באותו זמן תמלא עצם זו משאר העצמות שיכללו יחד בעסה אחת - ויצטיירו לגן רוה
פנחס · זכר נא כי כחמר עשיתני - סוד תחית העצמות כגבינה מחלב, והפקדון בידי מלכת המלך · מאמר 29 · פיסקה 6 · דף רכב ע"א
לשון הזוהר
בָּכָה רִבִּי פִּנְחָס, וְאָמַר, וְלָאו אֲמָרִית לָךְ דִּשְׁכִינְתָּא יָהָבַת לִי נְבִזְבְּזָן וּמַתְנָן, זַכָּאָה חוּלָקִי דְּזָכֵינָא לְמֵחמֵי לָךְ, וְשָׁמַעְנָא דָּא. אָמַר לֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא, תִּינַח הַהוּא גַּרְמָא, שְׁאַר גַּרְמִין דְּיִשְׁתַּכְחוּן מַה יִתְעֲבִיד מִנְּהוֹן. אָמַר לֵיהּ, כֻּלְּהוּ יִתְכְּלִילוּ בְּהַהוּא נְבִיעוּ דְּהַאי גַּרְמָא, וְיִתְכְּלִילוּ בַּהֲדֵיהּ, וְיִתְעֲבִיד כֹּלָּא עִסָּה חֲדָא, וְתַּמָּן יִתְצַיֵּיר צִיּוּרָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְעַצְמוֹתֶיךָ יַחֲלִיץ׳ (ישעיהו נח, יא). מַאי יַחֲלִיץ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (הושע ה ו). ׳חָלַץ מֵהֶם׳. כֻּלְּהוּ יִתְעַבְּרוּן מִקִּיוּמַיְיהוּ, וְיִתְכְּלִילוּ בְּהַאי גַּרְמָא, לְמֶהֱוִי עִסָּה חֲדָא. וּכְדֵין ׳וְהָיִיתָ כְּגַן רָוְה וּכְמוֹצָא מַיִם וְגוֹ'׳ (ישעיהו נח, יא). (אמר רעיא מהימנא) רעיא מהימנא אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, דְּאִינּוּן אֲטִימִין לִבָּא, סְתִימִין עַיְינִין, דְּלָא יַדְעִין דְּכַד אָתֵי לֵילְיָא, תַּרְעִין דְּגֵיהִנָּם אִתְפְתָּחוּ, דְּאִיהִי מָרָה. ועֲשָׁנִין דִּילָהּ דְּמִתְפַּשְּׁטִין, סַלְּקִין עַד מוֹחָא. וְכַמָּה חַיָּילִין דְּיֵצֶר הָרָע, מִתְפַּשְּׁטִין בְּכָל אֵבָרִין דְּגוּפָא. וְתַרְעִין דְגַּן עֵדֶן, דְּאִיהוּ עַיְינִין דְּלִבָּא, מִסְתַּתְמִין וְלָא מִתְפַּתְּחִין. דְּכָל נְהוֹרִין דְּעַיְינִין, מִלִּבָּא נָפְקִין.
תרגום
בָּכָה רַבִּי פִּנְחָס וְאָמַר, וְלֹא אָמַרְתִּי לְךְ שֶׁהַשְּׁכִינָה נָתְנָה לִי אוֹצָרוֹת וּמַתָּנוֹת?! אַשְׁרֵי חֶלְקִי שֶׁזָּכִיתִי לִרְאוֹתְךְ וְשָׁמַעְתִּי אֶת זֶה. אָמַר לוֹ, בְּאוֹתוֹ זְמַן מֵילָא אוֹתָהּ עֶצֶם, מַה יַּעֲשֶׂה מִשְּׁאָר הָעֲצָמוֹת שֶׁיִּמָּצְאוּ? אָמַר לוֹ, כֻּלָּן יִכָּלְלוּ בְּאוֹתָהּ נְבִיעָה שֶׁל עֶצֶם זוֹ, וְיִכָּלְלוּ יַחַד אִתָּהּ, וְהַכֹּל יֵעָשֶׂה עִסָּה אַחַת, וְשָׁם יִצְטַיֵּר צִיּוּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְעַצְמֹתֶיךְ יַחֲלִיץ׳ (ישעיה נח, יא). מַה זֶּה יַחֲלִיץ? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳חָלַץ מֵהֶם׳ (הושע ה, ו). כֻּלָּם יָעָבְרוּ מִקִּיּוּמָם וְיִכָּלְלוּ בָעֶצֶם הַזֹּאת לִהְיוֹת עִסָּה אַחַת, וְאָז ׳וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם וְגוֹ'׳ (ישעיה שם). (אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן) אָמַר רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי לֵב, סְתוּמֵי עֵינַיִם, שֶׁלֹּא יוֹדְעִים שֶׁכְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה שַׁעֲרֵי הַגֵּיהִנֹּם נִפְתָּחִים, שֶׁהִיא מָרָה. וַעֲשָׁנִים שֶׁלָּהּ שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים עוֹלִים עַד לַמֹּחַ. וְכַמָּה חֵילוֹת יֵצֶר הָרָע מִתְפַּשְּׁטִים בְּכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף, וְשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, שֶׁהוּא עֵינֵי הַלֵּב, נִסְתָּמִים וְלֹא נִפְתָּחִים. שֶׁכָּל אוֹרוֹת הָעֵינַיִם יוֹצְאִים מֵהַלֵּב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בכה רבי פנחס, ואמר, ולאו אמרית לך דשכינתא יהבת לי נבזבזן ומתנן, זכאה חולקי דזכינא למחמי לך, ושמענא דא. אמר ליה, בההוא זמנא, תינח ההוא גרמא, שאר גרמין דישתכחון מה יתעביד מנהון. אמר ליה, כלהו יתכלילו בההוא נביעו דהאי גרמא, ויתכלילו בהדיה, ויתעביד כלא עסה חדא, ותמן יתצייר ציורא, כמה דאתמר. הדא הוא דכתיב, ׳ועצמותיך יחליץ׳ (ישעיהו נח, יא). מאי יחליץ. כמה דאת אמר (הושע ה ו). ׳חלץ מהם׳. כלהו יתעברון מקיומייהו, ויתכלילו בהאי גרמא, למהוי עסה חדא. וכדין ׳והיית כגן רוה וכמוצא מים וגו'׳ (ישעיהו נח, יא). (אמר רעיא מהימנא) רעיא מהימנא אמר רעיא מהימנא, ווי לון לבני נשא, דאינון אטימין לבא, סתימין עיינין, דלא ידעין דכד אתי ליליא, תרעין דגיהנם אתפתחו, דאיהי מרה. ועשנין דילה דמתפשטין, סלקין עד מוחא. וכמה חיילין דיצר הרע, מתפשטין בכל אברין דגופא. ותרעין דגן עדן, דאיהו עיינין דלבא, מסתתמין ולא מתפתחין. דכל נהורין דעיינין, מלבא נפקין.
התרגום: בכה רבי פנחס ואמר, ולא אמרתי לך שהשכינה נתנה לי אוצרות ומתנות?! אשרי חלקי שזכיתי לראותך ושמעתי את זה. אמר לו, באותו זמן מילא אותה עצם, מה יעשה משאר העצמות שימצאו? אמר לו, כלן יכללו באותה נביעה של עצם זו, ויכללו יחד אתה, והכל יעשה עסה אחת, ושם יצטיר ציור, כמו שנאמר. זהו שכתוב ׳ועצמתיך יחליץ׳ (ישעיה נח, יא). מה זה יחליץ? כמו שנאמר ׳חלץ מהם׳ (הושע ה, ו). כלם יעברו מקיומם ויכללו בעצם הזאת להיות עסה אחת, ואז ׳והיית כגן רוה וכמוצא מים וגו'׳ (ישעיה שם). (אמר הרועה הנאמן) אמר רועה הנאמן, אוי להם לבני אדם שהם אטומי לב, סתומי עינים, שלא יודעים שכשבא הלילה שערי הגיהנם נפתחים, שהיא מרה. ועשנים שלה שמתפשטים עולים עד למח. וכמה חילות יצר הרע מתפשטים בכל איברי הגוף, ושערי גן עדן, שהוא עיני הלב, נסתמים ולא נפתחים. שכל אורות העינים יוצאים מהלב.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בפנחס מאמר סט, לח (רלה:) וכיון דאיהי אתאחדא לעילא וכו': פירוש אחר שרמזנו לאה בד' דאחד אנו מתקנים רחל. וז"ש נחתא לחתא לאתאחדא באוכלוסהא שהיא רחל שהיא תפלה של יד:
קרני אור: חלץ מהם חלץ מהם. לשון חליצת נעל, ואף ' ועצמותיך יחליץ ' נמי פי' הכי, וז"ש ' כלהו יתעברון ' כו':
הסולם: בכה ר' פנחס וכו': בכה ר' פנחס ואמר, ולא אמרתי לך שהשכינה נתנה לי מנחות ומתנות. בחלומי, שהכונה היתה על אלו הממרות של ר"ש. אשרי חלקי שזכיתי לראותך ושמעתי את זה. אמר לו, בזמן ההוא של תחיית המתים. מה שאמרת, נכון הוא באותו עצם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: