ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 7לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פנחס · מאמר 81

נעשה אדם בצלמנו

זוהר ח"ג, פרשת פנחס, דף רלח:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד בריאת האדם בצורת המלכות הקדושה הכוללת הכל בלי שתוף

ויאמר אלהים נעשה אדם בשתפות כל האמנים - אין אדם אלא ישראל, אתם קרויים אדם ולא עעכומ

׳ויֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם׳ (בראשית א, כו) -. אַחַר שֶׁהִשְׁלִימוּ אֶת עֲבוֹדָתָם כָּל אֵמָּן וְאֻמָּן, ׳אָמַר לָהֶם׳ הקב"ה: מַעֲשֵׂה אֻמָּנוּת אֶחָד יֵשׁ לִי לַעֲשׂוֹת שֶׁיִּהְיֶה שֻׁתָּף לְכֻלָּנוּ. הִתְחַבְּרוּ כֻלְּכֶם כְּאֶחָד לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵחֶלְקוֹ, וַאֲנִי אְשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם לָתֵת לוֹ מֵחֶלְקִי. וזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (בראשית א, כו) - וּבֵאֲרוּהוּ חֲכָמִים, שֶׁאֵין אָדָם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳ואתן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אתם׳ (יחזקאל לד, לא). אתם אָדָם, וְלֹא עוֹבְדֵי כוֹכָבִים מַזָּלוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה ׳ישמח יִשְׂרָאֵל בעשיו׳ (תהלים קמט, ב).

בלשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם׳ (בראשית א, כו), בָּתַר דְּאַשְׁלִימוּ לַעֲבִידְתַּיְיהוּ כָּל אוּמָן וְאוּמָן, אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אוּמָנוּתָא חֲדָא אִית לִי לְמֶעְבַּד, דִּיְהֵא שׁוּתָּפָא דְּכֻלָּנָא. אִתְחַבָּרוּ כֻּלְכוּ כַּחֲדָא, לְמֶעְבַד בֵּיהּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵחוּלָקָא דִּילֵיהּ, וַאֲנָא אֶשְׁתְּתַּף עִמְּכוֹן, לְמֵיהַב לֵיהּ מֵחוּלָקָא דִּילִי. וְהַיְינוּ ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַּלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳. וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּלֵית אָדָם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאַתֵּן צֹּאנִי צֹּאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם׳ (יחזקאל לד, לא). אַתֶּם אָדָם, וְלָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּבְגִין דָּא ׳יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו׳ (תהילים קמט, ב).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

איתן מושבך ושים בסלע קנך - שלשה אבות איתנים והרביעי הלכה למשה מסיני מאיר כשמש בגלות

אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וַדַּאי אוֹתוֹ תַּנָּא שֶׁנֶּעְלַם בַּסֶּלַע שֶׁל הַנָּחָשׁ אָמַר זֹּאת, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךְ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךְ׳ (במדבר כד, כא) - שֶׁשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת נִקְרְאוּ אִיתָנִים, וְהָרְבִיעִי - אֵיתָן מוֹשָׁבֶךְ. שֶׁבּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת הַהֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהּ הַלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי׳. שֶׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט עַל שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמֵאִיר לָהֶם בַּתּוֹרָה כַּשֶּׁמֶשׁ (לירח) שֶׁמִּתְכַּסֶּה בַּלַּיְלָה וּמֵאִיר לְכָל כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וִאֵין לַיְלָה אֶלָּא גָּלוּת, וְהִיא ׳שמר מַה מִּלַּיְלָה שמר מַה מליל׳ (ישעיה כא) - וּמִתְגַּלֶּה ביום, שֶׁנֶּאֱמַר ׳הבקר אור׳ (בראשית מד) - הַבֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וּבקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה'׳ (שמות טז). ׳חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג).

בלשון הזוהר

אָמַר בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, וַדַּאי הַהוּא תָּנָא דְּאִתְטְמַר בְּסֶּלַע דְּחִוְיָא אָמַר דָּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ׳. דִּתְלַת אֲבָהָן נִקְרְאוּ אֵיתָנִים, וּרְבִיעָאָה ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ׳. דְּבֵיהּ מִתְיַשְּׁבָא הֲלָכָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. דְּאִיהוּ אִתְפְּשַׁט עַל שִׁתִּין רִבּוֹא דְּיִשְׂרָאֵל, וְנָהִיר לוֹן בְּאוֹרַיְיתָא, כְּשִׁמְשָׁא (לסיהרא) דְּאִתְכַּסֵּי בְּלֵילְיָא, וְנָהִיר לְכָל כֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. וְלֵית לֵילְיָא אֶלָּא גָּלוּתָא, וְאִיהִי ׳שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל׳ (ישעיהו כא, יא). וְאִתְגַּלְיָא בִּימָמָא, דְּאִתְּמַר ׳הַבֹּקֶר אוֹר׳ (בראשית מד, ג), בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יהו"ה׳ (שמות טז, ז). ׳חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יצא הרועה הנאמן מהסלע ואמר לבוצינא קדישא אין לי מקום להסתתר ממך

בְּתוֹךָ כָּךְ אוֹתוֹ הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן יָצָא מֵאוֹתוֹ סֶלַע וְאָמַר, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, מַה מּוֹעִיל לִי לְהִסְתַּתֵּר מִפָּנֶיךְ, שֶׁהֲרֵי לֹא הִשְׁאַרְתִּי מָקוֹם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְהִסְתַּתֵּר מִמְּךְ וְלֹא מָצָאתִי. אִם כֵּן, אֵין לִי לְהִתְכַּסּוֹת מִמֶּךָּ.

בלשון הזוהר

אַדְּהָכִי, הָא רַעְיָא מְהֵימָנָא נָפִיק מֵהַהוּא סֶלַע, וְאָמַר, בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, מַה מוֹעִיל לִי לְאִתְטַמְּרָא מִקַּמָּךְ, דְּהָא לָא שְׁבַקְנָא אֲתָר דְּלָא עָאלִית לְאִתְטַמְּרָא מִנָךְ, וְלָא אַשְׁכַּחְנָא, אִי הָכִי לֵית לִי לְאִתְכַּסְיָיא מִנָךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קושיית מדוע נאמר נעשה אדם ואחר כך ויברא אלהים את האדם בצלמו ביחיד - אמר לו לא נתן חלק בו אף אחד מהם

אָמַר לוֹ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, לְאַחַר שֶׁאָמַר ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (בראשית א, כו) - מַהוּ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף, ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז)? אָמַר לוֹ, מַה שֶּׁבֵּאֲרוּ עַל זֶה בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁמֵּהֶם אָמְרוּ יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אָמְרוּ לֹא יִבָּרֵא - הקב"ה בָּרָא אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ - אָמַר לוֹ, אִם כֵּן הוּא, לֹא נָתַן חֵלֶק בּוֹ אַף אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא נַעֲשָׂה בַּצּוּרָה שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא בְּצוּרַת הַמֶּלֶךְ, בְּצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ, שֶׁהוּא צֶלֶם דְּיוֹקָן תַּבְנִיתוֹ. אָמַר, כָּךְ מַשְׁמָע מֵהַכָּתוּב.

בלשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, בָּתַר דְּאָמַר ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַּלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳, מַאי נִיהוּ דְּאָמַר לְבָתַר ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַּלְמוֹ׳. אָמַר לֵיהּ, מַה דְּאוֹקְמוּהָ עַל דָּא מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּמִנְּהוֹן הֲווֹ אַמְרִין יִבָּרֵא, וּמִנְּהוֹן אַמְרִין לָא יִבָּרֵא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ, דִּכְתִיב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַּלְמוֹ׳. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי אִיהוּ, לָא יָהִיב חוּלָקָא בֵּיהּ חַד מִנַּיְיהוּ, וְלָא אִתְעָבִיד בְּדִיּוּקְנָא דִּלְהוֹן, אֶלָּא בְּאִיקוּנִין דְּמַלְכָּא בְּצַּלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ, דְּאִיהוּ צֶּלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. אָמַר הָכִי אִשְׁתְּמוֹדַע.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חס ושלום שאילו נתן כל אחד חלקו כשכעס עליו כל אחד היה נוטל חלקו

אָמַר, חַס וְשָׁלוֹם! אֶלָּא אֲנִי אָמַרְתִּי לְךְ, שֶׁנִּבְרָא בַּכֹּל וְהִשְׁלִיטוֹ עַל הַכֹּל. וְאִם הָיָה נוֹתֵן כָּל אֶחָד בּוֹ חֶלְקוֹ בִּזְמַן שֶׁהָיָה כּוֹעֵס עָלָיו, כָּל אֶחָד הָיָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ מִמֶּנּוּ, ׳כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא׳ (ישעיה ב, כב).

בלשון הזוהר

אָמַר חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא אֲנָא אֲמֵינָא לָךְ, דְּאִתְבְּרֵי בְּכֹלָּא, וְאַשְׁלְטֵיהּ עַל כֹּלָּא. וְאִי הֲוָה יָהִיב כָּל חַד בֵּיהּ חוּלָקֵיהּ, בְּזִמְנֵיהּ דְּהֲוָה כַּעְסֵיהּ עָלֵיהּ, כָּל חַד, הֲוָה נָטִיל חוּלָקֵיהּ מִנֵּיהּ, ׳כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא׳ (ישעיהו ב, כב).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אלא הקבה ברא אותו בצורת המלכות הקדושה שבה הסתכל וברא העולם וכללה עשר ספירות

אֶלָּא הקב"ה בָּרָא אוֹתוֹ (כָּל אֶחָד וְאֶחָד) בְּצוּרָתוֹ, זוֹ הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּמוּנַת כֹּל, שֶׁבָּהּ הִסְתַּכֵּל הקב"ה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם וְכָל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא בָּעוֹלָם, וְכָלַל בָּהּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בְּלִי פֵרוּד כְּלָל, וְכָלַל בָּהּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת וְכָל שֵׁמוֹת וְכִנּוּיִים וַהֲוָיוֹת. וְהָעֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, שֶׁהוּא אָדוֹן עַל הַכֹּל, וְאֵין אֱלוֹהַּ חוּץ מִמֶּנּוּ, וְאֵין נִמְצָא בְּעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים פָּחוֹת מִמֶּנּוּ. מִשּׁוּם שֶׁהוּא קֶשֶׁר שֶׁל כֻּלָּם, שְׁלֵמוּת שֶׁל כֻּלָּם, לְקַיֵּם בּוֹ ׳וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׳ (תהלים קג, יט) - וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִמְצָא עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל בָּעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים פָּחוֹת מִמֶּנּוּ, אֲפִלּוּ בְּאֶחָד מֵהֶם, נִקְרֵאת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וּמִצִּדּוֹ שֶׁל הָעֶלְיוֹן עַל הַכֹּל נֶאֱמַר בָּהּ ׳כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה׳ (דברים ד, טו) - אֲבָל מִצַּד שֶׁל שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת נֶאֱמַר בָּהּ ׳וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט׳ (במדבר יב, ח).

בלשון הזוהר

אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ (כל חד וחד) בְּדִיוּקְנֵיהּ, דָּא מַלְכוּת קַדִישָׁא, דְּאִיהִי תְּמוּנַת כֹּל. דְּבָהּ אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָרָא עָלְמָא, וְכָל בִּרְיָין דְּבָרָא בְּעָלְמָא, וְכָלַל בָּהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין, בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל, וְכָלַל בָּהּ עֶשֶׂר סְפִירָן, וְכָל שְׁמָהָן וְכִנּוּיִין וְהַוָיָּין. וְעִלַּת עַל כֹּלָּא, דְּאִיהוּ אֲדוֹן עַל כֹּלָּא, וְלֵית אֱלָהָא בַּר מִנֵּיהּ, וְלָא יִשְׁתְּכַח בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין פָּחוּת מִינָּהּ. בְּגִין דְּאִיהִי קֶשֶׁר דְּכֻלְּהוּ, שְׁלִימוּ דְּכֻלְּהוּ, לְקַיְּימָא בֵּיהּ ׳וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׳ (תהילים קג, יט). וּבְגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח עִלַּת עַל כֹּלָּא בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין פָּחוּת מִנָּהּ, אֲפִילּוּ בְּחַד מִנַּיְיהוּ, אִתְקְרִיאַת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וּמִסִּטְרָא דְּעִלַּת עַל כֹּלָּא, אִתְּמַר בָּהּ, ׳כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה׳ (דברים ד, טו), אֲבָל מִסִּטְרָא דִּשְׁאַר בִּרְיָין. אִתְּמַר בָּהּ, ׳וּתְמוּנַת יהו"ה יַבִּיט׳ (במדבר יב, ח).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

השתטחו לפניו ואמרו עתה אין מי שיכול לקחת חלקו - המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מהעולם

בָּא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים, וְהִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ, וַדַּאי עַתָּה אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לָקַחַת מִמֶּנּוּ חֶלְקוֹ, שֶׁלֹּא נָתַן בּוֹ חֶלְקוֹ אֶחָד בָּעוֹלָם אֶלָּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם, עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, וּבוֹ תָּלוּי עָנְשׁוֹ אוֹ שְׂכָרוֹ, וְלֹא בְמַלְאָךְ וְשָׂרָף וְלֹא בְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם. וּמִשּׁוּם זֶה בֵּאֲרוּ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר, נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם. מִיָּד שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, שָׂמַח הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן. (שאמרהרועההנאמן, שמחה מנורה הַקְּדוֹשָׁה) וְכָל הַחֲבֵרִים בֵּרְכוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ, רוֹעֶה נֶאֱמָן, אִם לֹא הָיָה בָּא אָדָם בָּעוֹלָם אֶלָּא לִשְׁמֹעַ זֶה - דַּי.

בלשון הזוהר

אָתָא בּוּצִּינָא קַדִישָׁא וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא, וְאִשְׁתְּטָחוּ קַמֵּיהּ, וְאָמְרוּ, וַדַּאי כְּעַן לֵית מַאן דְּיָכִיל לְמֵיטַל מִנֵּיהּ חוּלָקֵיהּ, דְּלָא יָהִיב בֵּיהּ חוּלָקָא חַד בְּעָלְמָא, אֶלָּא בּוֹרֵא עָלְמִין, עִלַּת עַל כֹּלָּא, וּבֵיהּ תַּלְיָא עָנְשֵׁיהּ, אוֹ אַגְרֵיהּ, וְלָא בְּמַלְאָךְ וְשָׂרָף, וְלָא בְּשׁוּם בִּרְיָה דְּעָלְמָא. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, הַמְּשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם. מִיַּד דְּשָׁמַע מִלִּין אִלֵּין דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בּוּצִּינָא קַדִישָׁא חַדָא רַעְיָא מְהֵימְנָא. (ס"א דאמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא חדא) וְכָל חַבְרַיָּיא בָּרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ, רַעְיָא מְהֵימְנָא, אִי לָא הֲוָה אָתֵי בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּיהו"ה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

וישכב במקום ההוא

סוד עשרים ושתים אותיות התורה והשכינה השוכנת עם המשתדל בגלות

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.