ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 60: שבעים כסאות לדון דין העולם - סוד ראש השנה ופרוט החטאים המרחיק את המקטרג › פיסקה 3 (רלא ע"ב)

לא עוזב למקטרג ללמד עליו חוב - בן אדם יקדים ויאמר ולא יתן מקום לאחר, ומודה ועוזב ירחם

פנחס · שבעים כסאות לדון דין העולם - סוד ראש השנה ופרוט החטאים המרחיק את המקטרג · מאמר 60 · פיסקה 3 · דף רלא ע"ב

לשון הזוהר

וְתוּ, לָא שָׁבִיק לִמְקַטְרְגָא לְאוֹלְפָא עָלֵיהּ חוֹבָא מוּמָא. דְּבַר נָשׁ יַקְדִים וְיֵימָּא, וְלָא יָהִיב דּוּכְתָא לְאַחֲרָא לְמֵימַר. כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחִיל לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרוּחָם׳ (משלי כח, יג).

תרגום

וְעוֹד, לֹא עוֹזֵב לַמְקַטְרֵג לְלַמֵּד עָלָיו חוֹב וּמוּם. שֶׁבֶּן אָדָם יַקְדִּים וְיֹאמַר, וְלֹא יִתֵּן מָקוֹם לְאַחֵר לוֹמַר, וְאָז הקב"ה מוֹחֵל לוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרוּחָם׳ (משלי כח, יג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותו, לא שביק למקטרגא לאולפא עליה חובא מומא. דבר נש יקדים ויימא, ולא יהיב דוכתא לאחרא למימר. כדין קודשא בריך הוא מחיל ליה, הדא הוא דכתיב, ׳ומודה ועוזב ירוחם׳ (משלי כח, יג).

התרגום: ועוד, לא עוזב למקטרג ללמד עליו חוב ומום. שבן אדם יקדים ויאמר, ולא יתן מקום לאחר לומר, ואז הקב"ה מוחל לו. זהו שכתוב ׳ומודה ועוזב ירוחם׳ (משלי כח, יג).

מן המפרשים

מקדש מלך: לא יהיב דוכתא וכו' גרסינן קמיה דליפוש רחמי. נ"ב ב' הנסחאות טובות. נסחא ראשונה ר"ל לפניו של הקב"ה כדי שירבו רחמיו: וכ"א ר"ל קודם שיתרבה הרוגז וזה גורם את זה:

קרני אור: תו לא שביק תו לא שביק. ר"ל לאחר שהודה בעצמו 'תו לא שביק' מקום 'למקטרגא' כו'. וז"ש 'מומא דבר נש' ר"ל אדם שיש בו מום 'יקדים' כו':

הסולם: ותו לא שביק וכו' : ועוד. כי אינו עוזב את המקטרג שילמד עליו חוב ומום, משום שהאדם הקדים ואמר, ואינו נותן מקום לאחר לומר, אז הקב"ה מוחל לו. ז"ש, ומודה ועוזב ירוחם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר