ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 69: הלב אש שורף וכנפי ראה מקררות - סוד איברי הגוף הפנימיים בקרבן ובתפלה כמרכבה שלמה › פיסקה 11 (רלד ע"א)

לילית נקראת טחול הולכת ומצחקת בתינוקות ואחר כך עושה בהם רגז ודמעות - כבד ביום שני טחול ברביעי

פנחס · הלב אש שורף וכנפי ראה מקררות - סוד איברי הגוף הפנימיים בקרבן ובתפלה כמרכבה שלמה · מאמר 69 · פיסקה 11 · דף רלד ע"א

לשון הזוהר

טְחוֹל, פָּתַח בּוּצִינָא קַדִישָׁא וְאָמַר, ׳וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשׁוּקִים׳ (קהלת ד, א) שֶׁנַּעֲשׂוּ ׳תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים׳. מַאן אִינּוּן עֲשׁוּקִים. אִלֵּין יַנּוּקִין דְּאִינּוּן בְּתוּקְפָּא דְּאִמְּהוֹן. דְּסַלְּקִין מֵעָלְמָא, עַל יְדֵי מַלְאָךְ הַמָּוְת. וְכִי מַלְאָךְ הַמָּוְת קָטִיל לוֹן, דְּאִיהוּ עוֹשֵׁק. אֶלָּא הָדַר וְאָמַר, ׳וּמִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם׳. מַאן הַהוּא כֹּחַ. דָּא הוּא דִּכְתִיב, ׳יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, יד). וְדָא הוּא מְאֹרֹת חָסֵר וָאו, וְדָא לִילִית, דְּאִיהִי מְמָנָא דְּהַהוּא עוֹשֵׁק.

תרגום

טְחוֹל, פָּתַח בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְאָמַר, ׳וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים׳ (קהלת ד, א) - (שֶׁנַּעֲשׂוּ) ׳אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה דִמְעַת הָעֲשֻׁקִים׳ - מִי אֵלּוּ הָעֲשׁוּקִים? אֵלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם בְּחֵיק אִמּוֹתָם, שֶׁמִּסְתַּלְּקִים מֵהָעוֹלָם עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְכִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת הוֹרֵג אוֹתָם שֶׁהוּא עוֹשֵׁק? אֶלָּא חָזַר וְאָמַר, ׳וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם׳ - מִי הוּא אוֹתוֹ כֹּחַ? זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, יד) - וְזֶהוּ מְאֹרֹת חָסֵר וָא"ו, וְזוֹ לִילִית, שֶׁהִיא מְמֻנָּה עַל אוֹתוֹ הָעוֹשֵׁק.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: טחול, פתח בוצינא קדישא ואמר, ׳ואראה את כל העשוקים׳ (קהלת ד, א) שנעשו ׳תחת השמש והנה דמעת העשוקים׳. מאן אינון עשוקים. אלין ינוקין דאינון בתוקפא דאמהון. דסלקין מעלמא, על ידי מלאך המות. וכי מלאך המות קטיל לון, דאיהו עושק. אלא הדר ואמר, ׳ומיד עושקיהם כח ואין להם מנחם׳. מאן ההוא כח. דא הוא דכתיב, ׳יהי מארת ברקיע השמים׳ (בראשית א, יד). ודא הוא מארת חסר ואו, ודא לילית, דאיהי ממנא דההוא עושק.

התרגום: טחול, פתח בוצינא קדישא ואמר, ׳ואראה את כל העשקים׳ (קהלת ד, א) - (שנעשו) ׳אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים׳ - מי אלו העשוקים? אלו תינוקות שהם בחיק אמותם, שמסתלקים מהעולם על ידי מלאך המות. וכי מלאך המות הורג אותם שהוא עושק? אלא חזר ואמר, ׳ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׳ - מי הוא אותו כח? זהו שנאמר ׳יהי מארת ברקיע השמים׳ (בראשית א, יד) - וזהו מארת חסר וא"ו, וזו לילית, שהיא ממנה על אותו העושק.

מן המפרשים

אור יקר: וכי מלאך המות קטיל אינו דהא קיימא לן שאין מתים אלא על ידי לילית שהיא תחת יד מלאך המות,

קרני אור: דאיהו עושק דאיהו עושק. ור"ל וכי מלאך המות נק' גזלן, הא הוא ממונה על כל העולם להמית:

הסולם: טחול. פתח בוצינא וכו': טחול מהו. פתח בוצינא קדישא דהיינו ר"ש, ואמר, ואראה את כל העשוקים שנעשו תחת השמש והנה דמות העשוקים. מי הם אלו העשוקים. אלו הם ילדים שהם עוד צריכים לאמם, שהולכים מן העולם ע"י מלאך המות. שואל, וכי מלאך המות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: