֶשׁ (לירח) שֶׁמִּתְכַּסֶּה בַּלַּיְלָה וּמֵאִיר לְכָל כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וִאֵין לַיְלָה אֶלָּא גָּלוּת, וְהִיא ׳שמר מַה מִּלַּיְלָה שמר מַה מליל׳ (ישעיה כא) - וּמִתְגַּלֶּה ביום, שֶׁנֶּאֱמַר ׳הבקר אור׳ (בראשית מד) - הַבֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וּבקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה'׳ (שמות טז). ׳חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר בוצינא קדישא, ודאי ההוא תנא דאתטמר בסלע דחויא אמר דא, דכתיב ביה ׳איתן מושבך ושים בסלע קנך׳. דתלת אבהן נקראו איתנים, ורביעאה ׳איתן מושבך׳. דביה מתישבא הלכה, דאתמר בה הלכה למשה מסיני. דאיהו אתפשט על שתין רבוא דישראל, ונהיר לון באורייתא, כשמשא (לסיהרא) דאתכסי בליליא, ונהיר לכל ככביא ומזלי. ולית ליליא אלא גלותא, ואיהי ׳שומר מה מלילה שומר מה מליל׳ (ישעיהו כא, יא). ואתגליא ביממא, דאתמר ׳הבקר אור׳ (בראשית מד, ג), בקר דאברהם, דאתמר ביה ׳ובקר וראיתם את כבוד יהו"ה׳ (שמות טז, ז). ׳חי יהו"ה שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג).
התרגום: אמר בוצינא קדישא, ודאי אותו תנא שנעלם בסלע של הנחש אמר זאת, שכתוב בו ׳איתן מושבך ושים בסלע קנך׳ (במדבר כד, כא) - ששלשה אבות נקראו איתנים, והרביעי - איתן מושבך. שבו מתישבת ההלכה, שנאמר ׳בה הלכה למשה מסיני׳. שהוא מתפשט על ששים רבוא של ישראל ומאיר להם בתורה כשמש (לירח) שמתכסה בלילה ומאיר לכל כוכבים ומזלות. ואין לילה אלא גלות, והיא ׳שמר מה מלילה שמר מה מליל׳ (ישעיה כא) - ומתגלה ביום, שנאמר ׳הבקר אור׳ (בראשית מד) - הבקר של אברהם, שנאמר בו ׳ובקר וראיתם את כבוד ה'׳ (שמות טז). ׳חי ה' שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג).
מן המפרשים
קרני אור: ודאי ההוא דאתטמר בסלע דחויא אמר דא ודאי ההוא דאתטמר בסלע דחויא אמר דא. ר"ל דרשה זה ד'ויאמר אלהים נעשה אדם' הנז' מקודם. ומשמע דרעיא מהימנא היה מתחבא תחת הסלע כדי שלא (ישכח) [ימצא] אותו רשב"י ויקשה אותו קושיא, כן משמע בסמוך, אבל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: