צדיק גמור אינו נדחה וצדיק שאינו גמור נדחה - מיהו כל אחד מהם
פנחס · צדיק גמור וצדיק שאינו גמור - משל הבנין העקום, וכיצד זכה פנחס לכהנה בזכות קנאתו · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף ריג ע"א
לשון הזוהר
תָּנֵינָן צַדִּיק גָּמוּר, אֵינוֹ נִדְחֶה. וְצַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, נִדְחֶה. מַאן הוּא צַדִּיק גָּמוּר, וּמַאן הוּא צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, וְכִי מַאן דְּלָא שְׁלִים בְּמִלּוֹי, צַדִּיק אִקְרֵי. אֶלָּא, צַדִּיק גָּמוּר, יְדִיעַ, דְּהָא לָא נָטִיל גִּלְגוּלִין עַקִימִּין, וּבְאַחֲסַנְתֵּיה בָּנֵי בִּנְיָין, וְאַתְקִין שׁוּרִין, וְחָצַב בֵּירִין, וְנָטַע אִילָנִין.
תרגום
שָׁנִינוּ, צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ נִדְחֶה, וְצַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָמוֹר נִדְחֶה. מִיהוּ צַדִּיק גָּמוּר וּמִיהוּ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָמוּר? וְכִי מִי שֶׁלֹּא שָׁלֵם בִּדְבָרָיו נִקְרָא צַדִּיק? אֶלָּא צַדִּיק גָּמוּר, יָדוּעַ שֶׁהֲרֵי לֹא לוֹקֵחַ גִּלְגּוּלִים עֲקֻמִּים, וּבִירֻשָּׁתוֹ בּוֹנֶה בִּנְיָן, וּמַתְקִין חוֹמוֹת, וְחוֹצֵב בּוֹרוֹת וְנוֹטֵעַ אִילָנוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תנינן צדיק גמור, אינו נדחה. וצדיק שאינו גמור, נדחה. מאן הוא צדיק גמור, ומאן הוא צדיק שאינו גמור, וכי מאן דלא שלים במלוי, צדיק אקרי. אלא, צדיק גמור, ידיע, דהא לא נטיל גלגולין עקימין, ובאחסנתיה בני בניין, ואתקין שורין, וחצב בירין, ונטע אילנין.
התרגום: שנינו, צדיק גמור אינו נדחה, וצדיק שאינו גמור נדחה. מיהו צדיק גמור ומיהו צדיק שאינו גמור? וכי מי שלא שלם בדבריו נקרא צדיק? אלא צדיק גמור, ידוע שהרי לא לוקח גלגולים עקמים, ובירשתו בונה בנין, ומתקין חומות, וחוצב בורות ונוטע אילנות.
מן המפרשים
מקדש מלך: ובאחסנתיה בני בניין פי' בנשמתו הראויה לו שלא נתגלגלה בו נשמה אחרת באחסנתא אחרא. פי' בנשמה אחרת המגולגלת בו. ולא ידע אי אשתאר דיליה . יובן בהקדים מ"ש הרב בליקוטים בענין רב ששת שהיה אומר חדאי נפשי לך תנאי לך קראי וצ"ל למה אמר…
אור יקר: וכי מאן דלא שלים כמילוי שהוא מקיים קצת ועובר על קצת אין ראוי שיקרא צדיק, לא נטל גלגואן עקימא ראה שדקדק שלא אמר דנטיל נשמתא חדתא דלאו הכי, כי בגמרין אמרינן צדיק בן צדיק והכוונה שהוא נשמה שהכשירה מעשית בגלגול הקודם גם כן, וזהו שאמר.
קרני אור: דלא שלים במלוי דלא שלים במלוי. ר"ל מדקאמרת שאינו גמור איך נק' צדיק: