ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 79: אות יוד שזכה בה פנחס - סוד שתי היודין ביד וברגל וחליית השלשלת על צואר יצר הרע › פיסקה 7 (רלח ע"ב)

זכר נא מי הוא נקי אבד זה פנחס - קנא במחשבה וזכה ליוד מיהוה וקנא במעשה וזכה ליוד מאדני

פנחס · אות יוד שזכה בה פנחס - סוד שתי היודין ביד וברגל וחליית השלשלת על צואר יצר הרע · מאמר 79 · פיסקה 7 · דף רלח ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִין דָּא, ׳זְכוֹר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד, דָּא פִּנְחָס, דְּקַנֵּי עַל בְּרִית, וְאִתְרְשִׁים בֵּיהּ, דְּאִיהוּ בְּרָא דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא׳ (איוב ד, ז). קַנֵּי בְּמַחֲשָׁבָה, וְזָכֵי לְאָת י' מִן יְהוָֹ"ה. וְקַּנֵי בְּעוֹבָדוֹי, וְזָכָה לְאוֹת י' מִן אֲדֹנָי. וְהַאי אִיהוּ חָכְמָה בָּרֹאשׁ. וְחָכְמָה בַּסוֹף. וּבְגִין דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה רָשׁוּם בְּתַרְוַויְיהוּ, אוֹקְמוּהָ עָלֵיהּ רַבָּנָן, דְּאִיהוּ רִאשׁוֹן לַמַּחֲשָׁבָה, אַחֲרוֹן לְמַעֲשֶׂה. אַדְּהָכִי דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין אִתְכַּסֵּי מִנַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, (לחברוי) זַכָּאָה חוּלָקָנָא, דְּזָכֵינָא לְמִשְׁמַע מִלִּין מִבְּנֵי עָלְמָא דְּאָתֵי.

תרגום

וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר, ׳זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד׳ (איוב ד, ז) - זֶה פִּנְחָס שֶׁקִּנֵּא עַל הַבְּרִית, וְנִרְשַׁם בּוֹ שֶׁהוּא בְּנָם שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא. קִנֵּא בְמַחֲשָׁבָה, וְזָכָה לָאוֹת י' מִן יְהֹוָ"ה. וְקִנֵּא בְמַעֲשָׂיו, וְזָכָה לָאוֹת י' מִן אֲדנָי. וְזוֹהִי חָכְמָה בָּרֹאשׁ, וְחָכְמָה בַּסּוֹף. וּמִשּׁוּם שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה רָשׁוּם בִּשְׁנֵיהֶם, בֵּאֲרוּהוּ חֲכָמִים שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לַמַּחֲשָׁבָה וְאַחֲרוֹן לְמַעֲשֶׂה. תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאָמַר דְּבָרִים אֵלּוּ, נִכְסָה מֵהֶם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (לחבריו), אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דא, ׳זכור נא מי הוא נקי אבד, דא פנחס, דקני על ברית, ואתרשים ביה, דאיהו ברא דמלכא ומטרוניתא׳ (איוב ד, ז). קני במחשבה, וזכי לאת י' מן יהו"ה. וקני בעובדוי, וזכה לאות י' מן אדני. והאי איהו חכמה בראש. וחכמה בסוף. ובגין דאדם קדמאה הוה רשום בתרווייהו, אוקמוה עליה רבנן, דאיהו ראשון למחשבה, אחרון למעשה. אדהכי דאמר מלין אלין אתכסי מנייהו. אמר רבי אלעזר, (לחברוי) זכאה חולקנא, דזכינא למשמע מלין מבני עלמא דאתי.

התרגום: ומשום זה נאמר, ׳זכר נא מי הוא נקי אבד׳ (איוב ד, ז) - זה פנחס שקנא על הברית, ונרשם בו שהוא בנם של המלך והמטרוניתא. קנא במחשבה, וזכה לאות י' מן יהו"ה. וקנא במעשיו, וזכה לאות י' מן אדני. וזוהי חכמה בראש, וחכמה בסוף. ומשום שאדם הראשון היה רשום בשניהם, בארוהו חכמים שהוא ראשון למחשבה ואחרון למעשה. תוך כדי שאמר דברים אלו, נכסה מהם. אמר רבי אלעזר (לחבריו), אשרי חלקנו שזכינו לשמע דברים מבני העולם העליון.

מן המפרשים

אור יקר: י׳ מן יהו״ה ארבע אנסי אדם, ופני אדם אלו הם לעצמן מתראים בכל הפנים, לכך לפעמים אינם נזכרים כלל, לפעמים הם לבדם ושאר הפנים אינם נזכרים, לפעמים אלו ואלו נזכרים, והיינו שאמר הכתוב ופני.

קרני אור: וחכמה בסוף וחכמה בסוף. ר"ל מל' שנקרא חכמה תתאה:

הסולם: ובגין דא זכור וכו': ומשום זה, זכור נא מי הוא נקי אבד , זה הוא פנחס, שקנא על ברית, כי נקי הוא אותיות קני, ונרשם בו, שהוא בן המלך והמלכה. כי כשקנא במחשבה, זכה לאות י' דהוי"ה, שה"ס חכמה עלאה, ונעשה בן המלך. וכשקנא במעשה זכה לאות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: