עורקי הכבד אלו אשים וכל חילותיהם - יותרת נוקבא שלא מתחברת בזכר אלא כשנשארת לה שעה
פנחס · צו את בני ישראל - סוד שלש התפלות כנגד הקרבנות וקרבת הלב והכבד באדם · מאמר 39 · פיסקה 6 · דף רכד ע"ב
לשון הזוהר
עַרְקִין דְּכַבְדָא, אִלֵּין אִישִׁים, וְכָל אִינּוּן חַיָּילֵיהוֹן. כָּבֵד, כְּמָה דְּאִתְּמַר. יוֹתֶרֶת נְקֵבָה, נוּקְבָּא דִּילֵיהּ. אֲמַאי יוֹתֶרֶת. דְּלָא אִתְחַבְּרַת בִּדְכוּרָא אֶלָּא כַּד אַשְׁאָרַת לָהּ שַׁעֲתָא, לְבָתַר דְּעַבְדַּת נְאוּפָהָא, וְשַׁבְקָא לֵיהּ. תּוּ, יוֹתֶרֶת נְקֵבָה, דְּכַד בַּעְיָא לְאִתְחַבְּרָא בְּבַּר נָשׁ, אִתְעָבִידַת לְגַבֵּיהּ שִׁיּוּרִין, דְּלָא אִתְחֲשָּׁבַת כְּלַל. לְבָתַר אִיהִי אִתְקָרְבַת זְעֵיר זְעֵיר לְגַבֵּיהּ, עַד דְּאִתְעַבֵידָא לֵיהּ חִבּוּרָא חֲדָא. וּמֵאִלֵּין עַרְקִין דְּכַבְדָא, מִתְפַּשְּׁטָן אָחֳרָן זְעִירִין, לְכַמָּה זַיְינִין, וְכֹלָּא נַטְלִין אֵמוּרִין וּפְדָרִין. וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בַּכָּבֵד.
תרגום
עוֹרְקֵי הַכָּבֵד, אֵלּוּ אִשִּׁים וְכָל אוֹתָם חֵילוֹתֵיהֶם. כָּבֵד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. יוֹתֶרֶת נוּקְבָּא, נוּקְבָּא שֶׁלּוֹ. לָמָּה יוֹתֶרֶת? שֶׁלֹּא מִתְחַבֶּרֶת בְּזָכָר, אֶלָּא רַק כְּשֶׁנִּשְׁאֶרֶת לָהּ שָׁעָה לְאַחַר שֶׁעָשְׂתָה נִאוּפֶיהָ וְעָזְבָה אוֹתוֹ. עוֹד יוֹתֶרֶת נוּקְבָּא - שֶׁכְּשֶׁרוֹצָה לְהִתְחַבֵּר בְּאָדָם, נַעֲשֵׂית אֵלָיו שִׁירַיִם, שֶׁלֹּא נֶחְשֶׁבֶת כְּלָל. לְאַחַר מִכֵּן מִתְקָרֶבֶת לְאַט לְאַט אֵלָיו, עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית אֵלָיו חִבּוּר אֶחָד. וּמֵעוֹרְקֵי הַכָּבֵד הַלָּלוּ מִתְפַּשְּׁטִים אֲחֵרִים קְטַנִּים לְכַמָּה מִינִים, וְהַכֹּל לוֹקְחִים אֵמוּרִים וּפְדָרִים, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בַּכָּבֵד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ערקין דכבדא, אלין אישים, וכל אינון חייליהון. כבד, כמה דאתמר. יותרת נקבה, נוקבא דיליה. אמאי יותרת. דלא אתחברת בדכורא אלא כד אשארת לה שעתא, לבתר דעבדת נאופהא, ושבקא ליה. תו, יותרת נקבה, דכד בעיא לאתחברא בבר נש, אתעבידת לגביה שיורין, דלא אתחשבת כלל. לבתר איהי אתקרבת זעיר זעיר לגביה, עד דאתעבידא ליה חבורא חדא. ומאלין ערקין דכבדא, מתפשטן אחרן זעירין, לכמה זיינין, וכלא נטלין אמורין ופדרין. וכלהו כלילן בכבד.
התרגום: עורקי הכבד, אלו אשים וכל אותם חילותיהם. כבד, כמו שנאמר. יותרת נוקבא, נוקבא שלו. למה יותרת? שלא מתחברת בזכר, אלא רק כשנשארת לה שעה לאחר שעשתה נאופיה ועזבה אותו. עוד יותרת נוקבא - שכשרוצה להתחבר באדם, נעשית אליו שירים, שלא נחשבת כלל. לאחר מכן מתקרבת לאט לאט אליו, עד שנעשית אליו חבור אחד. ומעורקי הכבד הללו מתפשטים אחרים קטנים לכמה מינים, והכל לוקחים אמורים ופדרים, וכלם כלולים בכבד.
מן המפרשים
קרני אור: אמאי נק' נוקבא יותרת דלא אמאי נק' נוקבא יותרת דלא כו'. ר"ל דלבתר דמזנא עם כלא אז תבא לבעלה ס"מ ומתחברת עמו:
הסולם: ערקין דכבדא אלין וכו': העורקים שבכבד, אלו הם אישים, דהיינו מלאכים דס"א, וכל אלו צבאות שלהם. הכבד הוא כמו שאמרנו, שהוא סמא"ל. יותרת הכבד שהיא נקבה, היא הנוקבא שלו. ולמה נקראה יותרת. הוא משום שאינה מתחברת עם הזכר, שהוא סמא"ל,…