עצמות יוסף במוט
סוד נצח והוד הטוחנים מן לצדיקים מצד צדיק יסוד עולם
נצח והוד שני חצאי גוף כתאומים נקראים שחקים - שניהם וו מן וֵשֶט משמאל והם שתי הטוחנות מימין
נֵצַח וְהוֹד - שְׁנֵי חֲצָאֵי גוּף הֵם, כְּדֻגְמַת שְׁנֵי תְאוֹמִים. וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרָאִים שְׁחָקִים. שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד אוֹת וָ"ו הֵם, מִן וֵשֶׁט, מִצַּד הַשְּׂמֹאל. וְהֵם שְׁתֵּי הַטּוֹחֲנוֹת, מִצַּד הַיָּמִין.
בלשון הזוהר
נֶצַח וְהוֹד תְּרֵין פַּלְגֵי גּוּפָא אִינּוּן, כְּגַוְונָא דִּתְרֵין תְּאוֹמִים. וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאוּ שְׁחָקִים. תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא ו"ו אִינּוּן, מִן וְשֶׁט, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וְאִינּוּן תְּרֵין טוֹחֲנוֹת, מִסִּטְרָא דִּימִינָא.
ויקח משה את עצמות יוסף עמו - עצמות צדיק יסוד עולם, וישאהו במוט בשנים כי לא היה שם צדיק
׳וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ׳ (שמות יג, יט). עַצְמוֹת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, מַדְרֵגָה שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳ - וְאֵין לֶחֶם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳לְכוּ לַחֲמִי בְלַחְמִי׳ (משלי ט). וְהֵם אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק. וְצַדִּיק עֵץ פְּרִי. וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר ׳וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם׳ (במדבר יג, כג) - וּמַדּוּעַ בַּמּוֹט? בִּגְלַל שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם צַדִּיק.
בלשון הזוהר
׳וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ׳ (שמות יג, יט). עַצְמוֹת צַדִיק יְסוֹד עָלְמִין, דַּרְגָּא דְּיוֹסֵף הַצַּדִיק. וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי. וְלֵית לֶחֶם, אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי׳ (משלי ט, ה). וְאִינּוּן: אַשְׁכְּלוֹת דְּצַדִיק. וְצַדִיק, עֵץ פְּרִי. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר, ׳וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם׳ (במדבר יג, כג). וַאֲמַאי בַמּוֹט. בְּגִין דְּלָא הֲוָה תַּמָּן צַדִיק.
לא יתן לעולם מוט לצדיק - המרגלים עקרו עץ שהוא צדיק וגרמו לוישאהו במוט בשנים וו וו
וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר בּוֹ, ׳לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק׳ (תהלים נה, כג), שֶׁהוּא עֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ - ׳הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אָיִן׳ (במדבר יג, כ) - עָקְרוּ עֵץ שֶׁהוּא צַדִּיק, אֵלּוּ שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁם רַע עַל הָאָרֶץ, וְגָרְמוּ לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם׳, ו' ו'.
בלשון הזוהר
וּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר בֵּיהּ, ׳לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק׳ (תהילים נה, כג), דְּאִיהוּ עֵץ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן׳ (במדבר יג, כ). אַעְקְרוּ עֵץ דְּאִיהוּ צַדִיק, אִלֵּין דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא, וְגָרְמוּ, ׳וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם׳, ו' ו'.
סחטה ענבים - צדיק שהוא יסוד יין המשמר בענביו מששת ימי בראשית שש מדרגות ו שרפים שש כנפים
וְעַל הַמְּרַגְּלִים נֶאֱמַר, סָחֲטָה עֲנָבִים. צַדִּיק שֶׁהוּא יְסוֹד, בּוֹ סוֹד, שֶׁהוּא יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. שֶׁהֵם שֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת שֶׁל הָאוֹת ו'. וְהֵם שְׂרָפִים, אוֹתִיּוֹת ו' ו', שֶׁנֶּאֱמַר ׳שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד׳ (ישעיה ו, ב). מֵהַשְּׂמֹאל. וְאֵלּוּ הַמּוֹצִיאִים מַיִם - מֵהַיָּמִין. וּצְמֵאִים בַּשַּׁלְהֶבֶת שֶׁלָּהֶם מִצַּד הַגְּבוּרָה וְשׁוֹאֲבִים מִצַּד הַחֶסֶד.
בלשון הזוהר
עָלַיְיהוּ אִתְּמַר, סָחֲטָה עֲנָבִים. צַדִיק יְסוֹד, בֵּיהּ סוֹד, דְּאִיהוּ יַיִן הַמְשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. דְּאִינּוּן ו' דַּרְגִּין דְּאָת ו'. וְאִינּוּן שְׂרָפִים, ו' ו',׳ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד׳ (ישעיהו ו, ב). מִשְּׂמָאלָא. וְאִינּוּן אַפִּיקוּ מַיִם מִימִינָא. וְצָחִין בְּשַׁלְהוֹבִיתָא דִּלְהוֹן מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, וְשׁוֹאֲבִין מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד.
עשה מלאכיו רוחות מצד עמוד האמצעי הנושבים על הלב - אות וו בצבא שלו כלול שש פרקים כשוקיו עמודי שש
וַעָלֵיהֶם נֶאֱמַר, ׳עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת׳ (תהלים קד, ד), מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁנּוֹשְׁבִים עַל הַלֵּב, שֶׁהוּא מַדְרֵגָה עֲשִׂירִית בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בֵּינֵיהֶם (תהלים קד, ד) - וְהוּא אוֹת ו', אוֹת בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ, כָּלוּל ו' פְּרָקִים שֶׁל שְׁתֵּי שׁוֹקַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳ (שיר השירים ה, טו), וְזֶה צַדִּיק אוֹת בְּרִית.
בלשון הזוהר
וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת׳ (תהילים קד, ד), מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּנַשְׁבִין עַל לִבָּא, דְּאִיהוּ דַּרְגָּא עֲשִׁירָאָה בְּרוּחָא דְּקוּדְשָׁא, דְּאִיהוּ בֵּינַיְיהוּ. וְאִיהוּ ו', אוֹת בְּצָבָא דִּילֵיהּ, כָּלִיל ו' פִּרְקִין דִּתְרֵין שׁוֹקִין, דִּכְתִיב בְּהוּ ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳ (שיר השירים ה, טו), וְדָא צַדִיק אוֹת בְּרִית.
וו עליונה תפארת בין ששה פרקי הזרועות - נצח והוד טוחנים מן לצדיקים מצד צדיק יסוד עולם
ו' עֶלְיוֹנָה - תִּפְאֶרֶת. בֵּין שִׁשָּׁה פְרָקִים שֶׁל שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה ו' ו', גּוּף וּבְרִית שֶׁנֶּחְשָׁבִים כְּאֶחָד. וְהֵם ׳פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, כְּנֶגֶד ו' עֶלְיוֹנָה שֶׁעֲלֵיהֶם׳ (שמות כה). וּמִצִּדָּהּ נִקְרָאִים נְבִיאֵי אֱמֶת. סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַבְּרִית, שֶׁהִיא אוֹת ו' שְׁנִיָּה, ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י). וּמִשּׁוּם זֶה נֵצַח וְהוֹד טוֹחֲנִים מָן לַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם מִצַּד שֶׁל צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁהוּא בֵּינֵיהֶם. וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרָאִים טוֹחֲנוֹת.
בלשון הזוהר
ו' עִלָּאָה, תִּפְאֶרֶת. בֵּין שִׁית פִּרְקִין דִּתְרֵין דְּרוֹעִין. וּבְגִין דָּא, ו' ו', גּוּף וּבְרִית חַשְׁבֵינָן חַד. וְאִינּוּן ׳פּוֹרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה׳ (שמות כה, כ), לְקַבֵּל ו' עִלָּאָה עָלַיְיהוּ. וּמִסִּטְרֵיהּ, אִתְקְרִיאוּ נְבִיאֵי הָאֱמֶת. ׳סוֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל׳ - בְּרִית, דְּאִיהוּ ו' תִּנְיָינָא, ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה). וּבְגִין דָּא, נֶצַח וְהוֹד, טוֹחֲנִים מָן לְצַדִיקַיָּיא, דְּאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק ׳יְסוֹד עוֹלָם׳, דְּאִיהוּ בֵּינַיְיהוּ. וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאוּ טוֹחֲנוֹת.
מצד הושט שטו העם ולקטו אלו המלקטים פסקי משנה - וטחנו ברחים מי שמוציא דברי תורה צריך לטחנם בשנים
וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִםוּמִצַד שֶׁל הַוֵּשֶׁט נֶאֱמַר, (במדבריא) ׳שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ׳ וש"ט אותיות שט"ו העם לרמז על (במדבר יא, ח), אוֹתָם הַמְלַקְּטִים פְּסָקִיםפסקי הדין שֶׁל הַמִּשְׁנָה.ועליהם נאמר ׳וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם׳ - מִכָּאן, יש ללמוד מִי שֶׁמּוֹצִיא דִבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה, צָרִיךְ לְטָחֳנָם בַּשִּׁנַּיִם היינו לבררם היטב בטחינה אחר טחינה וּלְהוֹצִיאמפיו דִבּוּרִים שְׁלֵמִים, ולא חצאי דברים וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נִקְרָאִים שְׁלָמִים. להורות שנחשבים כקרבן שלמים וַאֲחֵרִים, אוֹתָם שֶׁהֵם שׁוֹטִים, שט"ו לשון שטות שֶׁאוֹכְלִים דִּבּוּרִיםשל תורה בְּהַלְעָטָה מבלי לטוחנם ולהתבונן בה וְלֹא טוֹחֲנִים אוֹתָם בַּטּוֹחֲנוֹת שֶׁלָּהֶם בשיניים הפנימיות, ולא חותכים הדברים אף החיצוניות וּבַשִּׁנַּיִם, מַה כָּתוּב בָּהֶם? (שם) ׳הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם׳ (וגו') ׳וְאַף ה' חָרָה בָעָם מה הטעם שחרה בהם, לפי ׳ - שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ שֶׁל מִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו ׳הַלְעִיטֵנִי נָא קליפת עשיו, שכך היא לעיטה של רשעים׳ (בראשית כה, ל). וְנֵצַח וְהוֹד נִקְרָאִים כְּרוּבִים.
בלשון הזוהר
וּמִסִּטְרָא דְּוְשֶׁט, ׳שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ׳ (במדבר יא, ח), אִינּוּן לְקוּטוֹת דְּפִסְקוֹת דְּמַתְנִיתָא. ׳וְטָחֲנוּ בַרֵיחַיִם׳, מֵהָכָא, מַאן דְּאַפִיק מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, צָרִיךְ לְמִטְחַן לוֹן בְּשִׁנַיִים, וּלְאַפָּקָא מִלִּין שְׁלֵימִין, וְאִינּוּן מִלִּין אִתְקְרִיאוּ שְׁלָמִים. וְאוֹחֲרָנִין, דְּאִינּוּן שַׁטְיָין, דְּאַכְלִין מִלִּין בְּהַלְעָטָה, וְלָא טוֹחֲנִין לוֹן בַּטּוֹחֲנוֹת דִּלְהוֹן וּבְשִׁינֵּהוֹן, מַה כְּתִיב בְּהוּ, ׳הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם׳ (במדבר יא, לג) ׳וְאַף יהו"ה חָרָה בָעָם׳, דְּאִינּוּן, מִגִּזְעָא דְּמַאן דְּאָמַר ׳הַלְעִיטֵנִי נָא׳ (בראשית כה, ל). וְנֶצַח וְהוֹד אִתְקְרִיאוּ כְּרוּבִים.
צדיק עטרה על ראשו
סוד שמונה הספירות והכתר העליון שאין לו זוג כשבת
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.