ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 34: תפלה לדוד - כיצד נעשה דוד עני חסיד ועבד בעליתו דרך שלש הספירות › פיסקה 1 (רכג ע"א)

תפלה לדוד הטה אדני אזנך - דוד נעשה עני לשער המלך שהיא שכינה תחתונה השומעת תפלות

פנחס · תפלה לדוד - כיצד נעשה דוד עני חסיד ועבד בעליתו דרך שלש הספירות · מאמר 34 · פיסקה 1 · דף רכג ע"א

לשון הזוהר

וְדָוִד, אִתְעָבִיד עָנִי, חָסִיד, וְעֶבֶד. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה אֲדֹנָי אָזְנְךָ עֲנֵנִי כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳ (תהילים פו, א-ב). ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳. ׳הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ׳. אִתְעָבִיד עָנִי לְתַרְעָא דְּמַלְכָּא, דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳ (תהילים נא, יז). אֲדֹנָ"י הֵיכַ"ל, אִתְעָבִיד עָנִי לְתַרְעָא דְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא. וּמַה כְּתִיב. ׳הַטֵּה אֲדֹנָי אָזְנְךָ עֲנֵנִי׳ וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. דְּאִיהוּ אֹזֶן לְקַבְּלָא צְלוֹתִין וּלְמִשְׁמַע לוֹן. כְּדִכְתִיב, ׳כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׳ (תהילים כב, כה).

תרגום

וְדָוִד נַעֲשָׂה עָנִי, חָסִיד וְעֶבֶד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה אֲדנָי אָזְנְךְ עֲנֵנִי כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳ (תהלים פו, א). ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳. ׳הוֹשַׁע עַבְדְּךְ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךְ׳ - נַעֲשָׂה עָנִי לְשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳ (שם נא, יז) - אֲדנָ"י הֵיכָ"ל, נַעֲשָׂה עָנִי לְשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וּמַה כָּתוּב? ׳הַטֵּה אֲדנָי אָזְנְךְ עֲנֵנִי׳, וְזוֹהִי שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא אֹזֶן לְקַבֵּל תְּפִלּוֹת וְלִשְׁמֹעַ אוֹתָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׳ (שם כב, כה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ודוד, אתעביד עני, חסיד, ועבד. הדא הוא דכתיב, ׳תפלה לדוד הטה אדני אזנך ענני כי עני ואביון אני׳ (תהילים פו, א-ב). ׳שמרה נפשי כי חסיד אני׳. ׳הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך׳. אתעביד עני לתרעא דמלכא, דאתמר בה, ׳אדני שפתי תפתח׳ (תהילים נא, יז). אדנ"י היכ"ל, אתעביד עני לתרעא דהיכלא דמלכא. ומה כתיב. ׳הטה אדני אזנך ענני׳ ודא שכינתא תתאה. דאיהו אזן לקבלא צלותין ולמשמע לון. כדכתיב, ׳כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׳ (תהילים כב, כה).

התרגום: ודוד נעשה עני, חסיד ועבד. זהו שכתוב, ׳תפלה לדוד הטה אדני אזנך ענני כי עני ואביון אני׳ (תהלים פו, א). ׳שמרה נפשי כי חסיד אני׳. ׳הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך׳ - נעשה עני לשער המלך, שנאמר בה ׳אדני שפתי תפתח׳ (שם נא, יז) - אדנ"י היכ"ל, נעשה עני לשער המלך. ומה כתוב? ׳הטה אדני אזנך ענני׳, וזוהי שכינה תחתונה, שהיא אזן לקבל תפלות ולשמע אותן, כמו שכתוב ׳כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׳ (שם כב, כה).

מן המפרשים

אור יקר: עני לתרעא דמלכא, והענין שהמלכות היא שער למלך שהוא התפארת. ושם אתר דמסכני כדפירשנו בזוהר. בכמה דוכתי, לכך להיותו 'מרכבה למדה ההיא עושה עצמו כפי בחינת המקום ההוא וקורא עצמו עני דופק שערי היכל המלך, ולכך אדני שפתי שהם שערי ההיכל…

הסולם: ודוד אתעביד עני וכו': ודוד נעשה עני חסיד ועבד. וז"ש , תפלה לדוד הטה אדני אזנך ענני כי עני ואביון אני. שמרה נפשי כי חסיד אני. הושע עבדך אתה אלקי הבוטח אליך. הוא נעשה עני אל שער המלך, שהוא המלכות, שנאמר בה אדני שפתי תפתח. אדנ"י…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: