משל הרועה והתיש
סוד לקוי זרועות האבות בעוון הדור וכפרת הצדיקים על ישראל
נוח לסטרא אחרא לשלט על הצדיק יותר מהכל - ממשל השטן שקטרג ואיוב שנתן להציל הדור
וְעוֹד נֶאֱמַר בְּחִבּוּר רִאשׁוֹן, שֶׁהֲרֵי נוֹחַ לוֹ לַסִּטְרָא אַחֲרָא לִשְׁלֹט עַל הַצַּדִּיק יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְלֹא חוֹשֵׁשׁ אָז לְכָל הָעוֹלָם. בֵּין כָּךְ הֲרֵי צֵל הִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם, וְאָמַר לוֹ, מִנַּיִן? מֵאִיּוֹב. שֶׁרָאָה הקב"ה שֶׁהַדּוֹר מְחֻיָּבִים כְּלָיָה, וּבָא שָׂטָן לְקַטְרֵג, אָמַר לוֹ הקב"ה: (איוב ב) ׳הֲשַׂמְתָּ לִבְּךְ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ (איוב ב, ג)׳ - בָּ (בְּכָל ה) אָרֶץ, לְהַצִּיל אֶת הַדּוֹר. וְהוּא מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁבָּא הַזְּאֵב לִטְרֹף אֶת צֹאנוֹ וּלְהַאֲבִידוֹ. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ רוֹעֶה שֶׁהָיָה חָכָם? נָתַן לוֹ תַּיִשׁ חָזָק וְשָׁמֵן וְגָדוֹל מִכֻּלָּם, אוֹתוֹ שֶׁכֻּלָּם נוֹהֲגִים אַחֲרָיו, וּבְרָצוֹן לִשְׁלֹט עַל אוֹתוֹ תַּיִשׁ טוֹב, שָׁכַח (הִשְׁאִיר) אֶת כֻּלָּם. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ רוֹעֶה? בְּשָׁעָה שֶׁהַזְּאֵב הָיָה מִתְעַסֵּק עִם אוֹתוֹ תַּיִשׁ, בָּרַח הָרוֹעֶה עִם הַצֹּאן וְשָׂם אוֹתָם בִּמְקוֹמָם, וְאַחַר כָּךְ שָׁב לַתַּיִשׁ וְהִצִּילוֹ מֵהַזְּאֵב.
בלשון הזוהר
וְתוּ אִתְּמַר בְּחִבּוּרָא קַדְמָאָה, דְּהָא נִיחָא לֵיהּ לְסִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה עַל זַכָּאָה, יַתִּיר מִכֹּלָּא, וְלָא חָיִישׁ כְּדֵין לְכָל עָלְמָא. אַדְּהָכִי, הָא טוּלָא אִזְדְּמַן לְגַבַּיְיהוּ, וְאָמַר לֵיהּ מְנָלָן. מֵאִיּוֹב. דְּחָזָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּדָרָא הֲווֹ מְחוּיָבִין כְּלָיָיה, וְאָתָא שָׂטָן לְקַטְרְגָא, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הָאָרֶץ, לְאִשְׁתְּזָבָא בֵּיהּ דָּרָא׳ (איוב א, ח). וְאִיהוּ מְתָלָא לְרַעְיָא דְּאָתָא זְאֵב לְמִטְרַף עָאנֵיהּ, וּלְמֵיבַד לֵיהּ. מַה עָבֵד הַהוּא רַעְיָא דְּהֲוָה חַכִּימָא, יָהִיב לֵיהּ אִמְרָא תַּקִּיפָא וּשְׁמֵנָה וְרַבְרְבָא מִכֻּלְּהוּ, הַהוּא דַּהֲווֹ מִתְנַהֲגִין אֲבַּתְרֵיהּ כֻּלְּהוּ. וּבִרְעוּ לְשַׁלְּטָאָה עַל הַהוּא אִמְרָא טָבָא, שָׁכַח (נ"א שבק) לְכֻלְּהוּ. מַה עָבֵד הַהוּא רַעְיָא, בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה זְאֵב אִשְׁתָּדַּל בְּהַהוּא אִמְרָא, בָּרַח רַעְיָא עִם עָאנָא וְשַׁוִּי לוֹן בְּאַתְרֵיהוֹן. וּלְבָתַר תָּב לְאִמְרָא, וְשֵׁזִיב לֵיהּ מִזְּאֵב.
משל לרועה שנתן תיש חזק לזאב כדי להציל הצאן - כך עשה הקבה עם הדור בצדיק
טז] וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. אלו הם מדברי רבי פנחס כָּךָ עָשָׂה ועושה הקב"ה עִם הַדּוֹר. כאשר יש חובה על הדור נָתַןונותן הקב"ה אֶת הַצַּדִּיק בִּרְשׁוּת הַמְקַטְרֵגכדי לְהַצִּיל אֶת הַדּוֹר כפי שראינו אצל יעקב אבינו בִּגְלָלוֹ. וְאִם הוּאהצדיק חָזָק כְּיַעֲקֹב, לסבול הייסורים באהבה- (רמ''ק וגר"א) נֶאֱמַר בּוֹ (בראשיתלב) ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳. כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּןאחר הייסורים שֶׁנִּצַּח אוֹתוֹ,את המקטרג עַד שֶׁאָמַרויאמר המקטרג שַׁלְּחֵנִי. כלומר שיהא בשליטת אותו הצדיק אָמַר, הרעיא מהימנא לרבי פנחס צֵל צֵל, כָּךְ הוּא. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁהוּא חָזָק לִסְבֹּל יִסּוּרִים.בשביל כפרת הדור כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּנַצֵּחַ בָּהֶם אֶת הַמְקַטְרֵג שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּאע''י כך שׁוֹלֵט עַל כָּל דּוֹר, וְנֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הוּא הִצִּיל אוֹתָם, שהרי מצד חובתם הוא נמסר להמקטרג אלא שגבר עליו והקב"ה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ רוֹעֶה עֲלֵיהֶם בִּמְקוֹמוֹ, וְלָכֵן זָכָהמשה רבנו רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן לִהְיוֹת רוֹעֶה עַל יִשְׂרָאֵל. מפני שסבל הייסורים שלהם לכפרת הדור וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּךְ מַשְׁלִיטוֹ עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא, שלעת''ל יהא משיח מִשּׁוּם שֶׁהִצִּיל אוֹתָם שֶׁלֹּא נֶאֶבְדוּ מִשָּׁם,ע''י כך שֶׁהִנְהִיגָם בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
בלשון הזוהר
הָכִי עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם דָּרָא, יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַצַּדִּיק, בִּרְשׁוּ מְקַטְרְגָא, לְשֵׁזָבָא לְדָרָא בְּגִינֵיהּ. וְאִם הוּא תַּקִּיף כְּיַעֲקֹב, אִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַיִאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (בראשית לב, כה), כָּל שֶׁכֵּן וְכָּל שֶׁכֵּן דְּנָצַּח לֵיהּ, עַד דְּאָמַר שַׁלְּחֵנִי. אָמַר טוּלָא טוּלָא, הָכִי הוּא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא צַּדִּיק, דְּאִיהוּ תַּקִּיף לְמִסְבַּל יִיסוּרִין, כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּנָצַּח בְּהוֹן לִמְקַטְרְגָא דִּילֵיהּ. דְּאִיהוּ שׁוּלְטָנוּתֵיהּ עַל כָּל דָּרָא, וְאִתְחֲשִׁיב לֵיהּ כְּאִילּוּ הוּא שֵׁזִיב לוֹן, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לֵיהּ רַעְיָא עָלַיְיהוּ בְּאַתְרֵיהּ, וּבְגִין דָּא זָכָה רַעְיָא מְהֵימָנָא. לְמֶהֱוִי רוֹעֶה עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּהָכִי אַשְׁלִיט לֵיהּ עָלַיְיהוּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגִין דְּשֵׁזִיב לוֹן דְּלָא אִתְאֲבִידוּ מִתַּמָּן, דְּאַנְהִיג לוֹן בְּאוֹרַיְיתָא וּבְעוֹבָדִין טָבִין.
קושיית למה לוקה זרוע ימין ולא שמאל הקרובה ללב - כדרך בעלי הרפואה שמקיזים תחלה ימין
בֵּין כָּךְ בָּא רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, אָמַר לָהֶם, וְלָמָּה לוֹקָה זְרוֹעַ יָמִין? שֶׁדֶּרֶךְ כָּל בַּעֲלֵי הָרְפוּאָה שֶׁמַּקִּיזִים בַּהַתְחָלָה זְרוֹעַ יָמִין, וַהֲרֵי זְרוֹעַ שְׂמֹאל קְרוֹבָה לַלֵּב, וּמַדּוּעַ לֹא מַקִּיזִים אוֹתָהּ? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שהקב"ה לֹא רוֹצֶה לְהַלְקוֹת יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי בָּזֶה מַסְפִּיק, וְאִם כְּבֵדָה הַמַּחֲלָה עַל אֵיבְרֵי הַגּוּף, מַקִּיז מִזְּרוֹעַ שְׂמֹאל.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי הָא רַעְיָא מְהֵימָנָא, אָמַר לוֹן, וַאֲמַאי לָקֵי דְּרוֹעָא יְמִינָא. דְּאוֹרַח כָּל מָארֵי אַסְוָותָא דַּאֲקִיזִין בְּקַדְמִיתָא דְּרוֹעָא יְמִינָא, וְהָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִיהוּ קָרִיב לְלִבָּא, אֲמַאי לָא אֲקִיזִין לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעֵי לְאַלְקָאָה יַתִּיר, דְּהָא בְּהַאי סַגֵּי, וְאִי אִתְיְקַר מַרְעָא עַל שַׁיְיפִין דְּגוּפָא, אָקִיז דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא.
קושיית כשיש שני צדיקים בזמן אחד - למה לזה חלאים ולזה טוב
אָמַר לוֹ, אִם לֹא הָיוּ שְׁנֵיהֶם בִּזְמַן אֶחָד - יָפֶה, אֲבָל כָּאן יֵשׁ צַדִּיק, וְכָאן יֵשׁ צַדִּיק. לָזֶה יֵשׁ חֳלָאִים וּמַכּוֹת, וְלָזֶה יֵשׁ טוֹב. לָמָּה? אִם יִכְבַּד הַחֹלִי - יַקִּיז לִשְׁנֵיהֶם, שֶׁהֵם שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, לָתֵת רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים. וְאִם לֹא יִכְבַּד בּוֹ הַחֹלִי עַל כָּל הָאֵיבָרִים, לָמָּה מַקִּיז לִזְרוֹעַ יָמִין יוֹתֵר מֵהַשְּׂמֹאל? אֶלָּא (אָמַר לוֹ), אֱמֹר אַתָּה.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אִי לָא הֲווֹ תַּרְוַויְיהוּ בְּחַד זִמְנָא, יָאוּת אֲבָל אִית צַּדִּיק הָכָא, וְאִית צַּדִּיק הָכָא, לְדָא אִית מַרְעִין וּמַכְתְּשִׁין, וּלְדָא אִית טִיבוּ. אֲמַאי. אִי אִתְיְיקַר בֵּיהּ מַרְעָא יַקִּיז לְתַרְוַויְיהוּ, דְּאִינּוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין, לְמֵיהַב אַסְוָותָא לְכָל שַׁיְיפִין, וְאִי לָא אִתְיְיקַר בֵּיהּ מַרְעָא עַל כָּל שַׁיְיפִין, אֲמַאי אָקִיז לִדְרוֹעָא יְמִינָא, יַתִּיר מִשְּׂמָאלָא. אֶלָּא (נ"א אמר ליה) אֵימָא אַנְתְּ.
גוף ושתי זרועות כנגד האבות - ראש כאדם הראשון ימין כאברהם שמאל כיצחק וגוף כיעקב
אָמַר לוֹ, וַדַּאי גּוּף וּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת הֵם כְּנֶגֶד הָאָבוֹת. רֹאשׁ כְּנֶגֶד אָדָם הָרִאשׁוֹן, זְרוֹעַ יָמִין כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, זְרוֹעַ שְׂמֹאל כְּנֶגֶד יִצְחָק, גּוּף כְּנֶגֶד יַעֲקֹב. וּמִתּוֹךְ לַגּוּף - כָּבֵד לְיָמִין, טְחוֹל לִשְׂמֹאל - עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. לֵב יַעֲקֹב, בָּאֶמְצַע. כַּנְפֵי רֵאָה וּכְלָיוֹת כְּנֶגֶד אַבְרָהָם וְיִצְחָק. רֵאָה מַיִם, שֶׁהֵם (כַּנְפֵי רֵאָה שׁוֹאֲבִים) שׁוֹאֲבִים כָּל מִינֵי מַשְׁקִים. כְּלָיוֹת אֵשׁ, שֶׁמְּבַשְּׁלוֹת זֶרַע שֶׁיּוֹרֵד מֵהַמֹּחַ.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי גּוּפָא וּתְרֵין דְּרוֹעִין, אִינּוּן לָקֳבֵל אֲבָהָן. רֵישָׁא, לָקֳבֵל אָדָם קַדְמָאָה. דְּרוֹעָא יְמִינָא, לָקֳבֵל אַבְרָהָם. דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, לָקֳבֵל יִצְּחָק. גּוּפָא, לָקֳבֵל יַעֲקֹב. וּמִלְּגוֹ לְגוּפָא, כָּבֵד לִימִינָא. טְחוֹל לִשְׂמָאלָא. עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. לִבָּא יַעֲקֹב, בְּאֶמְצָּעִיתָא. כַּנְפֵי רֵיאָה וְכוּלְיָין, לָקֳבֵל אַבְרָהָם וְיִצְּחָק. רֵיאָה מַיִם. דְּאִינּוּן (ס"א כנפי ריאה שואבין) שׁוֹאֲבִין כָּל מִינֵי מַשְׁקִין. כּוּלְיָין אֶשָּׁא, דְּבָשִׁיל זְרַע דְּנָחִית מִמּוֹחָא.
אברהם הוא מים ולכן כבד לימין - אם מתרבים חטאי בני אברהם נכבד החלי מצד הכבד
וּמִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם הוּא מַיִם, שָׂם זַרְעוֹ בְּגָלוּת אֱדוֹם, וּמִשּׁוּם זֶה כָּבֵד לִימִין אַבְרָהָם. וּמָרָה, שֶׁהַכָּבֵד הוּא חֶרֶב שֶׁלָּהּ, הִיא מָרָה, נֶאֱמַר בָּהּ ׳וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה׳ (משלי ה, ד) - וְאִם מִתְרַבִּים הַחֲטָאִים בִּבְנֵי אַבְרָהָם, שֶׁהֵם בְּגָלוּת אֱדוֹם, נִכְבָּד בּוֹ הַחֹלִי עֲלֵיהֶם מִצַּד הַכָּבֵד. זְרוֹעַ יָמִין צָרִיךְ לְהַלְקוֹת, לְהַקִּיז מִמֶּנּוּ דָם. שֶׁמִּי שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָמוֹ, וְנִשְׁאַר עָנִי, שֶׁעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת. וְאִם הַחֲטָאִים מִתְרַבִּים מִצַּד בְּנֵי יִצְחָק, שֶׁהֵם (בַּגָּלוּת) בֵּין יִשְׁמָעֵאל, בֵּית חָלְיוֹ יִכְבַּד מִצַּד טְחוֹל שֶׁבִּשְׂמֹאל, וְצָרִיךְ לְהַקִּיז זְרוֹעַ שְׂמֹאל, וְלֹא יוֹתֵר.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּאַבְרָהָם אִיהוּ מַיִם, שַׁוִּי זַרְעֵיהּ בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם וּבְגִין דָּא כָּבֵד לִימִינָא דְּאַבְרָהָם, וּמָרָה, דְּכָבֵד חֶרֶב דִּילֵיהּ, אִיהִי מָרָה, אִתְּמַר בָּהּ ׳וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה׳ (משלי ה, ד). וְאִי חוֹבִין מִתְרַבִּין בִּבְנוֹי דְּאַבְרָהָם דְּאִינּוּן בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, אִתְיְקַר בֵּיהּ מְרָע עָלַיְיהוּ מִסִּטְרָא דְּכָבֵד, דְּרוֹעָא יְמִינָא צָּרִיךְ לְאַלְקָאָה לְאָקָזָא דָּמֵיהּ מִנֵּיהּ, דְּמַאן דְּנַטְלִין מִנֵּיהּ מָמוֹנֵיהּ, כְּאִילּוּ שְׁפִיכוּ דָּמֵיהּ, וְאִשְׁתְּאַר עָנִי, דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת. וְאִי חוֹבִין מִתְרַבִּין מִסִּטְרָא דִּבְנֵי יִצְּחָק, דְּאִינּוּן (ס"א בגלותא) בֵּין יִשְׁמָעֵאל, בֵּי מַרְעֵיהּ יִתְיְקַר מִסִּטְרָא דִּטְחוֹל לִשְׂמָאלָא, וְצָּרִיךְ לְאָקָזָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, וְלָא יַתִּיר.
אם מתרבים חטאי בני יעקב יכבד על הגוף כלו ואם שלשתם כאחד עולה החלי לראש
וְאִם מִתְרַבִּים הַחֲטָאִים בִּבְנֵי יַעֲקֹב, שֶׁהֵם אֲחוּזִים לִשְׁנֵי צְדָדִים, שֶׁהֵם מְפֻזָּרִים בִּבְנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, הֲרֵי הַחֹלִי נִכְבָּד עַל הַגּוּף, וְצָרִיךְ לְהַקִּיז מִשְּׁתֵי זְרוֹעוֹת. וְאִם כָּל הַשְּׁלֹשָׁה בְּמַחֲלוֹת כְּאֶחָד, הֲרֵי הַחֹלִי עָלָה לָרֹאשׁ, וְצָרִיךְ לְהַקִּיז וְרִידֵי הָרֹאשׁ, וּשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה נַעֲשׂוּ מֶרְכָּבָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וְלָאָבוֹת, וּבָהֶם הִתְחַזְּקוּ לִסְבֹּל יִסּוּרִים, לְהָגֵן עַל הַדּוֹר לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְאִי חוֹבִין מִתְרַבִּין בִּבְנֵי יַעֲקֹב, דְּאִינּוּן אֲחִידָן לִתְרֵין סִטְרִין, דְּאִינּוּן מְפוּזָרִים בִּבְנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, הָא מַרְעָא אִתְיְקַר עַל גּוּפָא, וּבָעֵי לְאָקָזָא ב' דְּרוֹעִין. וְאִי כֻּלְּהוּ תְּלַת בְּמַרְעִין כַּחֲדָא. הָא מַרְעָא סָלִיק לְרֵישָׁא, וּבָעֵי לְאָקָזָא וְרִידִין דְּרֵישָׁא, וְאִלֵּין תְּלַת אִתְעָבִידוּ מֶרְכָּבָה לְאָדָם קַדְמָאָה וְלַאֲבָהָן, וּבְהוֹן אִתְתְּקָפוּ לְמִסְבַּל יִיסוּרִין, לְאַגָּנָא עַל דָּרָא לְאַרְבַּע סִטְרֵי דְּעָלְמָא.
אוי לדור שגורם שילקו האבות - משל לים שנוטל עכירות הנחלים וזורקה החוצה
אוֹי לָהֶם לַדּוֹר שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיִּלְקוּ הָאָבוֹת וְאָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵלֶּה הַצַּדִּיקִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, שֶׁאֵין הַפְרָדָה בֵּין צַדִּיקִים אֵלּוּ לָאָבוֹת וְאָדָם, שֶׁהֵם נְשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהַדֹּחַק וְהַצַּעַר וְהַיָּגוֹן שֶׁלָּהֶם מַגִּיעִים לָאָבוֹת וּלְאָדָם. כְּמוֹ שֶׁהַיָּם, נְחָלִים אֵלּוּ שֶׁיּוֹצְאִים מִשָּׁם, אִם חוֹזְרִים עֲכוּרִים וּמְלֻכְלָכִים לַיָּם, הֲרֵי הָיָּם נוֹטֵל מֵעֲכִירוּת וְלִכְלוּךְ שֶׁלָּהֶם. וּבְכֹחַ הַיָּם שֶׁהוּא תַּקִּיף, לֹא סוֹבֵל לִכְלוּךְ שֶׁלָּהֶם וְזוֹרֵק אוֹתוֹ הַחוּצָה, וְנִשְׁאֲרוּ הַנְּחָלִים צְלוּלִים וְזַכִּים מֵאוֹתוֹ לִכְלוּךְ.
בלשון הזוהר
וַוי לֵיהּ לְדָרָא, דְּגַרְמִין דְּיִלְקוּן אֲבָהָן וְאָדָם קַדְמָאָה, וְאִלֵּין צַּדִּיקַיָּיא דְּבֵינַיְיהוּ, דְּלֵית אַפְרָשׁוּתָא בֵּין אִלֵּין צַּדִּיקַיָּא, לַאֲבָהָן וְאָדָם, דְּאִינּוּן נִשְׁמָתִין דִּלְהוֹן, וְדוֹחֲקָא וְצַּעֲרָא וִיגוֹנָא דִּלְהוֹן, מָטֵי לַאֲבָהָן וְאָדָם. כְּגַוְונָא דְּיַמָּא, אִלֵּין נַחֲלִין דְּנָפְקִין מִתַּמָּן, אִי חוֹזְרִין עֲכוּרִין וּמְלוּכְלָכִין לְיַמָּא, הָא יַמָּא נָטִיל מִן עָכִירוּ וְלִכְלוּכָא דִּלְהוֹן. וּבְחֵילָא דְּיַמָּא דְּאִיהִי תַּקִּיפָא, לָא סְבִילַת לִכְלוּכָא דִּלְהוֹן, וּזְרִיקַת לֵיהּ לְבַר, וְאִשְׁתְּאָרוּ נַחֲלִין צְּלִילִין וְדַכְיָין מֵהַהוּא לִכְלוּךְ.
כאם שמנקה ללכלוכי בניה - כך האבות מטהרים חטאי ישראל בזכות צדיקי הדור
כְּמוֹ שֶׁאִמָּא מְנַקָּה לִכְלוּכֵי בָנֶיהָ הַקְּטַנִּים, כָּךְ הָאָבוֹת מְטַהֲרִים חֲטָאִים וְלִכְל וּכִים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁנִּמְצָאִים בָּהֶם צַדִּיקִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, חֲזָקִים לִסְבֹּל יִסּוּרִים עַל דּוֹרָם. בְּאוֹתוֹ זְמַן אֵין הַפְרָדָה בָּהֶם. בָּאוּ כֻלָּם וּבֵרְכוּהוּ, וְאָמְרוּ לוֹ, סִינַי סִינַי, שהקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ מְדַבֶּרֶת בְּפִיו, מִי יָכוֹל לַעֲמֹד לְפָנָיו בַּכֹּל? אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְחַדֵּשׁ חִבּוּר רִאשׁוֹן זֶה בְּךְ לְהָאִיר שְׁכִינָה בַגָּלוּת.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דְּאִימָא, דְּדָכִיאָת לִכְלוּכִין דִּבְנָהָא זְעִירִין, הָכִי אֲבָהָן מְדַכְּאִין חוֹבִין וְלִכְלוּכִין דִּבְנַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, כַּד אִשְׁתְּכָחוּ בְּהוֹן צַּדִּיקַיָּיא בְּעוֹבָדֵיהוֹן, תַּקִּיפִין לְמִסְבַּל יִיסוּרִין עַל דָּרֵיהוֹן. בְּהַהוּא זִמְנָא לֵית אַפְרְשָׁא בְּהוֹן. אָתוּ כֻּלְּהוּ וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ לֵיהּ סִינַ"י סִינַ"י, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מַלִּיל בְּפוּמוֹי, מַאן יָכִיל לְקַיְּימָא קַמֵּיהּ בְּכֹלָּא. זַכָּאָה חוּלָקָנָא, דְּזָכֵינָא לְחַדְּשָׁא חִבּוּרָא קַדְמָאָה דָּא בָּךְ, לְאַנְהָרָא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא.
אל תתנו דמי לקבה
סוד דפק הגלות ומדוע לוקה הצדיק לכפר ולרפא את הדור
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.