צריך לפרט העברות של כל אבר - חטאתי אודיעך, ממשה ומישראל שאמרו חטאנו כי עזבנו את הוי
פנחס · שבעים כסאות לדון דין העולם - סוד ראש השנה ופרוט החטאים המרחיק את המקטרג · מאמר 60 · פיסקה 2 · דף רכו ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לוֹן לְפָרְשָׁא חוֹבִין דְּכָל שַׁיְיפָא וְשַׁיְיפָא, וְכָל מַה דְּעָבִיד בִּפְרָט. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וְגוֹ'׳ (תהלים לב, ה). לְבָתַר ׳וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חָטָּאתִי סֶלָה׳. מְנָלָן. מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִיב ׳אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'׳ (שמות לב, לא). בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב, ׳חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת יהו"ה׳ (שמואל א יב, י), דְּאִי תֵּימָא הַאי בְּיָחִיד, אֲבָל בְּצִבּוּר לָא. הָא כְּתִיב קְרָא דָּא. וְאִי תֵּימָא הָא בְּצִבּוּר, אֲבָל שְׁלִיחָא דִּלְהוֹן לָא, הָא כְּתִיב ׳וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יהו"ה וְגוֹ'׳ (שמות לב, לא). וּכְתִיב ׳וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם וְגוֹ'׳ (שמות לב, ח). מַאי טַעְמָא. מַאן דִּמְפָרֵשׁ חוֹבֵיהּ, בֵּי דִּינָא בְּדֵילִין מִינֵּיהּ, בְּגִין דְּבַּר נָשׁ קָרִיב לְגַרְמֵיהּ, וְלָא אִתְדָּן עַל פּוּמֵיהּ.
תרגום
וְעַל זֶה צָרִיךְ לָנוּ לְפָרֵט הָעֲבֵרוֹת שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה בִּפְרָט. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךְ וְגוֹ'׳ (תהלים לב). וּלְבַסּוֹף - וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה - מִנַּיִן לָנוּ? מִמֹּשֶׁה, שֶׁכָּתוּב ׳אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'׳ (שמות לב). בְּיִשְׂרָאֵל כָּתוּב, (שמואל איב) ׳חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת ה'׳. שֶׁאִם תֹּאמַר זֶה בְּיָחִיד, אֲבָל בְּצִבּוּר לֹא - הֲרֵי כָּתוּב פָּסוּק זֶה. וְאִם תֹּאמַר זֶה בְּצִבּוּר, אֲבָל שָׁלִיחַ שֶׁלָּהֶם לֹא - הֲרֵי כָּתוּב ׳וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וְגוֹ'׳ (שמות לב). וְכָתוּב (שם) ׳וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם וְגוֹ'׳. מָה הַטַּעַם? מִי שֶׁמְּפָרֵשׁ חוֹבוֹתָיו, בֵּית דִּין מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁבֶּן אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ וְלֹא נִדּוֹן עַל פִּיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא אצטריך לון לפרשא חובין דכל שייפא ושייפא, וכל מה דעביד בפרט. הדא הוא דכתיב, ׳חטאתי אודיעך וגו'׳ (תהלים לב, ה). לבתר ׳ואתה נשאת עון חטאתי סלה׳. מנלן. ממשה, דכתיב ׳אנא חטא העם הזה וגו'׳ (שמות לב, לא). בישראל כתיב, ׳חטאנו כי עזבנו את יהו"ה׳ (שמואל א יב, י), דאי תימא האי ביחיד, אבל בצבור לא. הא כתיב קרא דא. ואי תימא הא בצבור, אבל שליחא דלהון לא, הא כתיב ׳וישב משה אל יהו"ה וגו'׳ (שמות לב, לא). וכתיב ׳ויעשו להם וגו'׳ (שמות לב, ח). מאי טעמא. מאן דמפרש חוביה, בי דינא בדילין מיניה, בגין דבר נש קריב לגרמיה, ולא אתדן על פומיה.
התרגום: ועל זה צריך לנו לפרט העברות של כל איבר ואיבר, וכל מה שעושה בפרט. זהו שכתוב ׳חטאתי אודיעך וגו'׳ (תהלים לב). ולבסוף - ואתה נשאת עון חטאתי סלה - מנין לנו? ממשה, שכתוב ׳אנא חטא העם הזה וגו'׳ (שמות לב). בישראל כתוב, (שמואל איב) ׳חטאנו כי עזבנו את ה'׳. שאם תאמר זה ביחיד, אבל בצבור לא - הרי כתוב פסוק זה. ואם תאמר זה בצבור, אבל שליח שלהם לא - הרי כתוב ׳וישב משה אל ה' וגו'׳ (שמות לב). וכתוב (שם) ׳ויעשו להם וגו'׳. מה הטעם? מי שמפרש חובותיו, בית דין מתרחקים ממנו, משום שבן אדם קרוב לעצמו ולא נדון על פיו.
מן המפרשים
מקדש מלך: דאי תימא האי ביחיד פי' אלו מפ' חטאתי אודיעך לחודיה הוה אמינא דווקא ביחיד אבל ציבור לא שאין כבוד צבור לפרע החטא. לכך כתיב חטאנו כי עזבנו וכו':
הסולם: וע"ד אצטריך לון וכו': וע"כ צריכים לפרש החטאים של כל אבר ואבר וכל מה שעשה בפרט. ז"ש, חטאתי אודיעך וגו', ואח"כ, ואתה נשאת עון חטאתי סלה . מאין לנו ממשה. שכתוב, אנא חטא העם הזה וגו '. ובישראל כתוב, חטאנו כי עזבנו את ה'. כי אם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: