הכבד מדרגת עשו כונס כל הדמים בלי הבדלה - הלב הוא ישראל שמבדיל בין טוב לרע
פנחס · הלב אש שורף וכנפי ראה מקררות - סוד איברי הגוף הפנימיים בקרבן ובתפלה כמרכבה שלמה · מאמר 69 · פיסקה 12 · דף רלד ע"א
לשון הזוהר
וְאִיהִי אִקְרֵי טְחוֹל, וְאִיהִי אַזְלַת (משפטים קי"ד) וְחַיְיכָא בְּיַנּוּקֵי, וּבָתַר עָבְדַת בְּהוּ רוּגְזָא וְדִמְעָה, לְמִבְכֵּי עָלַיְיהוּ. טְחוֹל לְזִינָא דְּכָבֵד אַזְלָא. דָּא אִבְרֵי בַּשֵּׁנִי, וְדָא בָּרְבִיעִי בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וּבְגִין דָּא, לֵית סִימָנָא טָבָא בַּשֵּׁנִי וּבָרְבִיעִי. כָּבֵד מוֹתָא דְּרַבְרְבֵי, טְחוֹל מוֹתָא דְּזוּטְרֵי.
תרגום
וְהִיא נִקְרֵאת טְחוֹל, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמְצַחֶקֶת בַּתִּינוֹקוֹת, וְאַחַר כָּךְ עוֹשָׂה בָּהֶם רֹגֶז וּדְמָעוֹת, לִבְכּוֹת עֲלֵיהֶם. הַטְּחוֹל הוֹלֵךְ אַחַר הַכָּבֵד, שֶׁהוּא מִינוֹ. זֶה נִבְרָא בַּשֵּׁנִי, וְזֶה בָּרְבִיעִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וּמִשּׁוּם זֶה אֵין סִימָן טוֹב בַּשֵּׁנִי וּבָרְבִיעִי. כָּבֵד - מִיתָה שֶׁל הַגְּדוֹלִים, טְחוֹל - מִיתָה שֶׁל הַקְּטַנִּים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואיהי אקרי טחול, ואיהי אזלת (משפטים קי"ד) וחייכא בינוקי, ובתר עבדת בהו רוגזא ודמעה, למבכי עלייהו. טחול לזינא דכבד אזלא. דא אברי בשני, ודא ברביעי בעובדא דבראשית. ובגין דא, לית סימנא טבא בשני וברביעי. כבד מותא דרברבי, טחול מותא דזוטרי.
התרגום: והיא נקראת טחול, והיא הולכת ומצחקת בתינוקות, ואחר כך עושה בהם רגז ודמעות, לבכות עליהם. הטחול הולך אחר הכבד, שהוא מינו. זה נברא בשני, וזה ברביעי במעשה בראשית. ומשום זה אין סימן טוב בשני וברביעי. כבד - מיתה של הגדולים, טחול - מיתה של הקטנים.
מן המפרשים
קרני אור: בב"ד בב"ד. פי' ביום ב' וביום ד', גם זה נזכר בש"ע (יו"ד קעט ס"ב) :
הסולם: ואיהי אקרי טחול וכו': ולילית נקראת טחול. והיא הולכת וצוחקת עם הילדים, ואחר כך הורגת אותם, ועושה בהם רוגז ודמעה לבכות עליהם. טחול הוא למינו של הכבד הולך, שהוא סמאל, שהוא מלאך המות, זה, הכבד, נברא ביום שני דמעשה בראשית. וזה,…