זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני - עתיד הקבה לעשות מהעצם הנשארת כמו גבינה מחלב
פנחס · זכר נא כי כחמר עשיתני - סוד תחית העצמות כגבינה מחלב, והפקדון בידי מלכת המלך · מאמר 29 · פיסקה 1 · דף רכב ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּדָא אַקְשָׁן קַדְמָאֵי, אֲבָל גַּרְמִין אִלֵּין דְּאַחֲיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, נִסִּין וְאָתִין מְשַׁנְיָין, עֲבַד בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, ׳זְכָר נָא כִּי כַחוֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי׳ (איוב י, ט). מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, ׳הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי׳, ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים׳ תְּסוֹכְכֵנִי. זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְבָתַר דְּיִתְבְּלֵי בַּר נָשׁ בְּעַפְרָא, וּמָטֵי זִמְנָא דִּתְחִיַית הַמֵּתִים, דְּהַהוּא גַּרְמָא דְּיִשְׁתְּאַר. לְמֶעְבַּד לֵיהּ כְּעִסָה דָּא, וְכַגְּבִינָה דְּחָלָב, וּנְבִיעַ כְּחָלָב, דְּהוּא נְבִיעוּ נָקִי מְצוּחְצַח בְּצָחוּתָא הַהוּא גַּרְמָא. כַּד יִתְעֲרָב הַהוּא גַּרְמָא וְיִתְמְחֵי כְּחָלָבָא, וּלְבָתַר יַקְפִּיא לֵיהּ, וְיִתְצַיֵּיר בְּצִייּוּרָא כַּגְּבִינָה בִּקְפִּיאוּתָא, וּלְבָתַר יִתְמְשַׁךְ עָלֵיהּ ׳עוֹר וּבָשָׂר׳ וַעֲצָמוֹת וְגִידִים.
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בָּזֶה הִתְקַשּׁוּ הָאַחֲרוֹנִים, אֲבָל עֲצָמוֹת אֵלֶּה שֶׁהֶחֱיָה הקב"ה, נִסִּים וְאוֹתוֹת מְשֻׁנִּים עָשָׂה בָהֶם הקב"ה. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, ׳זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי׳ (איוב י, ט) - מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי׳ (איוב י, י). ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשּכְכֵנִי׳ (איוב י, יא) - עָתִיד הקב"ה, לְאַחַר שֶׁיִּבְלֶה הָאָדָם בֶּעָפָר וְיַגִּיעַ זְמַן שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאוֹתָהּ עֶצֶם שֶׁתִּשָּׁאֵר, לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ כְּמוֹ עִסָּה זוֹ, וּכְמוֹ גְּבִינָה שֶׁל חָלָב וּנְבִיעַת הֶחָלָב, שֶׁאוֹתָהּ נְבִיעָה נְקִיָּה וּמְצֻחְצַחַת בְּצַחוּת אוֹתָהּ עֶצֶם. תִּתְעָרֵב אוֹתָהּ הָעֶצֶם וְתִמָּחֶה כְּמוֹ חָלָב, וְאַחַר כָּךְ יַקְפִּיא אוֹתָהּ, וְתִצְטַיֵּר בְּצִיּוּר כְּמוֹ גְּבִינָה בְּקִפָּאוֹן, וְאַחַר כָּךְ יִמָּשֵׁךְ עָלֶיהָ ׳עוֹר וּבָשָׂר׳ וַעֲצָמוֹת וְגִידִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, בדא אקשן קדמאי, אבל גרמין אלין דאחיא קודשא בריך הוא, נסין ואתין משניין, עבד בהו קודשא בריך הוא. תא חזי מה כתיב, ׳זכר נא כי כחומר עשיתני ואל עפר תשיבני׳ (איוב י, ט). מה כתיב בתריה, ׳הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני׳, ׳עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים׳ תסוככני. זמין קודשא בריך הוא, לבתר דיתבלי בר נש בעפרא, ומטי זמנא דתחיית המתים, דההוא גרמא דישתאר. למעבד ליה כעסה דא, וכגבינה דחלב, ונביע כחלב, דהוא נביעו נקי מצוחצח בצחותא ההוא גרמא. כד יתערב ההוא גרמא ויתמחי כחלבא, ולבתר יקפיא ליה, ויתצייר בצייורא כגבינה בקפיאותא, ולבתר יתמשך עליה ׳עור ובשר׳ ועצמות וגידים.
התרגום: אמר רבי שמעון, בזה התקשו האחרונים, אבל עצמות אלה שהחיה הקב"ה, נסים ואותות משנים עשה בהם הקב"ה. בא וראה מה כתוב, ׳זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׳ (איוב י, ט) - מה כתוב אחריו? ׳הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני׳ (איוב י, י). ׳עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני׳ (איוב י, יא) - עתיד הקב"ה, לאחר שיבלה האדם בעפר ויגיע זמן של תחית המתים, שאותה עצם שתשאר, לעשות אותה כמו עסה זו, וכמו גבינה של חלב ונביעת החלב, שאותה נביעה נקיה ומצחצחת בצחות אותה עצם. תתערב אותה העצם ותמחה כמו חלב, ואחר כך יקפיא אותה, ותצטיר בציור כמו גבינה בקפאון, ואחר כך ימשך עליה ׳עור ובשר׳ ועצמות וגידים.
מן המפרשים
מקדש מלך: אר"ש בדא אקשן קדמאי: פי' ב"ש וב"ה כבר נחלקו בזה דב"ש ס"ל יש חילוק בין יצירת עוה"ז לתחיית המתים שביצירת עוה"ז עור ואח"כ בשר ואח"כ גידים ועצמות. ובתחייה עצמות וגידים ובשר ועור כמו מתי יחזקאל. וב"ה ס"ל שכולם שוים והביאו ראייה…
קרני אור: ואתיין ואתיין. ר"ל אותות משונות כו'. ור"ל דבאמת לעת התחיה יהיה כך כמו עכשיו עצמות לבתר, אלא דבתחיה דיחזקאל היה באמת אותות משונים שלא כדרך:
הסולם: אר"ש בדא אקשן וכו': א"ר שמעון, בזה הקשו הראשונים. אבל עצמות אלו שהחיה הקב"ה, עשה בהם הקב"ה נסים ואותות משונים. בוא וראה, מה כתוב, זכר נא כי כחומר עשיתני ואל עפר תשיבני . מה כתוב אחריו, הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני עור ובשר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: