שלש תפלות כנגד קרבנות - כבש הבקר כנגד שחרית של אברהם וכבש הערבים כנגד מנחה של יצחק
פנחס · צו את בני ישראל - סוד שלש התפלות כנגד הקרבנות וקרבת הלב והכבד באדם · מאמר 39 · פיסקה 1 · דף רכד ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, כְּעַן בָּעֵי לְמִנְדַּע, אֵיךְ אַתְקִינוּ צְלוֹתִין לָקֳבֵל קָרְבְּנִין. אֶלָּא תְּלַת צְלוֹתִין, לָקֳבֵל ׳אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר׳, דָּא צְלוֹתָא דְּשַׁחְרִית, דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יהו"ה׳ (בראשית יט, כז). וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּלֵית עֲמִידָה אֶלָּא צְלוֹתָא. ׳וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׳ - לְקַבֵּל צְלוֹתָא דְּמִנְחָה, דְּתַקִּין לָהּ יִצְחָק. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עֶרֶב׳ (בראשית כד, סג). וְלֵית שִׂיחָה, אֶלָּא צְלוֹתָא. צְלוֹתָא דְּעַרְבִית, לָקֳבֵל אֱמוּרִין וּפְדָרִין דְּמִתְאַכְּלִין כָּל הַלַּיְלָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית כח, יא). וְלֵית פְּגִיעָה, אֶלָּא צְלוֹתָא.
תרגום
אָמַר רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, כָּעֵת צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ הִתְקִינוּ תְפִלּוֹת כְּנֶגֶד קָרְבָּנוֹת. אֶלָּא שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, כְּנֶגֶד ׳אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר׳ - זוֹ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית יט) ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'׳ (בראשית יט, כז). וּפֵרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה. ׳וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׳ - כְּנֶגֶד תְּפִלַּת מִנְחָה שֶׁתִּקֵּן אוֹתָהּ יִצְחָק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם כד) ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב - וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה׳. תְּפִלַּת עַרְבִית כְּנֶגֶד אֵמוּרִים וּפְדָרִים שֶׁמִּתְאַכְּלִים כָּל הַלַּיְלָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם כח) ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ - וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רעיא מהימנא, כען בעי למנדע, איך אתקינו צלותין לקבל קרבנין. אלא תלת צלותין, לקבל ׳את הכבש האחד תעשה בבקר׳, דא צלותא דשחרית, דאתמר בה, ׳וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהו"ה׳ (בראשית יט, כז). ואוקמוה רבנן, דלית עמידה אלא צלותא. ׳ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׳ - לקבל צלותא דמנחה, דתקין לה יצחק. הדא הוא דכתיב, ׳ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב׳ (בראשית כד, סג). ולית שיחה, אלא צלותא. צלותא דערבית, לקבל אמורין ופדרין דמתאכלין כל הלילה. הדא הוא דכתיב, ׳ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש׳ (בראשית כח, יא). ולית פגיעה, אלא צלותא.
התרגום: אמר רועה הנאמן, כעת צריך לדעת איך התקינו תפלות כנגד קרבנות. אלא שלש תפלות, כנגד ׳את הכבש האחד תעשה בבקר׳ - זו תפלת שחרית, שנאמר בה (בראשית יט) ׳וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'׳ (בראשית יט, כז). ופרשוה רבותינו, שאין עמידה אלא תפלה. ׳ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׳ - כנגד תפלת מנחה שתקן אותה יצחק. זהו שכתוב (שם כד) ׳ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב - ואין שיחה אלא תפלה׳. תפלת ערבית כנגד אמורים ופדרים שמתאכלים כל הלילה, זהו שכתוב (שם כח) ׳ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש - ואין פגיעה אלא תפלה׳.
מן המפרשים
אור יקר: איך אתקינו צלותין וכו׳, כלומר מה מקום מצאו ולאי זה סמך תקנו התפלות נגד תמידין לכאורה אין להם יחס. ויש בזה שני דרכים האחד תפלות שלושה אבות תקנום או כנגד תמידים תקנום, והוא פירש שניהם יחד, ואמר שהקרבנות עצמם נגד האבות ותפלות נגד…
זוהר הרקיע: ◆ דף רכ"ד ע"א דע כי הלב הוא סוד הת"ת ויש בו ה"ג דאימא כי הז"א נק' אלהי"ם ולכן מצד הלב יוצא אש וחמימות גדול ושורף כי הלב אותיות להב ולולי כנפי הריאה שהם ה"ח דאימא המושכין רוח קר שהוא מצד הארות חסדי אבא שבמוח ששם הנשמה היה נשרף…
הסולם: אמר רעיא מהימנא וכו': אמר רע"מ, עתה צריך לדעת, איך התקינו התפילות כנגד הקרבנות. אלא ג' תפלות הן. כנגד את הכבש האחד תעשה בבקר, זו היא תפלת שחרית, שנאמר בה, וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'. והעמידו חכמים, שאין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: