ויקח משה את עצמות יוסף עמו - עצמות צדיק יסוד עולם, וישאהו במוט בשנים כי לא היה שם צדיק
פנחס · עצמות יוסף במוט - סוד נצח והוד הטוחנים מן לצדיקים מצד צדיק יסוד עולם · מאמר 71 · פיסקה 2 · דף רלו ע"א
לשון הזוהר
׳וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ׳ (שמות יג, יט). עַצְמוֹת צַדִיק יְסוֹד עָלְמִין, דַּרְגָּא דְּיוֹסֵף הַצַּדִיק. וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳. וְלֵית לֶחֶם, אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי׳ (משלי ט, ה). וְאִינּוּן: אַשְׁכְּלוֹת דְּצַדִיק. וְצַדִיק, עֵץ פְּרִי. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר, ׳וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם׳ (במדבר יג, כג). וַאֲמַאי בַמּוֹט. בְּגִין דְּלָא הֲוָה תַּמָּן צַדִיק.
תרגום
׳וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ׳ (שמות יג, יט). עַצְמוֹת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, מַדְרֵגָה שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳ - וְאֵין לֶחֶם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳לְכוּ לַחֲמִי בְלַחְמִי׳ (משלי ט). וְהֵם אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק. וְצַדִּיק עֵץ פְּרִי. וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר ׳וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם׳ (במדבר יג, כג) - וּמַדּוּעַ בַּמּוֹט? בִּגְלַל שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם צַדִּיק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויקח משה את עצמות יוסף עמו׳ (שמות יג, יט). עצמות צדיק יסוד עלמין, דרגא דיוסף הצדיק. ועלייהו אתמר, ׳את קרבני לחמי לאשי׳. ולית לחם, אלא אורייתא, ׳לכו לחמו בלחמי׳ (משלי ט, ה). ואינון: אשכלות דצדיק. וצדיק, עץ פרי. ובגיניה אתמר, ׳וישאוהו במוט בשנים׳ (במדבר יג, כג). ואמאי במוט. בגין דלא הוה תמן צדיק.
התרגום: ׳ויקח משה את עצמות יוסף עמו׳ (שמות יג, יט). עצמות צדיק יסוד עולם, מדרגה של יוסף הצדיק. ועליהם נאמר, ׳את קרבני לחמי לאשי׳ - ואין לחם אלא תורה, שנאמר ׳לכו לחמי בלחמי׳ (משלי ט). והם אשכולות של הצדיק. וצדיק עץ פרי. ובגללו נאמר ׳וישאהו במוט בשנים׳ (במדבר יג, כג) - ומדוע במוט? בגלל שלא היה שם צדיק.
מן המפרשים
אור יקר: משה את עצמות נצח והוד, יוסף יסוד ועצמותיו הם צבאותיו וזהו שאמר.
קרני אור: עצמות עצמות. ר"ל דמאן, ד'צדיק יסוד עלמין' כו':
הסולם: ויקח משה את וגו': ויקח משה את עצמות יוסף עמו. דהיינו, עצמות צדיק יסוד עולם, שהוא המדרגה של יוסף הצדיק. ועליהם, על נצח והוד, נאמר, את קרבני לחמי לאשי, ואין לחם אלא התורה, דהיינו נצח והוד שנלחמים זה בזה, בסוד הטחינה הנ"ל. ועליהם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: