ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 14: משל הרועה והתיש - סוד לקוי זרועות האבות בעוון הדור וכפרת הצדיקים על ישראל › פיסקה 9 (ריט ע"א)

כאם שמנקה ללכלוכי בניה - כך האבות מטהרים חטאי ישראל בזכות צדיקי הדור

פנחס · משל הרועה והתיש - סוד לקוי זרועות האבות בעוון הדור וכפרת הצדיקים על ישראל · מאמר 14 · פיסקה 9 · דף ריט ע"א

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא דְּאִימָא, דְּדָכִיאָת לִכְלוּכִין דִּבְנָהָא זְעִירִין, הָכִי אֲבָהָן מְדַכְּאִין חוֹבִין וְלִכְלוּכִין דִּבְנַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, כַּד אִשְׁתְּכָחוּ בְּהוֹן צַּדִּיקַיָּיא בְּעוֹבָדֵיהוֹן, תַּקִּיפִין לְמִסְבַּל יִיסוּרִין עַל דָּרֵיהוֹן. בְּהַהוּא זִמְנָא לֵית אַפְרְשָׁא בְּהוֹן. אָתוּ כֻּלְּהוּ וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ לֵיהּ סִינַ"י סִינַ"י, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מַלִּיל בְּפוּמוֹי, מַאן יָכִיל לְקַיְּימָא קַמֵּיהּ בְּכֹלָּא. זַכָּאָה חוּלָקָנָא, דְּזָכֵינָא לְחַדְּשָׁא חִבּוּרָא קַדְמָאָה דָּא בָּךְ, לְאַנְהָרָא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא.

תרגום

כְּמוֹ שֶׁאִמָּא מְנַקָּה לִכְלוּכֵי בָנֶיהָ הַקְּטַנִּים, כָּךְ הָאָבוֹת מְטַהֲרִים חֲטָאִים וְלִכְל וּכִים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁנִּמְצָאִים בָּהֶם צַדִּיקִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, חֲזָקִים לִסְבֹּל יִסּוּרִים עַל דּוֹרָם. בְּאוֹתוֹ זְמַן אֵין הַפְרָדָה בָּהֶם. בָּאוּ כֻלָּם וּבֵרְכוּהוּ, וְאָמְרוּ לוֹ, סִינַי סִינַי, שהקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ מְדַבֶּרֶת בְּפִיו, מִי יָכוֹל לַעֲמֹד לְפָנָיו בַּכֹּל? אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְחַדֵּשׁ חִבּוּר רִאשׁוֹן זֶה בְּךְ לְהָאִיר שְׁכִינָה בַגָּלוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דאימא, דדכיאת לכלוכין דבנהא זעירין, הכי אבהן מדכאין חובין ולכלוכין דבנייהו דישראל, כד אשתכחו בהון צדיקייא בעובדיהון, תקיפין למסבל ייסורין על דריהון. בההוא זמנא לית אפרשא בהון. אתו כלהו ובריכו ליה, ואמרו ליה סינ"י סינ"י, דקודשא בריך הוא ושכינתיה מליל בפומוי, מאן יכיל לקיימא קמיה בכלא. זכאה חולקנא, דזכינא לחדשא חבורא קדמאה דא בך, לאנהרא שכינתא בגלותא.

התרגום: כמו שאמא מנקה לכלוכי בניה הקטנים, כך האבות מטהרים חטאים ולכל וכים של בני ישראל, כשנמצאים בהם צדיקים במעשיהם, חזקים לסבל יסורים על דורם. באותו זמן אין הפרדה בהם. באו כלם וברכוהו, ואמרו לו, סיני סיני, שהקב"ה ושכינתו מדברת בפיו, מי יכול לעמד לפניו בכל? אשרי חלקנו שזכינו לחדש חבור ראשון זה בך להאיר שכינה בגלות.

מן המפרשים

הסולם: כגוונא דאימא דדכיאת וכו': וכעין אם המטהרת לכלוך בניה הקטנים, כך האבות מטהרים העונות והלכלוך של בניהם ישראל, בעת שנמצאים בהם צדיקים במעשיהם, החזקים לסבול יסורים בשביל הדור. בזמן ההוא איו הפרש ביניהם לבין האבות. שהם מטהרים עונות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר