אמר רבי פנחס השמירה בלב והזכירה במח - זכור לזכר ושמור לנוקבא, המח רוכב על הלב והלב על הכבד
פנחס · צו את בני ישראל - סוד שלש התפלות כנגד הקרבנות וקרבת הלב והכבד באדם · מאמר 39 · פיסקה 3 · דף רכד ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, מִסְתָּכַּל הֲוִינָא, שְׁמִירָה בַּלֵּב אִיהוּ וַדַּאי, (דחמא בלב) (ס"א ולב דוגמא דלב עילאה) וְעַל דָּא שָׁמוֹר בַּלֵּב, וְלָאו בַּאֲתָר אַחֲרָא. זְכִירָה בַּזָּכָר, בְּמוֹחָא, דְּרָכִיב וְשָׁלִיט עַל הַלֵּב. וְלֵית זְכִירָה אֶלָּא בְּמוֹחָא. וְעַל דָּא זָכוֹר לְזָכָר וְשָׁמוֹר לִנְקֵבָה. מוֹחָא דְּאִיהוּ דְּכוּרָא, רָכִיב וְשָׁלִיט עַל הַלֵּב. לֵב שַׁלִּיט וְרָכִיב עַל הַכָּבֵד. כָּבֵד סָמָאֵל וְנָחָשׁ דָּא בְּדָא, וְאִיהוּ חַד. (ס"א ואינון דכר ונוקבא) יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְכָבֵד. וְעַל דָּא בְּקוֹרְבָּנָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, דָּא נָחָשׁ. כָּבֵד מֵיכְלָא דִּדְכוּרָא, רָזָא דְּסָמָאֵ"ל.
תרגום
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל, הַשְּׁמִירָה הִיא וַדַּאי בַּלֵּב, (שֶׁרָאָה בלב) (והלבדגמתהלבהעליון) וְלָכֵן שָׁמוֹר בַּלֵּב וְלֹא בְמָקוֹם אַחֵר. זְכִירָה בְּזָכָר, בַּמֹּחַ, שֶׁרוֹכֵב וְשׁוֹלֵט עַל הַלֵּב. וְאֵין זְכִירָה אֶלָּא בַּמֹּחַ. וְעַל זֶה זָכוֹר לְזָכָר, וְשָׁמוֹר לַנּוּקְבָּא. הַמֹּחַ שֶׁהוּא זָכָר, רוֹכֵב וְשׁוֹלֵט עַל הַלֵּב. הַלֵּב שׁוֹלֵט וְרוֹכֵב עַל הַכָּבֵד. הַכָּבֵד, סָמָאֵל וְנָחָשׁ זֶה בָּזֶה, וְהוּא אֶחָד. (וְהֵם זָכָר וְנוּקְבָּא) יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְכָבֵד. וְלָכֵן בַּקָּרְבָּן, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד זֶה נָחָשׁ. כָּבֵד מַאֲכַל זָכָר, סוֹד שֶׁל סָמָאֵ"ל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי פנחס, מסתכל הוינא, שמירה בלב איהו ודאי, (דחמא בלב) (ס"א ולב דוגמא דלב עילאה) ועל דא שמור בלב, ולאו באתר אחרא. זכירה בזכר, במוחא, דרכיב ושליט על הלב. ולית זכירה אלא במוחא. ועל דא זכור לזכר ושמור לנקבה. מוחא דאיהו דכורא, רכיב ושליט על הלב. לב שליט ורכיב על הכבד. כבד סמאל ונחש דא בדא, ואיהו חד. (ס"א ואינון דכר ונוקבא) יותרת הכבד וכבד. ועל דא בקורבנא, יותרת הכבד, דא נחש. כבד מיכלא דדכורא, רזא דסמא"ל.
התרגום: אמר רבי פנחס, הייתי מסתכל, השמירה היא ודאי בלב, (שראה בלב) (והלבדגמתהלבהעליון) ולכן שמור בלב ולא במקום אחר. זכירה בזכר, במח, שרוכב ושולט על הלב. ואין זכירה אלא במח. ועל זה זכור לזכר, ושמור לנוקבא. המח שהוא זכר, רוכב ושולט על הלב. הלב שולט ורוכב על הכבד. הכבד, סמאל ונחש זה בזה, והוא אחד. (והם זכר ונוקבא) יותרת הכבד וכבד. ולכן בקרבן, יותרת הכבד זה נחש. כבד מאכל זכר, סוד של סמא"ל.
מן המפרשים
אור החמה: שמירה בלב אם כן שמור הוא במלכות נמצא לב המלכות. ולב דוגמא דלב כלומר לב בגוף האדם הוא דוגמא לשכינה בתוך חייליה. זכירה בזכור היינו זכור בת"ת ולית זכירה וכו' אם כן מוחא היינו ת"ת וע"ד זכור וכו' כלומר מטעם היות רמז המוח לת"ת והלב…
אור יקר: לב שליט ורכיב על ככד, כענין רגליה יורדות מות שהקליפות הן למטת ממנה, עם היות שהם למטה למטה הרבה שבין אצילות לקליפות הבריאה והיצירה עם כל זה יתייחסו בלב דהיינו שכינה כל כחותיה הטהורים, ככד סמאל דכורא, יותרת הכבד נחש נוקבא, נטיל…
קרני אור: דכר ונוקבא יותרת הכבד וכבד דכר ונוקבא יותרת הכבד וכבד. ר"ל כבד דכר ויותרת הכבד איהי נוקבא דיליה: