ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 40: אין קרבנות אלא לקרב דרגות קדושות - סוד יחוד האותיות בקרבן ופרודן בחטא › פיסקה 8 (רכה ע"א)

בכל הקרבנות בין של בהמות בין של מלאכים הכל צריך להקריב באותיות קדושות - והוא רוכב בארבע חיות

פנחס · אין קרבנות אלא לקרב דרגות קדושות - סוד יחוד האותיות בקרבן ופרודן בחטא · מאמר 40 · פיסקה 8 · דף רכה ע"א

לשון הזוהר

הֲרֵי בְּכָל קָרְבְּנִין, בֵּין דִּבְעִירֵי, בֵּין דְּמַלְאָכִין דִּמְמָנָן עַל פִּקוּדִין, בֵּין בְּמַלְכוּתָא, בֵּין בִּשְׁמֵיהּ. כֹּלָּא צָּרִיךְ לְקָרְבָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (דאורייתא דיליה) בְּאַתְוָון קַדִּישִׁין. וְאִיהוּ רָכִיב בְּאַרְבַּע חֵיוָן דְּמַלְאָכִים. וְאִיהוּ רָכִיב בְּאַרְבַּע יְסוֹדִין, דְּמִנְּהוֹן אִתְבְּרִיאוּ אַרְבַּע חֵיוָן טִבְעִיִּים. וְאִיהוּ הוּא דִּמְקָרֵב מַיָּא בְּאֶשָּׁא, וְרוּחָא בְּעַפְרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׳ (איוב כה, ב). וְאוֹף הָכִי הוּא מְקָרֵב מִיכָאֵל דְּאִיהוּ מַיִם שִׂכְלִיִּים, עִם גַּבְרִיאֵל. דְּהוּא אֵשׁ שִׂכְלִי. וְאִיהוּ מְקָרֵב אוּרִיאֵל, דְּאִיהוּ אַוִּיר. דְּהַיְינוּ רוּחַ שִׂכְלִי. עִם רְפָאֵל, דְּאִיהוּ אֵפֶר, דְּהַיְינוּ עָפָר שִׂכְלִית. דְּמִיָּד דְּאִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִבֵּינַיְיהוּ, לֵית בְּהוֹן חֵילָא.

תרגום

הֲרֵי בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת - בֵּין שֶׁל בְּהֵמוֹת, בֵּין שֶׁל מַלְאָכִים שֶׁמְּמֻנִּים עַל מִצְווֹת, בֵּין בְּמַלְכוּת, בֵּין בִּשְׁמוֹ - הַכֹּל צָרִיךְ לְהַקְרִיב לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שתורתו) בְּאוֹתִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְהוּא רוֹכֵב בְּאַרְבַּע חַיּוֹת שֶׁל הַמַּלְאָכִים, וְהוּא רוֹכֵב בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁמֵּהֶם נִבְרְאוּ אַרְבַּע חַיּוֹת טִבְעִיּוֹת. וְהוּא הוּא שֶׁמְּקָרֵב מַיִם לְאֵשׁ, וְרוּחַ לְעָפָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׳ (איוב כה, ב) - וְגַם כָּךְ הוּא מְקָרֵב אֶת מִיכָאֵל, שֶׁהוּא מַיִם שִׂכְלִיִּים, עִם גַּבְרִיאֵל, שֶׁהוּא אֵשׁ שִׂכְלִי. וְהוּא מְקָרֵב אֶת אוּרִיאֵל, שֶׁהוּא אֲוִיר, שֶׁהַיְנוּ רוּחַ שִׂכְלִי, עִם רְפָאֵל, שֶׁהוּא אֵפֶר, שֶׁהַיְנוּ עָפָר שִׂכְלִית. שֶׁמִּיָּד שֶׁמִּסְתַּלֵּק הקב"ה מִבֵּינֵיהֶם, אֵין בָּהֶם כֹּחַ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הרי בכל קרבנין, בין דבעירי, בין דמלאכין דממנן על פקודין, בין במלכותא, בין בשמיה. כלא צריך לקרבא לקודשא בריך הוא (דאורייתא דיליה) באתוון קדישין. ואיהו רכיב בארבע חיון דמלאכים. ואיהו רכיב בארבע יסודין, דמנהון אתבריאו ארבע חיון טבעיים. ואיהו הוא דמקרב מיא באשא, ורוחא בעפרא. הדא הוא דכתיב, ׳עושה שלום במרומיו׳ (איוב כה, ב). ואוף הכי הוא מקרב מיכאל דאיהו מים שכליים, עם גבריאל. דהוא אש שכלי. ואיהו מקרב אוריאל, דאיהו אויר. דהיינו רוח שכלי. עם רפאל, דאיהו אפר, דהיינו עפר שכלית. דמיד דאסתלק קודשא בריך הוא מבינייהו, לית בהון חילא.

התרגום: הרי בכל הקרבנות - בין של בהמות, בין של מלאכים שממנים על מצוות, בין במלכות, בין בשמו - הכל צריך להקריב לקדוש ברוך הוא (שתורתו) באותיות קדושות, והוא רוכב בארבע חיות של המלאכים, והוא רוכב בארבעה יסודות, שמהם נבראו ארבע חיות טבעיות. והוא הוא שמקרב מים לאש, ורוח לעפר. זהו שכתוב ׳עשה שלום במרומיו׳ (איוב כה, ב) - וגם כך הוא מקרב את מיכאל, שהוא מים שכליים, עם גבריאל, שהוא אש שכלי. והוא מקרב את אוריאל, שהוא אויר, שהינו רוח שכלי, עם רפאל, שהוא אפר, שהינו עפר שכלית. שמיד שמסתלק הקב"ה מביניהם, אין בהם כח.

מן המפרשים

אור החמה: ואוף הכי איהו מקרב מיכאל וכו' הם ד' חיות חסד דין רחמים וכללם והוא קיומם וקרבתם וקשרם. ואי תימא הא כתיב וכו' והכוונה כאומר לה' היינו שם הויה המתלבש והפירוד אין בהם שאין פגע [אולי צ"ל פגם] מגיע שם אם לא דבר פרטי כגון עון אדם…

אור יקר: מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, ומחוץ להיכלות הם מכסים הקדושה כדפירשנו. ולכן ארבעה קליפות הם בחינתם בחוץ כבחינת ארבע חיות בפנים כדמפרש ואזיל, ומה שאמר לא כרוח ה׳ לא כרעש ה׳ לא כאש ה׳, הענין כי סוד ארבע חיות הם ארבע מוחין דאגוזא…

קרני אור: בין במלכותיה בין בשמיה בין במלכותיה בין בשמיה. אינו מובן החילוק, וא"ל אינון דדבוקין בהוי"ה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר