ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 39: צו את בני ישראל - סוד שלש התפלות כנגד הקרבנות וקרבת הלב והכבד באדם › פיסקה 4 (רכד ע"ב)

סוד הקרבן - כבד לוקח בהתחלה הוא ויותרתו סמאל ובת זוגו, וכל עורקי הכבד לוקחים חלבים ושמנוני הקרבן

פנחס · צו את בני ישראל - סוד שלש התפלות כנגד הקרבנות וקרבת הלב והכבד באדם · מאמר 39 · פיסקה 4 · דף רכד ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי כַּךְ הוּא, וְיָאוּת הוּא. וּבְרִירָא דְּמִלָּה, וְרָזָא וְסִתְרִין דְּקָרְבָּן, הָכִי הוּא. כָּבֵד נָטִיל בְּקַדְמִיתָא, הוּא וְיוֹתֶרֶת דִּילֵיהּ, (ס"א ולבתר יותרת דיליה) סָמָאֵל וּבַת זוּגוֹ. (ס"א ולבתר כל וכו' דאינון חיילין) וְכָל אִינּוּן עַרְקִין דְּכַבְדָא. חַיָּילִין וּמַשִׁרְיָין דִּלְהוֹן. וּנְטִילוּ דִּלְהוֹן, דְּאַכְלִין חֲלָבִין שַׁמְנִינוֹ דְּקָרְבְּנָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר׳ (שמות כט, יג) עֲלֵיהֶם. וּכְדֵין קָרִיב כֹּלָּא לְגַבֵּי לֵב.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי כָּךְ זֶה, וְיָפֶה הוּא. וּבֵרוּר הַדָּבָר וְסוֹד וְנִסְתְּרוֹת הַקָּרְבָּן כָּךְ הוּא. כָּבֵד לוֹקֵחַ בַּהַתְחָלָה, הוּא וְהַיּוֹתֶרֶת שֶׁלּוֹ, (וְאַחַר כָּךְ היותרת שֶׁלּוֹ) סָמָאֵל וּבַת זוּגוֹ. (וְאַחַר כָּךְ כָּל וכו' שֶׁאוֹתָם חֲיָלוֹת) וְכָל אוֹתָם עוֹרְקֵי הַכָּבֵד חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁלָּהֶם, וְלוֹקְחִים אֶת שֶׁלָּהֶם, שֶׁאוֹכְלִים חֲלָבִים וְשַׁמְנוּנֵי הַקָּרְבָּן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר׳ עֲלֵיהֶם. וְאָז נִקְרָב הַכֹּל לַלֵּב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, ודאי כך הוא, ויאות הוא. וברירא דמלה, ורזא וסתרין דקרבן, הכי הוא. כבד נטיל בקדמיתא, הוא ויותרת דיליה, (ס"א ולבתר יותרת דיליה) סמאל ובת זוגו. (ס"א ולבתר כל וכו' דאינון חיילין) וכל אינון ערקין דכבדא. חיילין ומשריין דלהון. ונטילו דלהון, דאכלין חלבין שמנינו דקרבנא. הדא הוא דכתיב, ׳ואת החלב אשר׳ (שמות כט, יג) עליהם. וכדין קריב כלא לגבי לב.

התרגום: אמר רבי שמעון, ודאי כך זה, ויפה הוא. וברור הדבר וסוד ונסתרות הקרבן כך הוא. כבד לוקח בהתחלה, הוא והיותרת שלו, (ואחר כך היותרת שלו) סמאל ובת זוגו. (ואחר כך כל וכו' שאותם חילות) וכל אותם עורקי הכבד חילות ומחנות שלהם, ולוקחים את שלהם, שאוכלים חלבים ושמנוני הקרבן. זהו שכתוב ׳ואת החלב אשר׳ עליהם. ואז נקרב הכל ללב.

מן המפרשים

קרני אור: כבד נטיל בקדמיתא הוא כבד נטיל בקדמיתא הוא. ר"ל סמאל נטיל כו', וז"ש ' סמאל ובת ' כו':

הסולם: אמר ר"ש ודאי וכו': אר"ש, ודאי כך הוא, ויפה היא, ובירורו של הדבר הוא, והסוד והנסתרות של הקרבן כך הוא. הכבד לוקח תחילה, הוא והיותרת שלו, שהם סמא"ל ונחש בת זוגו. וכל אלו העורקים שבכבד, הם צבאות ומחנות שלהם. והקבלה שלהם, הוא, שהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר