תפלת ערבית כנגד אמורים ופדרים - ויקח מאבני המקום, הואיל ובא חתן לכלה קבל הכל ברצון הלב
פנחס · צו את בני ישראל - סוד שלש התפלות כנגד הקרבנות וקרבת הלב והכבד באדם · מאמר 39 · פיסקה 2 · דף רכד ע"א
לשון הזוהר
אַדְּהָכִי דַּאֲנָן בַּאֲתָר דָּא, אֲמַאי כְּתִיב ׳וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׳, וְכִי לָא הֲווֹ לֵיהּ כָּרִים וּכְסָתוֹת לְמִשְׁכַּב. אֶלָּא הוֹאִיל וְאָתָא חָתָן לְגַבֵּי כַּלָּה, אַף עַל גַּב דְּלָא הֲוָה אָרְחוֹי לְמִשְׁכַּב אֶלָּא בְּכָּרִים וּכְסָתוֹת, וְאִיהִי יְהִיבַת לֵיהּ אֲבָנִים לְמִשְׁכַּב, יְקַבֵּל כֹּלָּא בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, וְהָא אִתְּמַר. וְאוֹף הָכִי אִתְּמַר בְּחִבּוּרָא קַדְמָאָה. מַהוּ דִּכְתִּיב, ׳וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם׳ (בראשית לב, ג), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תִּיב. וְאֵימָא קְרָא, (ע"כ רעיא מהימנא) (ככתוב דף רכ"ה ע"ב אלא פגיעה בר"מ שם)
תרגום
בֵּין כָּךְ שֶׁאָנוּ בְמָקוֹם זֶה, לָמָּה כָּתוּב ׳וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשּתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׳ (בראשית כח, יא)? וְכִי ׳לֹא הָיוּ לוֹ׳ כָּרִים וּכְסָתוֹת לִשְׁכַּב? אֶלָּא הוֹאִיל וּבָא חָתָן לַכַּלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה דַרְכּוֹ לִשְׁכַּב אֶלָּא בְּכָרִים וּכְסָתוֹת, וְהִיא נָתְנָה לוֹ אֲבָנִים לִשְׁכַּב - יְקַבֵּל הַכֹּל בִּרְצוֹן הַלֵּב, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְגַם כָּךְ נֶאֱמַר בַּחִבּוּר הָרִאשׁוֹן. מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם׳ (שם לב, ג)? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֵׁב וֶאֱמֹר הַפָּסוּק. אָמַר רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן,
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אדהכי דאנן באתר דא, אמאי כתיב ׳ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא׳, וכי לא הוו ליה כרים וכסתות למשכב. אלא הואיל ואתא חתן לגבי כלה, אף על גב דלא הוה ארחוי למשכב אלא בכרים וכסתות, ואיהי יהיבת ליה אבנים למשכב, יקבל כלא ברעותא דלבא, והא אתמר. ואוף הכי אתמר בחבורא קדמאה. מהו דכתיב, ׳ויאמר יעקב כאשר ראם׳ (בראשית לב, ג), אמר רבי שמעון תיב. ואימא קרא, (ע"כ רעיא מהימנא) (ככתוב דף רכ"ה ע"ב אלא פגיעה בר"מ שם)
התרגום: בין כך שאנו במקום זה, למה כתוב ׳ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׳ (בראשית כח, יא)? וכי ׳לא היו לו׳ כרים וכסתות לשכב? אלא הואיל ובא חתן לכלה, אף על פי שלא היה דרכו לשכב אלא בכרים וכסתות, והיא נתנה לו אבנים לשכב - יקבל הכל ברצון הלב, והרי נתבאר. וגם כך נאמר בחבור הראשון. מהו שכתוב ׳ויאמר יעקב כאשר ראם׳ (שם לב, ג)? אמר רבי שמעון, שב ואמר הפסוק. אמר רועה הנאמן,
מן המפרשים
זוהר הרקיע: שם ע"ב הה"ד ( בראשית ו-ג ) בשגם הוא בשר ובשגם זה משה וכו'. הכוונה כי משה עולה בשגם. ומ"ש בשגם זה הבל. הוא אד"הר. ומ"ש ואוקמוה על יתרו. למה נק' שמו קני שנפרד מקין כי יתרו הוא גלגול קין אחי הבל ולפי שהרג את הבל בא עתה לתת לו…
קרני אור: ובחבורא קדמאה ובחבורא קדמאה. השתא אמר לי רבי דמשמע ד'חבורא קדמאה' הוא זהר הפשוט, ו'חבורא תניינא' הוא רעיא מהימנא:
הסולם: אדהכי דאנן באתר וכו': כיון שאנו במקום זה. יש לשאול, למה כתוב, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא. וכי לא היו לו כרים וכסתות לשכב עליהם. ומשיב, אלא כיון שהחתן בא אל הכלה אע"פ שאין דרכו לשכב אלא בכרים וכסתות, והיא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: